ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שמואל בן נורית ונחשון רבנשטיין
בפרשיה זו מוסיף משה רבינו הלכות נוספות בתחום חשוב זה, שעדיין לא עסק בהם בחומשים הקודמים. וז"ל התורה:
"וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם: וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ: לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו: וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" (דברים א' טו-יח).
כמנהגנו, ננצל הזדמנות זו כדי לשתף את קוראינו במתרחש ברשת בתי שלנו "ארץ חמדה-גזית".
נסביר גם היבט הלכתי נוסף ויישומו הלכה למעשה כיום.
נפסק חד משמעית בשולחן ערוך: "הנוטל שכר לדון, ...כל דיניו שדן, בטלים" (חושן משפט הלכות דיינים סימן ט סעיף ה).
מוסיף על כך בעל נתיבות המשפט: "ולפענ"ד נראה דחז"ל ביטלו ממנו שם דיין" (שם, ביאורים סימן ט) .
כיצד יבטיח הציבור שיהיו לו דיינים שזמנם בידם? לכן נפסק במקביל "נהגו לעשות לבית דין קופה, שפוסקין ממון לפרנסת ב"ד, ומגבין אותה בתחילת השנה או בסופה, ואין בו משום תורת שוחד ותורת אגרא (=שכר), כי חובה על ישראל לפרנס דייניהם וחכמיהם" (שם סעיף ג).
אם כך, על פי ההלכה, יש לנתק כל קשר בין תשלומים הניתנים על מי מהצדדים לבין הדיינים. כך נהוג גם ברשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית". מזכירות בית הדין גובה אגרה מן הצדדים (לרוב, בתחילת ההליך מן התובע). הדיינים מקבלים שכר כדי לפנות זמנם מן הקופה ללא כל קשר לצדדים הנידונים.
לפני זמן מסוים פנו אל הנהלת "ארץ חמדה-גזית" להשתתף בהליך משפטי הלכתי בדרך של זבל"א -זה בורר לו אחד (כל צד בורר לו דיין ושני הדיינים בוררים להם דיין שלישי המקובל על שני הדיינים שנבחרו).
המקרה היה רציני ביותר והיווה אתגר הלכתי מעניין. דא עקא, התנאי של הצדדים היה כי כל צד ישלם ישירות לדיין אותו הוא בחר ושני הצדדים ישלמו יחד לדיין שנבחר על ידי הדיינים. הם הסתמכו על דיוק מפסקו של "ערוך השולחן" שפסק: "אך הבורר צריך ליזהר שבעל דינו שבררו והבטיח לו שכר טרחתו יתננה לו בין אם יזכה בדין בין שלא יזכה דאם לא כן אסור לו לישב בדין דהוה נוגע בדבר ולבו יטנו אף בשקר כדי שיקח מהצד שלו מה שהבטיחו" (הלכות דיינים סימן יג סעיף ד) שלכאורה משמע מדבריו שזה מותר.
למרות זאת החליטה הנהלת בית הדין "ארץ חמדה –גזית" לאמץ את שיטתו של שו"ת "פנים מאירות" (חלק ב סימן קנט) שקרא תיגר על מנהג זה.
וז"ל התקיפה: "באשר שראיתי שערוריא בדורינו בדין זבל"א (זה בורר לו אחד) שכל אחד מהצדדים מסדר טענותיו תחילה עם הדיין שבורר לו ולא זו אף זו שמבטיח לו סך ידוע ומרבה בשכרו ומתנה עמו באם שיזכה לו ע"פ דת ודין תורתינו יטול שכר הרבה וע"י כך נלקה מדת הדין ונכבה אור התורה ומתחלל שם שמים בעו"ה... וק"ו היכי שפושט ידו ומקבל ממון הרבה בשביל לזכות אותו בדין ... אוי להם ואוי לנפשם שמחללים את השם ומשפילים את הדין תורה עד עפר והתורה חוגרת שק על זה וראוי למנהיגי הדור והקהלות להסיר המכשילה זו מישראל". עיינו שם באריכות דבריו.
הבה נתפלל כי יתקיימו בנו בקרוב דברי הנביא ישעיהו שאת דבריו נקרא בשבת הקרובה:
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (א' כו).

למטר השמיים

כאב הגלות ותקוות הגאולה

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה המשמעות הנחת תפילין?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

אנחנו קודש למענך

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

ראיית המבט השלם
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















