ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
וכשהגיעו כולם לקבור את יעקב מספרת הגמרא שם, שעשו עיכב את הקבורה עד שהרגו חושים בן דן: "כיון שהגיעו למערת המכפלה, אתא עשו קא מעכב, אמר להן: (בראשית מט) ממרא קרית הארבע היא חברון - ואמר רבי יצחק: קרית ארבע - ארבע זוגות היו: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, איהו {יעקב} קברה ללאה בדידיה, והאי דפייש דידי הוא. אמרו ליה: זבינתה {מכרת אותה ליעקב}. אמר להו: נהי דזביני בכירותא, פשיטותא מי זביני {אמנם מכרתי את הבכורה אך את חלקי בתור אח פשוט לא מכרתי}? אמרו ליה: אין, דכתיב: (בראשית נ) בקברי אשר כריתי לי, וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: אין כירה אלא לשון מכירה, שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה. אמר להו: הבו לי איגרתא, אמרו ליה: איגרתא בארעא דמצרים היא. ומאן ניזיל? ניזיל נפתלי, דקליל כי איילתא, דכתיב: (בראשית מט) נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר, א"ר אבהו: אל תקרי אמרי שפר אלא אמרי ספר. חושים בריה דדן תמן הוה ויקירן ליה אודניה {היה חרש} , אמר להו: מאי האי? ואמרו ליה: קא מעכב האי עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים. אמר להו: ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים יהא אבי אבא מוטל בבזיון? שקל קולפא מחייה ארישיה, נתרן עיניה ונפלו אכרעא דיעקב, פתחינהו יעקב לעיניה ואחיך. והיינו דכתיב: (תהלים נח) ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע. באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה, דכתיב: (בראשית כז) למה אשכל גם שניכם יום אחד, ואע"ג דמיתתן לא ביום אחד הואי, קבורתן מיהא ביום אחד הואי."
מדרש מיוחד זה מופיע בשינויים קלים, גם במדרש רבה 3 וכן בפרקי דרבי אליעזר 4 , אלא שבפרקי דר' אליעזר מופיע ש"חושים בן דן היה פגום באזנו ובלשונו".
וניתן לשאול על המדרש מדוע דוקא חושים הוא זה שזכה להרוג את עשו, ולא אף אחד אחר, הרי היו שם גדולים ממנו, המתאימים לכאורה לתפקיד זה, כגון: שמעון ולוי, שאנו מכירים אותם שהרגו את שכם, או יוסף שהוא שליט על כל מצרים, או יהודה שהוא בחיר האחים. אבל דוקא חושים בן דן שהיה חרש ואילם, מהשבט הפחות ביותר, (כפי שאומר המדרש 5 "א"ר חנינא בן פזי אין לך גדול משבט יהודה ואין לך ירוד משבט דן שהיה מן הלחינות") דוקא הוא זה שמעיז לפגוע בעשו כשכל מלכי העולם נמצאים שם.
ועוד צריך להבין מה פשר השם חושים, לאדם שהחושים שלו כלל לא עובדים, הוא גם חרש וגם אלם, זה בעל חושים?
ואולי היה ניתן לומר שנקרא כך בלשון סגי נהור, שלמרות שחסר לו חושים, קוראים לו כך בצורה יפה. כפי ש"סגי נהור" הכוונה לעיוור, כשבעצם התרגום של משמעות המילים זה "רואה טוב", ונקרא כך בשביל לומר זאת בלשון טובה ועדינה.
אך אולי ניתן לתת הסבר אחר, ששמו נקרא חושים, משום שכפי שידוע ה' זיכה את מי שחסר לו חוש מסוים לפתח את החושים אחרים שבו. וכפי שידוע שהעיוורים ממששים בצורה טובה, ומזהים דברים בקלות רבה ביחס לאנשים רגילים. וכן שאר בעלי הלקויות מפתחים את החושים האחרים שלהם בצורה טובה יותר. ולכן נקרא חושים, שיש בו חושים נוספים שלאדם רגיל אין, ואצלו היו מפותחים הרבה יותר.
ועכשיו מובן אולי יותר מדוע זכה דוקא חושים להרוג את עשו, שכל שאר הגדולים ראו את עשו עומד שם, ופחדו לעשות מהומות, והתחשבו במציאות המורכבת, ולקחו את כל השיקולים הסיבוכים והגדולים. אך חושים שהיה חרש, ראה מה שאחרים לא ראו. הוא ראה כאן בזיון לסבא יעקב, הוא ראה חילול ה', ולתפישתו זהו הפגיעה החמורה ביותר שיכול להיות. וצריך כאן ועכשיו לסגור את הסיפור הזה, וקם ועשה מעשה.
אנו יכולים ללמוד מזה, שלא תמיד צריך לשמוע את כל מה שאנשים מדברים יותר מדאי, מה יגידו, ומה יאמרו. צריך לקום ולעשות מעשים ע"פ האמת שלנו. כמובן שצריך שיקול דעת. אך להבין שמה שרואים זה לא תמיד האמת, ה' זה האמת, וקידוש ה' זה העיקר, ולא השיקולים החיצונים האחרים. ובשביל זה צריך לפעמים להיות חרש: לא לשמוע חדשות וטלביזיה, ולראות איך אנשים מנסים לסמא את עינינו, מלראות מה ה' רוצה מאיתנו.
בעז"ה מתוך שמיעה אמיתית של דבר ה', ומתוך חירשות לכל המנסים לקרר אותנו מעבודתנו נזכה לגאולה שלמה בקרוב אכי"ר.
^ 1.בראשית פרק נ, יג
^ 2.סוטה יג ע"א
^ 3.פרשה צז ד"ה (כא) נפתלי אילה
^ 4."חורב" פרק לח ד"ה ירידה רביעית שירד
^ 5.שמות רבה (וילנא) פרשה מ ד"ה ד ד"א ראה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
