ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
המצווה היא על המספר ולא על שומע הסיפור. כלומר, עיקר ליל הסדר הוא התהליך שההורים עוברים בספרם לילדים על יציאת מצרים. כמובן, גם הילדים סופגים בסיפור יציאת מצרים את יסודות האמונה היהודית, אך עיקר הרווח בסיפור הוא של ההורים.
במצווה זו הקדימה התורה באלפי שנים את הפסיכולוגיה המודרנית, שיודעת היום שההורה חוזר על ימי ילדותו בתהליכים החינוכיים שהוא עובר עם ילדיו (למשל - הקשר בין האדם לילדו דומה בהיבטים מסוימים לקשר שהיה לאותו אדם בילדותו עם הוריו שלו). כך ההורות מספקת לאדם הזדמנות מחודשת לשוב על תהליכי הילדות, לעבד אותם ולתקנם. בשעה שיהודי מספר לילדיו את סיפור יציאת מצרים ברמה של ילדים, הרי הוא חוזר בכך לימי ילדותו ולאמיתות הפשוטות והיסודיות של אמונתנו. וודאי יש חשיבות גדולה בהעמקה בענייני יציאת מצרים, אך יש גם חשיבות אדירה שאף החכמים והנבונים ישובו לסיפור הילדותי הראשוני והיסודי.
רמז לכך אפשר למצוא אצל התנאים הקדושים, שבליל הסדר היו אומרים אמירות פשוטות ויסודיות: רבן גמליאל, שחייב לומר בליל הסדר את מילות היסוד - פסח, מצה ומרור. ורבי יהודה, ש'המציא' ראשי תיבות לעשרת המכות - דצ"ך, עד"ש, באח"ב.
כחלק מהשיבה ליסודות החיים והאמונה, אוכלים אנו את המצה התמציתית והפשוטה, המורכבת מקמח ומים בלבד, ללא תוספת טעם וללא שהתנפחה כחמץ. גם קרבן הפסח נאכל צלוי באש. הצלייה היא הדרך בה אנו מעבדים את הבשר ישירות באש וללא תוספות.
סיפור ראשוני וילדותי זה, אליו שב האדם הבוגר, מבטא את מקומו של חג הפסח. בחג זה אנו שבים ליציאת מצריים, שהיא יסוד האמונה היהודית, וזמן לידת עם ישראל. לפיכך ביום זה אנו שבים לסיפורים הראשוניים והפשוטים של ימי ילדותינו ולידת עמנו.
אכילת המצה, שנקראת לחם האמונה, זהו גם הזמן להתחזקות באמונה בה', שהרי האמונה היא היסוד לכל המצוות. כך מצאנו בגמרא (סוף מכות), שאת כל תריג' מצוות כלל חבקוק הנביא במצווה אחת – "וצדיק באמונתו יחיה". ללמדך, שהאמונה היא נקודת השורש לכל המצוות, כפי שפסח הוא זמן ההתחזקות ביסוד האמוני של כל התורה והיהדות.
בליל הסדר, בעת ה'מגיד' ו'אכילת המצה', מעבר לחידודים ולחידושים ודברי התורה העמוקים שנוסיף בסדר, נקדיש גם זמן לספר את הסיפור הפשוט של יציאת מצרים, ונחוש בליבנו את טעם הילדות וחוויית הראשוניות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
