ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי אלעזר אבוחצרא זצ"ל
בפעם הראשונה, שבא רבי יעקב יוסף מפולנאה לתהות על קנקנו של מי שהפך בהמשך למורו ורבו - הבעל שם טוב הקדוש, סיפר לו הבעש"ט סיפורים על חייו במקום לדבר עימו דברי תורה. כשתמה על כך רבי יעקב יוסף, השיב לו הבעש"ט - הקב"ה מדבר אלינו דרך המאורעות בעולם, עלינו רק להקשיב.
ואכן, מיד לאחר תשובת הבעש"ט, דפק על חלון הבית גוי אחד, שעבד כמתקן חפצים ישנים ושאל: "ישראל, יש לך משהו לתקן?" כשהשיב לו הבעש"ט בשלילה, אמר הדופק - "ישראל, חפש חפש, וודאי יש לך משהו לתקן".
פנה הבעש"ט לרבי יעקב יוסף ואמר - רואה אתה, הוא בא ללמדני שעלי לחפש בלבבי את הטעון תיקון.
שני מאורעות משמעותיים מזעזעים את סדר היום הציבורי בתקופת בין המצרים. האחד - הרצח המזעזע של אחד מגדולי הצדיקים הקדושים, רבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל. והשני, להבדיל, מחאת הדיור. כדרכו של הבעש"ט ננסה אף אנו להקשיב מעט לפי קוצר השגתנו לקול ה' דרך המאורעות.
הגמרא (נדרים כב) מספרת לנו על האמורא עולא, שבדרכו מבבל לארץ ישראל התלוו אליו שני יהודים. והנה, בדרך קם אחד המלווים ושחט את חבירו. כשהגיע עולא לארץ ישראל, סיפר על המאורע לרבי יוחנן. התפלא רבי יוחנן ושאל - הרי כתוב בקללות בתורה, "ונתן ה' לך שם לב רגז", בבל יש לב רגז ולא בארץ ישראל, ואם כך - כיצד היה לאותו יהודי כעס כה גדול עד שהרג את חבירו? ענה לו עולא - באותה שעה עוד לא עברנו את הירדן.
הרצח המזעזע של רבי אלעזר זיע"א, הוא תוצאה של כעס אדיר. כמובן, כעס וזעם חולני מטורף ובלתי מוצדק, של איש רע שפגע בצדיק שרצה להיטיב לו, אך בסופו של דבר מדובר בתוצאה קיצונית של מידת הכעס המצויה לצערנו בנפשו של כל אחד מאיתנו. מה שורשו של כעס כה גדול המוביל לרצח?
עונה על כך רבי יוחנן, שכעס כה גדול יכול להופיע רק אצל יהודי המצוי מחוץ לארצנו הקדושה. מעניין לגלות, שגם בפרשת מסעי מחברת התורה בין העונש לרוצח במזיד לטהרת הארץ - "ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו". לא טהרת החברה מטרידה את התורה כי אם טהרת הארץ. מה הקשר בין הכעס לארץ?
התשובה היא, שאדם כועס כשאין לו 'מקום'. לכול אחד יש את הטריטוריה שלו. טריטוריה פיזית - 'מקום' כפשוטו, וטריטוריה רוחנית ונפשית - מקומנו בחברה, במשפחה, מבחינה כלכלית ועוד. כשהמקום שלנו נפגע, אנו חשים מאוימים וכועסים. המקום של יהודי הוא בארץ ישראל, בחוץ לארץ אין לנו מקום, ואנו עלולים, חלילה, להגיע לכעס קיצוני עד רצח.
ובכל זאת, הנה ראינו בעינינו - רצח כה נורא יכול בעוונותינו להתחולל גם בארצנו הקדושה. כמובן, תמיד אפשר לענות - עדיין לא נחלנו את ארצנו בשלמות, ובכל זאת השאלה במקומה עומדת.
כאן בא לפקוח את עינינו המאורע השני - מחאת הדיור. במבט פשטני - בית גשמי רוצים כאן. אולם מי שעיניים פנימיות לו יודע, שבעומקו של כל חיפוש גשמי מסתתר רעב רוחני. "קמים נבוני לבב בחצות לילה ובוכים, יודעים הם ומכירים את עומק הצער במקורו, יודעים הם שכל הצרות, התלאות והנדודים, אינם אלא תולדה קלושה של הצער העליון, צער השכינה" (הרב קוק, אורות, עמוד יז).
בימי בין המצרים אלה זועק עם ישראל - אני רוצה בית. ובאמת, זעקה גדולה יש כאן - אנחנו רוצים את הבית, הבית הגדול והקדוש, הבית של המלך, בית המקדש. למלך אין בית, אין לו מקום בעולם, לכן גם לנו אין מנוחה ומקום בעולם. כך אמרו גם אנשי גוש קטיף ת"ו, כשגורשו מביתם בימים אלה לפני שש שנים - עכשיו שלנו אין בית, אנו מבינים מעט את המשמעות שלקב"ה אין בית כבר אלפיים שנה.
זו הסיבה שדווקא שלמה המלך נבחר לבנות את בית המקדש, כי שלמה היה 'איש מנוחה'. המנוחה השלמה במקומנו תבוא לנו רק כשהמלך ישוב בשלמות למקומו.
בימים אלה, נעמול לתקן את מידת הכעס, (כשנוותר מעט על הטריטוריה הנפשית שלנו, לא כל העולם חייב להיכנס תחת כנפינו) ונתפלל למנוחה השלימה בבניין בית מקדשינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
