ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי אלעזר אבוחצרא זצ"ל
בפעם הראשונה, שבא רבי יעקב יוסף מפולנאה לתהות על קנקנו של מי שהפך בהמשך למורו ורבו - הבעל שם טוב הקדוש, סיפר לו הבעש"ט סיפורים על חייו במקום לדבר עימו דברי תורה. כשתמה על כך רבי יעקב יוסף, השיב לו הבעש"ט - הקב"ה מדבר אלינו דרך המאורעות בעולם, עלינו רק להקשיב.
ואכן, מיד לאחר תשובת הבעש"ט, דפק על חלון הבית גוי אחד, שעבד כמתקן חפצים ישנים ושאל: "ישראל, יש לך משהו לתקן?" כשהשיב לו הבעש"ט בשלילה, אמר הדופק - "ישראל, חפש חפש, וודאי יש לך משהו לתקן".
פנה הבעש"ט לרבי יעקב יוסף ואמר - רואה אתה, הוא בא ללמדני שעלי לחפש בלבבי את הטעון תיקון.
שני מאורעות משמעותיים מזעזעים את סדר היום הציבורי בתקופת בין המצרים. האחד - הרצח המזעזע של אחד מגדולי הצדיקים הקדושים, רבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל. והשני, להבדיל, מחאת הדיור. כדרכו של הבעש"ט ננסה אף אנו להקשיב מעט לפי קוצר השגתנו לקול ה' דרך המאורעות.
הגמרא (נדרים כב) מספרת לנו על האמורא עולא, שבדרכו מבבל לארץ ישראל התלוו אליו שני יהודים. והנה, בדרך קם אחד המלווים ושחט את חבירו. כשהגיע עולא לארץ ישראל, סיפר על המאורע לרבי יוחנן. התפלא רבי יוחנן ושאל - הרי כתוב בקללות בתורה, "ונתן ה' לך שם לב רגז", בבל יש לב רגז ולא בארץ ישראל, ואם כך - כיצד היה לאותו יהודי כעס כה גדול עד שהרג את חבירו? ענה לו עולא - באותה שעה עוד לא עברנו את הירדן.
הרצח המזעזע של רבי אלעזר זיע"א, הוא תוצאה של כעס אדיר. כמובן, כעס וזעם חולני מטורף ובלתי מוצדק, של איש רע שפגע בצדיק שרצה להיטיב לו, אך בסופו של דבר מדובר בתוצאה קיצונית של מידת הכעס המצויה לצערנו בנפשו של כל אחד מאיתנו. מה שורשו של כעס כה גדול המוביל לרצח?
עונה על כך רבי יוחנן, שכעס כה גדול יכול להופיע רק אצל יהודי המצוי מחוץ לארצנו הקדושה. מעניין לגלות, שגם בפרשת מסעי מחברת התורה בין העונש לרוצח במזיד לטהרת הארץ - "ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו". לא טהרת החברה מטרידה את התורה כי אם טהרת הארץ. מה הקשר בין הכעס לארץ?
התשובה היא, שאדם כועס כשאין לו 'מקום'. לכול אחד יש את הטריטוריה שלו. טריטוריה פיזית - 'מקום' כפשוטו, וטריטוריה רוחנית ונפשית - מקומנו בחברה, במשפחה, מבחינה כלכלית ועוד. כשהמקום שלנו נפגע, אנו חשים מאוימים וכועסים. המקום של יהודי הוא בארץ ישראל, בחוץ לארץ אין לנו מקום, ואנו עלולים, חלילה, להגיע לכעס קיצוני עד רצח.
ובכל זאת, הנה ראינו בעינינו - רצח כה נורא יכול בעוונותינו להתחולל גם בארצנו הקדושה. כמובן, תמיד אפשר לענות - עדיין לא נחלנו את ארצנו בשלמות, ובכל זאת השאלה במקומה עומדת.
כאן בא לפקוח את עינינו המאורע השני - מחאת הדיור. במבט פשטני - בית גשמי רוצים כאן. אולם מי שעיניים פנימיות לו יודע, שבעומקו של כל חיפוש גשמי מסתתר רעב רוחני. "קמים נבוני לבב בחצות לילה ובוכים, יודעים הם ומכירים את עומק הצער במקורו, יודעים הם שכל הצרות, התלאות והנדודים, אינם אלא תולדה קלושה של הצער העליון, צער השכינה" (הרב קוק, אורות, עמוד יז).
בימי בין המצרים אלה זועק עם ישראל - אני רוצה בית. ובאמת, זעקה גדולה יש כאן - אנחנו רוצים את הבית, הבית הגדול והקדוש, הבית של המלך, בית המקדש. למלך אין בית, אין לו מקום בעולם, לכן גם לנו אין מנוחה ומקום בעולם. כך אמרו גם אנשי גוש קטיף ת"ו, כשגורשו מביתם בימים אלה לפני שש שנים - עכשיו שלנו אין בית, אנו מבינים מעט את המשמעות שלקב"ה אין בית כבר אלפיים שנה.
זו הסיבה שדווקא שלמה המלך נבחר לבנות את בית המקדש, כי שלמה היה 'איש מנוחה'. המנוחה השלמה במקומנו תבוא לנו רק כשהמלך ישוב בשלמות למקומו.
בימים אלה, נעמול לתקן את מידת הכעס, (כשנוותר מעט על הטריטוריה הנפשית שלנו, לא כל העולם חייב להיכנס תחת כנפינו) ונתפלל למנוחה השלימה בבניין בית מקדשינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.
