בית המדרש

  • מדורים
  • ענג שבת
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

גליון 1043

דיני השבוע ומנהגיו פרשות חקת ובלק

undefined

רבנים שונים

סיון תשע"א
4 דק' קריאה
שבת ראש חודש פרשת חקת
בשחרית חצי הלל.
מוציאים 2 ספרי תורה. בראשון קוראים לשבעה קרואים בפרשת חקת. בספר השני קוראים למפטיר בפרשת פנחס "וביום השבת" עד "ונסכו" (במדבר כח. ט- טו).
ההפטרה: "השמים כסאי" (ישעיהו סו, א).

לא אומרים אב הרחמים ולא מזכירים נשמות.

מוסף - "אתה יצרת"
במנחה לא אומרים צדקתך.
במנחה פרקי אבות: פרק ד'

זמן קידוש לבנה: מליל שלישי, ג' בתמוז ועד ליל שישי י"ג בחודש.
כשמברך הברכה אינו פונה אל הלבנה, אלא פניו לכיוון שמתפללים ונותן עיניו בה ומברך, וכתב המגן אברהם (שם ס"ק ח), כי יסתכל בה רק פעם אחת ואח"כ אסור להסתכל בלבנה.
הופעתו של הירח מחדש לאחר היעלמותו נקרא בשם 'חידוש הלבנה'. "הרואה לבנה בחידושה מברך 'אשר במאמרו ברא שחקים'...". (שולחן ערוך, אורח חיים תכו, א).
בגמרא אמרו (סנהדרין מב, א): "כל המברך על החודש בזמנו - כאילו מקבל פני שכינה".
אין מברכין עליה עד שיעברו 7 ימים עליה (מהמולד) (שם ס' ד), כמנהג עדות המזרח. פוסקים רבים מהאחרונים פסקו משעברו 3 ימים.

ראש חודש / המאחר לבית הכנסת בהלל
המאחר לבית הכנסת והציבור עומדים בהלל, יאמר אותו תחילה ואח"כ יתפלל (משנה ברורה תכב, טז). כל זה בתנאי שאמר קודם ברכות התורה, ובתנאי שנותר זמן לקריאת שמע ותפילת שמונה עשרה. העומד בפסוקי דזמרה והגיעו ציבור להלל - יפסיק, ויאמר עם הציבור, אבל בלא ברכה (שם במשנה ברורה). המאחר ואמר הלל עם הציבור, ואחר כך נזדמן לו מנין שבו התפלל, רשאי לומר שוב הלל בלא ברכה.

שבת ראש חודש
בתפילה שחרית אומרים יעלה ויבוא. אחר התפילה חצי הלל. במוסף אומרים אתה יצרת במקום תכנת שבת (שולחן ערוך תכה, א).
לקריאת התורה מוציאים 2 ספרי תורה. אם אין אלא ספר אחד - יקראו בו הכל ולא יטלטלו ספר תורה ממקום אחר (יורה דעה ה, ב).

תפילת מוסף
מתפללים מוסף של שבת ושל ראש חודש, 'אתה יצרת' (במקום 'תיכנת שבת'). טעה ואמר 'תיכנת שבת' במקום 'אתה יצרת' - אם נזכר לפני שאמר את שם ה' שבחתימת הברכה, חוזר ל'אתה יצרת'; ואם נזכר לאחר שכבר הזכיר את שם ה', מסיים 'למדני חוקיך', וחוזר ל'אתה יצרת'; ואם נזכר אחרי שהתחיל 'רצה' - כשיגיע או חוזר ל'והשב את העבודה' מוסיף ואומר 'ונעשה לפניך חובותינו בקרבן מוסף יום ראש החודש הזה' וממשיך בברכת 'רצה' על הסדר; ואם נזכר אחרי חתימת הברכה 'המחזיר שכינתו לציון' לפני שפתח ב'מודים', אומר כנ"ל 'ונעשה לפניך חובותינו בקרבן מוסף יום ראש חודש הזה' וממשיך 'מודים' וכו'; ואם כבר התחיל 'מודים', כל עוד לא סיים תפילתו חוזר ל'אתה יצרת' ומתפלל על הסדר; ואם כבר סיים תפילתו, אפילו לא עקר רגליו אלא כבר אמר 'יהיו לרצון... צורי וגואלי' שלפני 'עושה שלום במרומיו' - חוזר ומתפלל תפילת מוסף של שבת וראש חודש (כן כתב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל).
אמר 'אתה יצרת' אך טעה בחתימת הברכה ואמר 'מקדש השבת' בלבד (או שאמר 'רצה נא במנוחתנו קדשנו במצוותיך' וכו'), יצא ידי חובתו.


'יעלה ויבוא'
השוכח לומר 'יעלה ויבוא' בתפילת שחרית או בתפילת מנחה, אם עדיין לא הזכיר את שם ה' בברכת 'המחזיר שכינתו לציון', חוזר ואומר 'יעלה ויבוא' וממשיך 'ותחזינה' כנ"ל. ואם הזכיר כבר את שם ה', מסיים 'למדני חוקיך' (במקום 'המחזיר שכינתו לציון'), וחוזר ואומר 'יעלה ויבוא'... 'ותחזינה' וגומר את הברכה.
אם כבר סיים ברכת 'המחזיר שכינתו לציון' ועדיין לא פתח במלה 'מודים' של הברכה הבאה אומר במקום זה 'יעלה ויבוא' וממשיך 'מודים אנחנו לך'. הנימוק לכך, כי כל עוד לא פתח בברכה שלאחריה, נחשב לו כעומד עדיין בברכה הקודמת, אך אינו חוזר, כיון שכבר חתם את הברכה עם שם ה'. הנזכר אחרי שהתחיל 'מודים' ואילך שלא אמר 'יעלה ויבוא', כל עוד לא סיים תפילתו חוזר ל'רצה' ואומר 'יעלה ויבוא' וממשיך כסדר התפילה עד גמר. נזכר אחרי הפסוק 'יהיו לרצון' (השני - לפני 'עושה שלום'), חוזר לתחילת שמונה-עשרה, אף כי לא עקר רגליו ואמר 'עושה שלום'.
החוזר לראש התפילה חוזר ואומר תחילה 'ה' שפתי תפתח'.
השוכח לומר 'יעלה ויבוא' בתפילת שחרית, שדינו לחזור ולהתפלל מראש, ויודע בעצמו שאם יחזור מיד להתפלל לא יספיק לומר הלל עם הציבור, יאמר תחילה הלל עם הציבור ואחר כך יחזור ויתפלל עוד פעם שמונה-עשרה.
הנזכר אחרי תפילת מוסף שלא אמר 'יעלה ויבוא' בתפילת שחרית, חוזר ומתפלל שמונה-עשרה, אך יתנה תנאי שאם אינו חייב בתפילה זו, תהא תפילתו תפילת נדבה. נזכר לאחר שעבר זמן התפילה שלא אמר 'יעלה ויבוא', מתפלל בתפילה שלאחריה פעמיים, כאותה תפילה שמתפללים באותה שעה, כדלהלן: נזכר לאחר שעבר זמן תפילת שחרית שלא אמר 'יעלה ויבוא', או ששכח שאותו יום ראש חודש ולא אמר 'יעלה ויבוא', מתפלל בתפילת מנחה פעמיים שמונה-עשרה ואומר 'יעלה ויבוא'.
שכח בשחרית בראש חודש שחל בשבת ולא אמר 'יעלה ויבוא', מתפלל של מנחה ('אתה אחד') פעמיים ואומר בשתיהן 'יעלה ויבוא'. שכח במנחה בשבת ראש חודש ולא אמר 'יעלה ויבוא', מתפלל במוצאי שבת פעמיים של חול.
שליח ציבור ששכח לומר 'יעלה ויבוא', כל עוד לא סיים חזרת הש"ץ דינו כדין היחיד ששכח וחוזר כאמור לעיל. אך אם סיים כבר את חזרת הש"ץ, מפני טורח הציבור שוב אינו חוזר מראש התפילה, אלא סומך על תפילת מוסף שעתיד להתפלל. אבל בתפילת ערבית חוזר ומתפלל אחר תפילת הציבור.
שליח ציבור ששכח לומר 'יעלה ויבוא' בתפילת לחש שלו, בתפילת שחרית ובתפילת מנחה אינו חוזר, אלא התפילה שחוזר בחזרת הש"ץ.


שבת פרשת בלק
ההפטרה: "והיה שארית יעקב" (מיכה ה, ו).
לא אומרים אב הרחמים ולא מזכירים נשמות. במנחה לא אומרים צדקתך.
במנחה פרקי אבות: פרק ה'
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il