ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
נמנו וגמרו, שכדי לבדוק את דרכם, עליהם להתנהג באחד מימי החול בדיוק כמו בשבת, ואם ירגישו את קדושת השבת הרי שדרכם אינה נכונה, אך אם ירגישו כמו ביום חול, ודאי דרכם אמיתית היא.
ואכן עשו כמחשבתם. באחד מימי החול, לבשו שניהם את בגדי השבת, ערכו סעודת שבת, ואף אמרו דברי תורה בפני תלמידיהם. והנה... הפלא ופלא, שניהם חשו בקדושת השבת. נפלה רוחם של שני הצדיקים, שהרי התברר להם שכל דרכם בטעות יסודה.
נסעו השניים לרבם – רבי דב בר ממזריטש, וסחו לו את אשר בלבבם. אמר להם הרבי: "אם לבשתם מלבושי שבת, הרי בדין הוא שהרגשתם את קדושת השבת, שכן יש בכוחם של מלבושי השבת להמשיך על האדמה את אור קדושת השבת, ואינכם צריכים לחשוש כלל".
במבט ראשון - האמירה היסודית העולה מהסיפור תמוהה במקצת, שהרי המלבושים מייצגים את הצד החומרי, וכיצד בכוחם להמשיך את האור הרוחני של היום הרוחני בשבוע. אולם, בכך חידושו ויחודו של הסיפור – אכן הרבדים החומריים והרוחניים קשורים זה בזה, והיום הרוחני בשבוע לובש גם אדרת גשמית במאכל ומלבוש, ובכך ייחודנו.
אם נתבונן היטיב בפרשתנו – פרשת עקב, נגלה שנקודה זו חורזת והולכת בכל הפרשה. למרבה הפלא, השכר על שמירת המצוות אינו שכר רוחני או חיי עולם הבא, כי אם שכר גשמי במגוון צורות כך אנו מתבשרים בברכה בפרי הבטן, בפרי האדמה ובעשתרות הצאן. רפואה שלימה מכל המחלות, וניצחון על הגויים אשר בארצנו.ושוב חוזרות ההבטחות על הארץ הטובה.
שיאם של הדברים בפרשית 'והיה אם שמוע' הנאמרת על ידינו מספר פעמים ביום, שבה ההבטחות מפורטות לרמת הגשמים בעיתים והעשב לבהמה. כל ההבטחות הן גשמיות, ואילו חיי העולם הבא מוזכרים רק ברמז המפוענח על ידי הגמרא, המביאה שאריכות הימים כוונתה לעולם שכולו ארוך.
מכאן למדנו, שהתורה מעריכה את העולם הגשמי ורואה בו חשיבות. אמת, התורה גם מצרפת בפרשתנו אזהרה לבל נטעה ונחשוב שעולם זה הוא העיקר. וכך, לכל ההבטחות הללו מצורפת גם אזהרה לבל ירום לבבנו ונשכח את ה' אשר נתן לנו את העושר ואת הכוח לעשות חיל.
על האדם לזכור שמטרת המלבושים להמשיך עליו את אור קדושת השבת. מטרת השפע הגשמי להיות לבוש לשפע הרוחני. לגלות את דבר ה' בעולמנו. וכך מי שיעשה חיל, ויזכור שה' הוא הנותן לו כוח לעשות זאת, יופיע את שם ה' בשלמות.
וכך יצא שכרו בשכרו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
