ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לאורך ההיסטוריה היהודית הפכה ההכרזה הזאת לתפילה האחרונה שאמרו יהודים לפני מותם. בגלל ההיסטוריה הארוכה והכואבת רדיפות ומוות על קידוש השם, הפכה התפילה הזאת גם לסמל של המחויבות והנחישות של היהודי.
כשיהודי בא לעולם והוא מספיק גדול כדי להתחיל לדבר, המילים הראשונות שהוא אומר הן "תורה ציווה לנו משה". אך אחרי שהוא חי את חייו על כל החוויות השונות שהוא עובר בהם, המילים האחרונות שיהודי אומר הן "שמע ישראל".
התורה היא מחשבה ואורח חיים, מצוות, טקסים ומנהגים. התורה היא פרטנית ולא כללית, קהילתית ולא אוניברסאלית. התורה היא החומר של העולם הזה על המורכבות, האתגרים והאכזבות שיש בו. האמונה, לעומת זאת, - הכרזת שמע ישראל - היא החומר של הנצח, של עולם טוב יותר, של יחסים טרנסצנדנטיים עם הבורא של כולנו.
זאת הכרזה אוניברסאלית שהמסר שלה מופנה לכולם, ליהודים ולא-יהודים, למלומדים והדיוטות גם יחד. רק אמונה, בלי מעשים ומצוות, לא מספיקה לקיום חיים יהודיים. אך מעשים ומצוות בלי אמונה יהפכו בסופו של דבר לחסרי משמעות, אם לא למעשה צביעות.
יהודי מצווה לומר "שמע ישראל" פעמיים ביום, באמונה ובכוונה. הוא צריך לחשוב על המילים שהוא מוציא מפיו כשהוא אומר את התפילה. חז"ל קוראים לתפילת "שמע ישראל" "קבלת עול מלכות שמים". בעולם של אלילים ופגאניות, ההכרזה הזאת היא מה שהבדיל את העם היהודי משאר האומות באותה עת.
בעולם נטול פגאניות של ממש, אבל גם נטול אמונה וכיוון מוסרי, ההכרזה הזאת שוב עומדת כקו מפריד בין היהודים לחברה הכללית. האמירה הקבועה של "שמע ישראל" פעמיים ביום בכוונה, באהבה ובהגייה נכונה מדגישה לנו שוב ושוב את נוכחות האל בחיינו ובעולמנו. היא משמשת לנו תזכורת לכך שאיננו אנשים חופשיים בחיינו כפי שנדמה לנו לא פעם.
"שמע ישראל" נמצא במחשבות ובהתנהגות שלנו גם אם רק לרגע. ההכרזה הזאת ממקדת את הלב והתודעה בדברים הטובים והנאצלים שכל אחד מאתנו יכול להשיג. וחשוב אולי לא פחות, היא מאחדת אותנו עם כל הדורות הקודמים שלנו, עד יעקב אבינו ובניו, עד למקור ממש של "שמע ישראל". כשאנחנו אומרים "שמע ישראל" אנחנו מדברים ישירות, כביכול, עם יעקב אבינו, עם ישראל עצמו. בשבת נחמו הזאת אין לנו מחשבה מנחמת יותר מהרציפות הממשית הזאת של החיים היהודיים על פני אלפי שנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
