ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
"וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת-הָרֹצֵחַ, מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם, וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה, אֶל-עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר-נָס שָׁמָּה; וְיָשַׁב בָּהּ, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, אֲשֶׁר-מָשַׁח אֹתוֹ, בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ". (במדבר ל"ה כה)
לביאור סוף הפסוק, מביא רש"י את דברי חז"ל במשנה מכות יא ע"ב: "אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומינו אחר תחתיו חוזר במיתתו של "שני". כלומר, הכהן הגדול החדש שהתמנה בין מעשה הרצח לבין פסק הדין. אולם, הגמרא הקשתה כיון שהוא נמשח רק אחרי מעשה הרצח, אי אפשר לתלות הרצח בכהונתו, ואם כן מדוע הוא נענש על זה?
תשובת הגמרא "הוה ליה לבקש רחמים שיגמר דינו לזכות ולא ביקש".
הקשה מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל בספרו 'עמוד הימיני' (בהערה על סימן י"א הלכות קואליציה)
א. מנין לנו שלא ביקש הכהן הגדול רחמים עבורו ואולי באמת לא היתה לרוצח שום זכות?
ב. מה הכוונה להתפלל למציאת זכות לאחר שכבר נעשה המעשה?
המשנה (מכות דף ז ע"א): "רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם, רשב"ג אומר אף הן מרבים שופכי דמים בישראל".
הגמרא מסבירה שרבי עקיבא ורבי טרפון היו מקשים על העדים ע"י שאלות מיוחדות: ראיתם טריפה הָרַג / שלם הָרַג? אולי במקום דקירת הסיף היה נקב שהפך את הנרצח לטריפה עוד לפני הדקירה?
רבינו תם בתוס' ד"ה: "ודילמא", מפרש שלמרות שיש לסמוך על הרוב, שאדם אינו טריפה ישנן שאלות שאין צורך לשאול אותן, אבל אם שואלים והעדים לא יודעים או סותרים עצמם, אי אפשר כבר לתת עונש מות.
כנראה דבריו של רבינו תם מבוססים על תחילת פסוקנו "והצילו העדה" ויש בשאלות אלו פתח ללימוד זכות.
כמובן שאי אפשר לומר שלדעת רבי טרפון ורבי עקיבא, הסנהדרין היו מחייבין את הזכאים, גם רשב"ג לא אומר להם שהם בעצמם מזכים את החייבים, אלא בא בטענה חיצונית שעל ידי זה היו מתרבים שופכי דמים בישראל.
מבאר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל את מחלוקתם שגם לדעת רבי טרפון ורבי עקיבא אם היה חשש לריבוי רוצחים בודאי אין מקום לשאלות אלו, אלא כוונתם שאילו היו הם בסנהדרין היו משתדלים לשפר את פני הדור וממילא במקרה נדיר לא יהיה חשש שהזיכוי יגרום לריבוי שפיכות דמים. לפי זה יוצא שחיפוש זכות ע"י שאלות כגון: "סיף במקום נקב" תלוי במצב הדור. אם הדור פרוץ צריך להימנע משאלות אלו ואם אלו מקרים נדירים אזי שפיר יש לפעול לפי הצו של "והצילו העדה".
בזה מבוארים דברי הגמרא ביחס לכהן הגדול, אם הרוצח בשוגג נתחייב גלות, נמצא שמצב הדור ירוד ואין להפעיל את שיטתם של רבי טרפון ורבי עקיבא ועל כן יש להטיל את האשמה בראשי הדור ובראשם הכהן הגדול, שבדורם לא נמצאה זכות בגלל החשש שירבו שופכי דמים בישראל.
לדאבוננו, רבו לאחרונה מקרי האלימות המסתיימים ברצח. הזלזול בחיי אדם הגורם לריבוי תאונות דרכים קטלניות, הורים שמזניחים ילדיהם ברכב. עד כדי כך שהשבוע כולם ציינו לשבח פסק דין של הרכב מסוים, שהטיל את מלוא העונש האמור בחוק ולא שעו השופטים לשום עסקת טיעון.
על מנהיגי הדור, הרבנים הראשיים, רבני הקהילות, ראשי ישיבות ופרנסי הקהל להקדיש את מלוא מרצם לשיפור מצב הדור ששפיכות דמים ח"ו תהא דבר נדיר ובזה לקיים את הצו של "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה", תרתי משמע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











