ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות שלושת השבועות
- ספריה
- הלכות חגים
- חודש אב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
תספורת
נה. נוהגין לא להסתפר ולהתגלח בשבוע שחל בו תשעה באב. ונוהגים שלא לקצוץ שער מכל מקום בגוף. ומנהג האר"י לא להסתפר מי"ז בתמוז, וכן נהגו אשכנזים. והעושה כן תבוא עליו ברכה. (שו"ע שם סע' יב. כה"ח שם ס"ק פ. בא"ח שם יב).
נו. אסור לגדולים לספר את הקטנים. (שו"ע שם סע' יד).
נז. אם חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון, או שחל ביום ראשון, מעיקר הדין לפוסקים כבית יוסף מותר להסתפר בשבוע קודם תשעה באב, אך ראוי להחמיר גם בשבוע שקודם לו ולא להסתפר ולהתגלח כדי להכנס לתשעה באב כשהוא לא מסופר. (שו"ע שם סע' ד. עיין בא"ח דברים יב).
נח. שיער הזקן המעכב את האכילה, מותר לגוזרו אפילו בשבוע של תשעה באב. (שו"ע שם סע' יג כה"ח שם ס"ק קע).
נט. אבל שחל יום ל' שלו בשבוע שחל בו תשעה באב - יגזור שיער אחרי השלושים בסכין אך לא יעשה תספורת נאה. וירחוץ בגדיו במים ללא אבקות כביסה. ומראש חדש יש מקילים (עיין שו"ע שם סע' טו. כה"ח שם ס"ק פב).
גזיזת ציפורניים
ס. שעודפים על הבשר מותר לגוזזם גם בשבוע שחל בו תשעה באב כי ציפרנייים אלו נותנים מקום לשליטת החיצוניים באדם (בא"ח דברים יג).
סא. אדם שיצא מבית האסורים יכול לגוזזם אפילו בערב תשעה באב.
סב. אשה לצורך טבילתה מותרת לגזור ציפורניה גם בתשעה באב. גם מוהל יכול לתקן ציפורניו לצורך הפריעה. (עיין כה"ח תקנא ס"ק מט).
סג. אין מקדשין את הלבנה עד לאחר תשעה באב, וטוב לטעום קודם לכן כדי לברך בשמחה (עיין רמ"א שם סע' ח. כה"ח שם ס"ק קיז. תכו סע' ב. מ"ב שם ס"ק ח. כה"ח שם ס"ק כה).
כיבוס בגדים
סד. אין מכבסין בשבוע שחל בו תשעה באב, מגבות וגרביים כיפות וכובעים ואפילו חלוק או בגד שאינו רוצה ללבשו ויש מחמירים מר"ח וכן נוהגים האשכנזים (עיין שו"ע ורמ"א תקנא סע' ג. בא"ח דברים ו. סידור חוקת עולם).
סה. כביסה במכונת כביסה שלנו אף על פי שאין בה כל כך טירחה הרי היא בכלל גזירת חז"ל ואסורה.
סו. גיהוץ של ימינו דינו ככיבוס ואסור.
סז. כאשר תשעה באב חל ביום חמישי אין לכבס ולספר בו אפילו לאחר חצות היום ואפילו שהוא לצורך שבת.
סח. חיתולים ובגדים של ילדים קטנים שמלכלכין אותן תדיר ןאין לו אחרים - מותר לכבס בצנעה. וכיום שיש חיתולי נייר עדיף להשתמש בהם. (עיין בא"ח דברים ו).
סט. יש נוהגין היתר בכיבוס בגדי קטנים בני שלוש שנים ואין למחות בהם, ורק צריך להזהירם שלא יכבסו הרבה ביחד וגם יכבסו בצנעה (בא"ח שם).
ע. אשה שצריכה ללבוש לבנים לספור ז' נקיים, מותרת לכבס, ללבוש ולהציע מצעים נקיים (רמ"א שם).
עא. אסור למסור בשבוע זה בגד למכבסה של יהודים ולא של נכרים ויש אוסרים מראש חודש (שם).
עב. אפילו אלה שאוסרים כיבוס מר"ח יכולים לתת בגדים למכבסה של נכרים קודם ר"ח אף על פי שמכבסים אחר ר"ח.
לבישת בגדים מכובסים
עג. אסור ללבוש בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב. ואפילו סדינים אסור להחליף.
עד. איסור לבישת מכובסים לא נתקן על דבר מצוה, ועל כן אם אין לו טלית משומשת בין גדולה בין קטנה - מותר ללבוש טלית מכובסת.
עה. רופא, אחות, וכד' שצריכים לעבוד בבגדים נקיים מטעמי בריאות, יכינו בגדיהם כדלקמן, ואם לא הכינו לא ילבשו בגדים מלוכלכים כדי לא לגרום לזיהומים.
עו. יש לאדם להכין בגדים, סדינים, חולצות וגרביים וכל דבר שמחליפים הרבה מלפני שבוע שחל בו תשעה באב. וילבשם שעה אחת ואחר כך יסירם כדי שיוכל ללובשם בשבוע שחל בו תשעה באב. ואלה שמחמירים לאסור לבישת מכובסים מראש חודש, יש להם להכין כן מערב ראש חודש. ובפרט במקומות החמים (עיין בא"ח דברים ו. שו"ת רב פעלים ד, סי' כט).
עז. אם לא הספיקו להכין קודם ראש חודש - יכולים להכין בר"ח עצמו, ואם גם אז לא הכינו כל צורכם - מותר להם להכין אחרי ר"ח לצורך שבוע שחל בו תשעה באב, שהאיסור מר"ח אינו אלא חומרא ואילו שבוע שחל בו תשעה באב הוא מדינא דגמ'.
עח. הזמן שצריך ללבוש בגד להוציאו מגדר "בגד מכובס" אינו קבוע והעיקר הוא שהבגד יזיע קצת מהגוף. ונהגו ללובשו כשעה או מעט פחות.
עט. מי שלא הכין בגדים וצריך להחליף בגדיו בשבוע שחל בו - לא ישליך אותו לרצפה כדי שיתלכלך, אלא יקח בגד לא מגוהץ או שיקמט אותו מעט.
לבישת מכובסים בשבת
פ. לפי הרמ"א יש ללבוש בגדים לא משובחים (בגדי חול) בשבת חזון ולפי השו"ע מותר להשתמש בשבת חזון בבגדים מכובסים ובמפות מכובסות (תקנא סע' א). לפי האר"י אסור ללבוש בשבת בגדי חול. וכן דעת הגר"א וכן נהגו רוב ישראל וכן יעשה מי שאין לו מנהג קבוע. מי שנהגו במשפחתו בעניין זה כדעת הרמ"א - ימשיך כמנהגם (ועיין משנ"ב ס"ק ו וכה"ח ס"ק יג).
פא. מי שלא הכין בגדים לפני שבת ונזכר ביום שבת והוא מאלה שנוהגים ללבוש בגדים מכובסים בשבת, לא ילבש חולצה מכובסת שעה אחת ויפשטנה כדי ללבשה אחר שבת, דאם כן נמצא הוא מכין משבת לצורך חול. כיצד יעשה? יפשוט את החולצה שלובש אותה בליל שבת, וביום ילבש במקומה חולצה מכובסת, ותשאר החולצה עליו ולא יפשטנה ביום ההוא. את החולצה שפשט בליל שבת ילבשנה אחר שבת כי עדיין לא התלכלכה הרבה מזיעה ולכלוך כיוון שלא לבש אותה הרבה. וכן יעשה אם נח במשך השבת ופושט בגדיו. וכן יעשה בגרביים ושאר בגדים הצריך להם בשבוע זו (עיין בא"ח דברים ו).
פב. מה שאמרנו שיכול אדם ללבוש בשבת בגד למספר שעות זה דוקא בבגדי שבת, אבל אי אפשר ללבוש בשבת בגדי חול כיוון שאז ניכר עליו שמכין משבת לחול.
רחיצת הגוף
פג. אין רוחצים - את כל הגוף בשבוע שחל בו תשעה באב אפילו בצונן. ויש שנהגו לאסור רחצה מראש חודש. (בא"ח דברים טז).
פד. מי שרגיל להתרחץ כל יום - לא יחמיר מראש חודש אלא רק בשבוע שחל בו.
פה. מי שהתלכלך בעבודה או שמזיע הרבה - יכול לרחוץ את כל גופו. (עיין שו"ע תקנא סע' טז). ואם קשה לו לרחוץ בצונן - יכול אף בחמין, ומותר לרחוץ גם בסבון, ומכל מקום ימעט הנאתו ויתכוין רק להסיר הלכלוך.
פו. מותר לרחוץ לצרכים רפואיים. ולכן יולדת או מעוברת שקרובה ללדת שהרחיצה טובה לה - מותרת ברחיצה אפילו בחמין. וכן אדם חלוש שציווה אותו הרופא לרחוץ - מותר לרחוץ אפילו בחמין (בא"ח דברים טז).
פז. אחות שצריכה לעבוד בבגדים נקיים ומסודרים גם מטעמי בריאות, רצוי שתלבש אותם שעה קודם שבוע שחל בו כדלעיל, ואם לא הכינה - לא תלבש בגדים מלוכלכים. וצריכה לרחוץ ולשמור נקיון כמו יולדת וכדו' כדי לא לגרום לזיהומים.
פח. מי שנוהג לא לרחוץ כל תשעת הימים, אך רגיל לרחוץ בחמין בכל ערב שבת. יכול לרחוץ במים חמים בר"ח אב שחל בערב שבת וגם בערב שבת חזון. וכן אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, מותר לו לטבול גם בערב שבת חזון. (עיין כה"ח תקנא ס"ק קפט. בא"ח שם).
פט. כאשר תשעה באב חל בשבת, (ונדחה ליום ראשון) מותר, למי שנוהג לטבול בכל שבת, לטבול גם בשבת זו.
צ. הרגיל לטבול בכל יום או בכל יום שבת בבוקר ואינו מבטל מנהגו, וכן הרגיל לטבול אחר תשמיש וכן מי שראה קרי או סנדק, יכולים לטבול אף בשבוע שחל בו תשעה באב. (עיין כה"ח שם ס"ק קצ. בא"ח דברים טז. שו"ת רב פעלים ד, סי' כט).
צא. מקוה שחייבים לרחוץ בו בסבון קודם הטבילה - מותר לרחוץ בו אף בסבון קודם הטבילה.
צב. מיום י"ז בתמוז עד תשעת הימים מותר ללכת לים או לבריכה אבל צריך זהירות מרובה כדלעיל מחשש סכנה. אבל בתשעת הימים - אסור.
צג. אשה - שלובשת לבנים יכולה לרחוץ כדרכה, כיוון שאינה עושה כן לתענוג. (רמ"א תקנא סע' טז).
צד. אשה שחל ליל טבילה באחד הלילות שמר"ח אב עד התענית מותר לה לרחוץ כל גופה כמנהגה בחמין ולטבול. (רמ"א שם. כה"ח שם ס"ק קצג).
צה. אשה הטובלת במוצאי תשעה באב מותר לה לרחוץ בערב תשעה באב אפילו במים חמים, ותחפוף שנית במוצאי תשעה באב ותטבול. (עיין שו"ע שם. כה"ח שם ס"ק קצג, קצה).
מוהל, סנדק ואבי הבן
צו. מוהל סנדק אבי הבן - ואמו נוהגין ללבוש בגדי שבת, אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. וכן האשה שמגישה את התינוק, נוהגת ללבוש בגדי שבת כיוון שזאת כל מצוותה. אבל אסור לאיש המגיש את התינוק ללבוש בגדי שבת.
צז. אם הברית קודם שבת חזון, יש להתיר למוהל לסנדק ולאבי הבן אפילו להתגלח, מראש חודש אפילו אם כל שנה נהגו להחמיר ולא להסתפר ולהתגלח מראש חודש. אבל בשבוע שחל בו תשעה באב - אין להקל (עיין שו"ע שם סע' א. כה"ח שם ס"ק ו, ז, י ובמשנ"ב ושע"ת ס"ק ג).
צח. בשבת לובשים בגדים כמו כל שבתות השנה ואם רגיל ללבוש בגדים לבנים - ילבש. ואוכלים בשר ושותים יין כדרך כל השנה כולה. (עיין שו"ע שם. כה"ח שם ס"ק יג. משנ"ב ס"ק ו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
