ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מרים בת בת חן
סדר הפרשיות הוא:
א. פרשיית השמיטה תוך הדגשה:
"וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ: וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל" (ויקרא כ"ה ו-ז).
ב. מצוות קידוש שנת היובל תוך הדגשה על ביטול מכירת עבדים וקרקעות ביובל: "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (שם י).
ג. איסור הונאה במכירת קרקעות (בגלל דין היובל) בפרט ואיסור הונאה הכללי תוך הדגשה:
"וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ" (שם כג-כד).
ד. הגבלות על מכירת "נכסי דלא ניידי" וחזרתם לבעלים אם בגאולה ואם ביובל (שם כה-לד).
ה. איסור הלוואה בריבית תוך אזכור: "אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שם לה-לח).
ו. איסור העבדת עבד עברי בפרך והחובה לשחררו אם בזמנו (לאחר משנה שכר שכיר) ואם ביובל, בקודם מבין השנים, תוך הדגשה "כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד …" בהדגשה כפולה "לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ" (שם לט-מו).
ז. דיני גאולת אח שנמכר לעבדות לנכרים, תוך הדגשה
"כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם" (שם מז-נה).
מהו המכנה המשותף לכל ההלכות האלה?
יתכן ובאמת כולן קשורות בטבורן ליובל. היובל (ביטוי עברי שאין לו אח ורע בשפות זרות) מסמל את החופש. לאדם חופשי הזכות לקניין פרטי והזכות להיות הבעלים על גופו וזמנו. זכויות אלה מעוגנות ומוגנות בחוקי התורה שבפרשתנו. יחד עם זה, התורה מדגישה וחוזרת ומדגישה, חופש זה הושג בזכות יציאת מצרים בנסי ובחסדי ד' עלינו.
זכות הקניין הפרטי נובעת מהשעבוד לבורא עולם שהוציאנו ממצרים. על כן:
א. בכל שנה שביעית קרקעותינו הן מעין הפקר, ובשנה זו היבול "שייך" לכולם כי בעצם תמיד הוא שייך לקב"ה.
ב-ד. אין מכירה לצמיתות של קרקעות ואנשים, כי לאיש אין זכות להשתלט על חברו ורכושו.
ג-ה. יש להקפיד כי צבירת רכוש תעשה אך ורק בדרך הוגנת ואסור לחזק, העשיר לנצל את חוסנו הכלכלי כדי להשתלט על רכוש החלש אם באמצעות הלוואה ב"נשך" ואם על ידי "הונאה".
ו-ז. גם אם נמכר אח לעבדות יש לשמור על זכותו לחיים בכבוד כמי שנברא "בצלם" ולהשתדל לפדותו משעבוד.
הבה נתפלל שזכויות יסוד אלה יישמרו תוך זכירת העיקרון
שרק עבדו של הקב"ה הוא באמת חופשי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
