ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חיים הינו צלם חובב, אשר מעלה תמונות שונות לאתר האינטרנט ויקי-שיתוף. הנתבעת היא חברה המפיקה ומפיצה שבועון בעל תפוצה רחבה. בשער אחד הגיליונות פרסמה הנתבעת תמונה אותה צילם התובע והעלה לאינטרנט במסגרת אתר ויקי-שיתוף. חיים לא קיבל קרדיט על הצילום, כלומר לא צויין שמו של התובע אשר צילם את התמונה.
חיים טוען, שהתמונה הועלתה לאתר ויקי-שיתוף, כאשר לצידה הוזכר הסכם השיתוף אשר מתיר את פרסום התמונה והשימוש בה, בתנאים מסוימים. התמונה פורסמה באינטרנט בכפוף להסכם השיתוף של ויקי-שיתוף CC-BY-SA-3.0) ). על מנת לעשות שימוש בצילום, על פי הסכם השיתוף חובה על המשתמש, אם רוצה לפרסם את התמונה, לציין את יוצר הצילום לצד התמונה (עקרון הייחוס- "by"). כמו כן, עליו לציין את שם הסכם הרישוי במסגרתו הותר פרסום התמונה, שכן בכך הוא מאפשר לעשות שימוש גם בתוצר שלו בהתאם לאותו רישיון עצמו (עקרון השיתוף הזהה – "sa"). החשיבות בציון הסכם השיתוף היא בכך שאזכור ההסכם מורה, במקרה שלנו לקוראי העיתון, שגם הם רשאים לעשות שימוש בתמונה שפורסמה בעיתון, בהתאם לאותו הסכם שיתוף. בעניין זה, ביקש התובע להבהיר, שהסכם שיתוף אינו מהווה ויתור על זכויות היוצרים, אלא התניה של הזכויות בדרישות המסוימות.
בעבר כבר פרסמה הנתבעת תמונה שהועלתה לאתר ויקי-שיתוף ללא מתן קרדיט, ואז הסתפק בפיצוי קל. כעת, אינו נכון להסתפק בפיצוי קל, אלא הוא דורש קיום חוק זכויות יוצרים, וחיוב בפיצוי על פי החוק. על כן תובע חיים דורש פיצוי בסכום כולל של 40,000 ₪, הכולל את הפגיעה בזכויות היוצרים ובזכות המוסרית העומדת לזכותו. הוא מתבסס על חוק זכויות יוצרים הקובע שלבית המשפט סמכות לחייב את הפוגע בזכויות היוצר, בסכום של עד 100,000 ₪.
תשובת הנתבעת
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
141 - הפרת זכויות יוצרים
142 - הפרת זכויות יוצרים ב'
143 - הפרת זכויות יוצרים ג'
טען עוד
כללם של דברים – השמטת שם היוצר במקרה הנדון, נבעה מתקלה טכנית ונעשתה בטעות גמורה. מדיניות העיתון הוא לשמור על זכויות יוצרים – הן זכויות כלכליות והן זכויות מוסריות, כמו במקרה הזה. הנתבעת נכונה להבא להוסיף בצד הקרדיט גם את סימון הסכם השיתוף.
הנתבעת נכונה לשלם לתובע סכום מרבי של 400 ₪, שהוא העלות עבורה לשליחת צלם למקום וצילום המוצג שפורסם.
דיון
בתשובה שעתידה להתפרסם בספר שו"ת משפטי ארץ 1 תומצת הבסיס לזכויות יוצרים בהלכה בזו הלשון:
הבסיס ההלכתי לשמירה על זכויות היוצרים כיום שנוי במחלוקת. להלן מספר אפשרויות שהעלו הפוסקים למקור האיסור:
גזל
משו"ת שואל ומשיב 2 עולה שיש ליוצר בעלות על יצירתו:
... דבשלו אדם רשאי לגזור שלא ידפיסו עולמית בלתי רשותו...
בשו"ת אגרות משה 3 הוסיף וכתב שהעתקה אסורה משום גזל:
...אבל לעשות טייפ (=קלטת) אחר מטייפ אחד שלא ברשות הוא איסור גזל .
נהנה – תשלום עבור הנאה
בשו"ת נודע ביהודה 4 קבע שבעל דפוס שהשתמש בסידור האותיות לדפוס שהזמין אדם אחר, חייב לשלם משום נהנה:
"לכן חייב שמעון לשלם כל שנהנה מסידור האותיות לפי חלקו כל אחד לפי מספר מה שמדפיס."
בעקבות זאת כתב הרב זלמן נ. גולדברג 5 שמי שנהנה מיצירה של אדם ללא רשותו חייב לשלם לו.
חוק ותקנה
הרב עובדיה יוסף 6 סבור שהאיסור מבוסס גם על חוק המדינה, על פי הכלל "דינא דמלכותא – דינא":
"שלום וברכה וישע רב. אודות שאלתו אם יש דין ירושה לבנים אשר אביהם חיבר חיבורים בדברי תורה, שיוכלו לאסור על כל אדם הדפסת החיבורים בלי רשותם, משום השגת גבול, או דילמא כיון דקי"ל (נדרים לז א) מה אני בחנם אף אתם בחנם, אין ליורשים זכות לעכב הדפסת החיבורים ולמנוע הפצתם..."
ועכ"פ לדינא פשט המנהג לאסור הן מדינא דמלכותא, והן על פי גזירת והסכמת המחברים, והרבנים המסכימים לחיבור.
הרב אברהם כהן 7 כתב שיש לאסור על בסיס "תקנת בני האומנות", כלומר תקנה שקבעו העוסקים בתחום.
הגבלת זכותו של הקונה – שיור או תנאי במכירה
הרב זלמן נ. גולדברג הציע להגן על זכויות יוצרים על ידי שיור הזכות להעתקה בידי המוכר בשעת הקניין וכך הוא סיכם את הצעתו 8 :
"אם אמר או כתב שלענין העתקה מהקסטה לא מכר, היינו ששייר זכות זו לעצמו, המעתיק ממנו נחשב גזלן, וחייב לשלם מדין גזלן, היינו שווי הקסטה."
למעשה הפסיקה כיום מקבלת את ההכרעה שאסור להפר זכויות יוצרים ושיש בכך איסור הלכתי (אף שיש חולקים בכך). זאת מלבד הפגם המוסרי הקיים בעשיית פעולות שפוגעות באנשים רבים, שפרנסתם תלויה בהקפדה על "זכויות יוצרים" ושכל עמלם יירד לטמיון אם התחום הזה יהיה פרוץ. עמדתנו היא שקשה לראות בהפרת זכויות יוצרים גזל ממש, כיון שלא מדובר בגזל של רכוש פיזי. אולם יש בזה איסור בגלל החוק ועל פי הכלל "דינא דמלכותא – דינא", וקיימת חובה לשלם על הנאה מעבודתו של היוצר.
עד כאן הדברים מתוך שו"ת משפטי ארץ.
דברים אלה מבססים בעיקר את האיסור לעשות שימוש ביצירה ללא רשות היוצר, או תוך פגיעה באינטרסים הכלכליים של היוצר.
העולה מכל האמור בגליון זה ובקודמו, שיש חובה הלכתית לעמוד בתנאי הסכם השיתוף הדורש ציון שם היוצר והסכם השיתוף מכמה טעמים: ההלכה, על פי רוב הפוסקים והפסיקה המקובלת, מכירה בזכויות יוצרים מטעמים שונים. יש חובה להזכיר את המקור ממנו לקוח רעיון או מידע, ובלא כן יש בדבר משום 'גניבת דברים'.
תשלום בשל הפרת זכויות יוצרים
היקף החיוב בשל הפרת זכויות יוצרים,על פי היסודות שמנינו לעיל, מושפע מתוכן האיסור.
גזל - אם יש בדבר משום גזל – היקף החיוב הוא על פי כמה שהחסיר הגוזל מן הנגזל. כיוון שהתמונה הותרה לפרסום ללא תמורה (אך בקיום תנאים מסוימים שלא התקיימו), נראה שאין בסיס לחיוב השבה – כיוון שהתובע לא נחסר ממון מכח פעולת הנתבעת.
הנאה – על פי היסוד של נהנה, על הנתבעת יהיה לשלם סך השווה לעלות שלה להשיג תמונה זו בדרך אחרת. כיוון שמדובר על ארון קודש שניתן לצלמו בלא מגבלות, מסתברת טענת הנתבעת שהנאתה בוודאי אינה גבוהה מהסכום שעולה לה לשלוח צלם במיוחד לצלם תמונה זו – כ400 ₪.
דינא דמלכותא – על פי החוק, בסמכות בית המשפט לחייב את הפוגע בזכויות יוצרים על פי שיקול דעתו, גם ללא הוכחת נזק, סכום של עד 100,000 ₪.
בגיליון הבא, נרחיב בתוקפו של חוק זכויות יוצרים ובאפשרות ההלכתית לממש סמכות זו בדין תורה.
^ 1.הרב חיים בלוך, הרב דניאל כ"ץ, הרב עדו רכניץ, שו"ת משפטי ארץ, הקדמה לפרק העוסק בזכויות יוצרים.
^ 2.חלק א, מד
^ 3.חלק או"ח ד סימן מ
^ 4.מהדורה תנינא - חו"מ סימן כד
^ 5.תחומין ו, עמ' 196
^ 6.שו"ת יביע אומר ז, חו"מ ט
^ 7.עמק המשפט ד, עמ' תקס-תקסג
^ 8.תחומין ו, עמ' 207
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
