ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- נושאים שונים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- נדרים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל, נותן לאחד לשום מתנה והלה מותר בה. אם אין עמהם אחר, מניח על הסלע או על הגדר ואומר הרי הן מופקרים לכל מי שיחפוץ, והלה נוטל ואוכל; ור' יוסי אוסר".
בסוגיה הובאה מחלקת בין רבי יוחנן לרבא. לדעת רבי יוחנן, רבי יוסי סבור שגדר "הפקר" מתקבל רק אחר הזכיה; ונמצא שהזוכה מן ההפקר דומה למקבל מתנה מן הנותן. מאידך, חכמים סבורים שגדר "הפקר" מתקבל גם לפני הזכיה של האחר.
רבא התקיף את שיטת רבי יוחנן, ונקט שרבי יוסי וחכמים מודים שגדר הפקר מתקבל מייד; אלא שרבי יוסי אסר מדרבנן - "גזירה משום מתנת בית חורון".
אחר-כך, הביאה הסוגיה שתי ברייתות והעמידה אותן באוקימתות. זו לשון הברייתא הראשונה שם:
"תניא: המפקיר את שדהו - כל שלשה ימים יכול לחזור בו, מכאן ואילך אין יכול לחזור בו וכו'".
וזו לשון הברייתא השניה שם, בדף מ"ד ע"ב:
"המפקיר את כרמו, ולשחר עמד ובצרו - חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפיאה, ופטור מן המעשר".
למסקנת הסוגיה, הברייתא האחרונה מתאימה לדעת חכמים; אך הפטור ממעשרות גם למפקיר עצמו - הוא רק מדאורייתא; ויש להוסיף בה אוקימתא שמדרבנן חייב המפקיר לעשר, ומעשר מיניה וביה; כמבואר שם.
נתיבות-המשפט (סימן רע"ג ס"ק ב') הסביר את האוקימתא להלכה לפי שיטת הרא"ש. לחכמים - אחר שלשה ימים פטור מלעשר (- לגמרי) גם כשזוכה בכרם עצמו. אולם בתוך שלושה ימים פטור מלעשר (- לגמרי) רק אם זוכה בפירות ולא בגוף הכרם (מטעם גזירת רמאים, שגם חכמים מודים לה). ואם בתוך שלשה ימים זוכה גם בגוף הכרם, מעשר מיניה וביה מדרבנן.
פסיקת הרמב"ם
שיטת הרמב"ם אינה מתאימה לאוקימתות של הסוגיה. בהלכות נדרים (ז, יד) פסק הרמב"ם כחכמים ולא כרבי יוסי; אך בהלכות מתנות עניים (ה, כז), לא הזכיר הרמב"ם שום אופן של חיוב במעשר. ואדרבה, הוא הוסיף לבאר שהפטור ממעשרות קיים - למרות שזוכה גם בגוף הכרם. וזו לשונו שם:
"המפקיר את כרמו והשכים בבקר - וזכה בו לעצמו - ובצרו, חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה שהרי 'שדך' ו'כרמך' אני קורא בו מפני שהיה שלו והרי הוא שלו. אבל אם זכה מן ההפקר בשדה של אחרים הרי זה פטור מן הכל . ובין כך ובין כך פטור מן המעשרות, כמו שיתבאר".
הרמב"ם לא הזכיר בשום מקום בהלכותיו, שמדרבנן צריך לעשר מיניה וביה. ויש לברר, מדוע השמיט הרמב"ם את האוקימתא המובאת בסוגיה?
לשיטת רבי יוחנן - אין צורך באוקימתות
נלענ"ד, שהרמב"ם סבור, שהמחלקת שבין רבי יוחנן ורבא היתה, האם הפקר הוא הסתלקות או הקנאה.
א. לשיטת רבי יוחנן, רבי יוסי וחכמים מסכימים שהפקר הוא הסתלקות מהרכוש. אלא שלרבי יוסי גדר "הפקר" מתקבל רק לאחר שמישהו אחר זכה ברכוש; ואילו חכמים סבורים שגדר "הפקר" מתקבל מייד שהסתלק.
ב. לשיטת רבא, רבי יוסי וחכמים מסכימים שהפקר הוא הקנאה מיידית לכל העולם. אלא שר' יוסי גזר משום מתנת בית חורון.
לשיטת רבא - ש"הפקר" הוא הקנאה, לא שייך לבאר את לשון "אין יכול לחזור בו" שמופיעה בברייתא - במובן "אסור לו לחזור בו". שהרי מכיוון שהקנהו לכל העולם ואינו שלו; דומה דינו לחפץ שהקנהו לחבירו - שאינו שייך במושגים של חרטה וחזרה. 1 לפיכך, נאלץ רבא להוציא את הברייתות מפשטותן – ולהעמיד אותן באוקימותות
מהלך הסוגיה בנדרים הוא כרבא. לפיכך, נקטו ראשונים רבים, שהפקר הוא הקנאה . אולם הרמב"ם סבור, שבסוגיות רבות בתלמוד (שתובאנה במאמרים הבאים) מבואר שההפקר הוא הסתלקות – כרבי יוחנן. כמו כן, בסוגיה בב"מ דף י"ב ע"א מבואר שרבא חזר בו, וסבר כרבי יוחנן שהפקר הוא הסתלקות 2 . לפיכך הכריע הרמב"ם שהפקר הוא הסתלקות - כרבי יוחנן.
לדעת הרמב"ם, רבי יוחנן - אינו צריך לדחוק את הברייתות באוקימתות. לרבי יוחנן הברייתות משמיעות - את שיטתו - שהפקר הוא הסתלקות; ויש פעמים שיכול ומותר לו לחזור בו; ויש פעמים שאסור (כלומר "אינו יכול") לחזור מן ההסתלקות, אלא צריך לזכות בו ככל אדם.
לשיטת רבי יוחנן, למרות שההסתלקות לכל העולם לא מומשה בפועל, שהרי הוא עצמו זכה בכרמו; הועילה ההסתלקות הזו - לענין מעשרות (אך לא לשאר הדינים המבוארים שם). כמו כן, הסתלקות זו מועילה במשנה במסכת נדרים - גם לענין מודר הנאה.
במאמרים הבאים נרחיב בשיטת הרמב"ם בהפקר.
^ 1.כמבואר בביאור הגר"א בחו"מ סי' רע"ג סעיף ב', כשהקשה על לשון השו"ע והרמב"ם.
^ 2.וזו לשון הסוגיה שם: - "בעי רבא: זרק ארנקי (- והפקירו לכל הקודם. רש"י) בפתח זה ויצא בפתח אחר מהו?" וע"ש בתוספות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
