ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- שכירות דירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
אני לא ידעתי מה לעשות כי הייתי צריך לעזוב את הדירה שגרתי בה אז התווכחתי איתו ובסוף הגעתי איתו להסכמה, שלא מרצוני, על חצי מהסכום הנוסף שהוא דרש, כלומר, 75 שקלים. ולא חתמתי על שום דבר, הכל בעל פה. לא היה לי ברירה כי הייתי חייב לעזוב את הדירה שלי תוך שבוע וזה בעיה למצוא דירה בשבוע באיזור מסויים בירושלים. כאשר נכנסתי לדירה חודש ראשון, שילמתי גם את התוספת אך בחודשים הבאים לא שילמתי את התוספת, אלא רק מה שנחתם ביננו בחוזה ואמרתי לו שאני אשאל רב מה לעשות, כי סך הכל הוא רימה אותי. הוא ידע שאני בלחץ למצוא דירה ועשה לי תרגיל או שאתה מוסיף או שאין מפתח. ואני הסכמתי בעל פה בלי שום חתימה בלית ברירה, כי אם לא הייתי מסכים לא הייתי מקבל את המפתח מה עליי לעשות?
תשובה:
א. חתימת חוזה השכירות היא פעולת הקניין הגומרת את מעשה ההשכרה, ומאז והלאה שני הצדדים מחוייבים זה לזה על פי התנאים בחוזה, ואינם יכולים לשנותם באופן חד צדדי. לכן, אין המשכיר יכול לכפות עליך לשלם יותר, ומה גם שהסכמתך לשלם יותר נעשתה בדיבור בלבד ללא פעולת קניין או חתימה בכתב.
ב. מה שנותר לדון הוא על התוספת שכבר שילמת בחודש הראשון, ולמעשה המשכיר אינו חייב להחזיר לך את התוספת.
הנימוק לכך: יתכן שידעת שאינך חייב על פי ההלכה, ונתת לו כדי שיתן לך "שקט" בחודש הראשון, ונחשב שנתת לו 'מתנה'. וגם אם לא ידעת שעל פי ההלכה אינך מחויב לתת לו, הרי שזו מחילה בטעות, והדבר נתון במחלוקת הפוסקים האם נחשבת מחילה, ובספק לא ניתן להוציא ממי שהכסף כבר מוחזק בידו.
מקורות וביאורים:
מחילה בטעות האם הוי מחילה זו מח' רש"י ותוס', ונבאר הדברים.
בגמרא (בבא מציעא ס"ו ע"ב) כתוב כך: "הכי אמרינן משמיה דרבה: כל דאי - לא קני. אמר רב נחמן: השתא דאמור רבנן אסמכתא לא קניא - הדר ארעא והדרי פירי. למימרא דסבר רב נחמן: מחילה בטעות לא הויא מחילה? והאיתמר: המוכר פירות דקל לחבירו, אמר רב הונא: עד שלא באו לעולם - יכול לחזור בו. משבאו לעולם - אין יכול לחזור בו, ורב נחמן אמר: אף משבאו לעולם - יכול לחזור בו. ואמר רב נחמן: מודינא, דאי שמיט ואכיל - לא מפקינן מיניה! - התם זביני, הכא הלואה".
רואים בגמרא שדעת רב נחמן היא שלמרות שהמוכר דבר שלא בא לעולם כגון פירות דקל יכול לחזור בו ואין כאן מקח, מכל מקום אם הקונה הספיק לאכול פירות קודם שחזר בו המוכר, אינו צריך לשלם עליהם. בהסבר הדין נחלקו רש"י והתוס', וזו לשון התוס' ד"ה התם זביני:
"ועוד דמשמע לפירוש הקונטרס דבמסקנא לרב נחמן מחילה בטעות הויא מחילה בר מהלואה משום דמיחזי כרבית. ובכל דוכתין משמע דמחילה בטעות לא הויא מחילה...אבל התם גבי פירות דקל זביני ולא מחילה בטעות היא, דנהי דיכול לחזור מכל מקום אין לו לחזור כי היכי דליקו בהימנותיה".
כלומר, רש"י סובר שאינו צריך לשלם על הפירות משום שיש כאן מחילה בטעות מצד המוכר, ולמחילה בטעות יש דין מחילה גמורה. אולם התוס' סובר שמחילה בטעות אינה מחילה, והסיבה שאינו צריך לשלם על הפירות היא משום שהמוכר לא רוצה לחזור בו מן המכירה כדי שלא יצא לו שם של אדם שאינו אמין.
השו"ע בסימן ר"ז (סעיף י') בדיני אסמכתא פסק כך:
"כל היכא דלא קנה השדה משום דהוי אסמכתא, מנכה כל הפירות שאכל, מפני שהם רבית של תורה". והרמ"א הוסיף: "אבל מה שאכל אחר שלשה, צריך להחזיר (טור וב"י בשם הראב"ד והרא"ש והתוספות). וכן בכל דבר שלא קנה משום אסמכתא, אף על גב שבא לידו צריך להחזיר, משום דהוי בטעות. ויש חולקים ואומרים דאם בא ליד הקונה קנה, ולא הוי מחילה או נתינה בטעות".
הגר"א שם מבאר שהמח' בין שתי הדעות היא המח' בין רש"י לתוס'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














