ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
אשרינו שאנו בני בניו של אברהם אבינו ע"ה, מאמינים בני מאמינים, וחפצי חיים בריאים. אנו בני בניו של אברהם אבינו שהעידה עליו התורה: "והאמין בד' ויחשבה לו צדקה".
כל הבריאה כולה חפצה לחיות את החיים הערכיים של ההדבקות במקור החיים, כפי שהטביע בה הבורא יתברך אלקים חיים ומלך העולם, וכאמירתו והבהרתו של משה רבינו אל האומה כולה ולכל אחד ואחת ממנה: "ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כולכם היום".
מורנו ורבנו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל מבאר במאמרי הראיה את ענינה וערכה של האמונה, ומבהיר כי אמונה איננה רגש ולא שכל;
אמונה היא חיים.
מורנו ורבנו מרן הרב צביהודה הכהן קוק זצ"ל היה מרחיב את דברי אביו, ומבאר כי המחשבה הנפוצה שאמונה היא שכל, היא צמצום של הענין, ואילו האמירה שאמונה היא רגש היא שקר. דבר שכלי הוא דבר של כח המחשבה בלבד, שאיננו מחייב את כל אורחות חייו של האדם לחיות על פיו, הידע הוא דבר חיצוני, וידועה האימרה: "פרופסור למתמטיקה לא נהיה משולש". ואילו התנהגות על פי הרגש לבדו, היא שקר שמוביל לפעולות חמורות והרסניות, המופעלות על פי תאוות וצרכים אגואיסטיים שאין להם קשר לצד הערכי, העליון החי, הטבעי הבריא שבאדם ואינן מחויבות לשום דבר.
האמונה באה לידי ביטוי על-ידי שילוב הכוחות שנתן השם יתברך לאדם – כח השכל וכח הרגש, אותם יש להפעיל בסדר הנכון: למלא את כח השכל בתורת החיים שנתן לנו הבורא יתברך, וע"י זה הפעלת כח החיים, הרגש הבריא. ואז זוכים לחיים טבעיים ובריאים, ומגלים את הערך האלוקי היסודי של החיים – האמונה. וכמו שאנו מבקשים ביום הדין העומד לפתחנו: "זכרנו לחיים – למענך, אלקים חיים".
ויחד עם זאת, עלינו לזכור - כפי שהיה מבהיר מרן מורנו ורבנו הרב צביהודה הכהן קוק זצ"ל - שיש לחיות את החיים שנתן לנו הבורא יתברך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל. וכמובא בתוכחה בפרשת כי-תבוא, עיקר סיבת הייסורים והגלות היא: "תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל".
יש ללמד את עצמנו ואת העולם כולו איך נראים חיי אמונה. וכמו שאברהם אבינו ע"ה, אבי האומה, לימד את כל העולם כולו את הערך העליון החיוני הזה גם בצד המעשי שלו ע"י דוגמה אישית: בקיום מצות הכנסת אורחים, והכנסתם תחת כנפי השכינה. והשם יתברך קרא לו במקום אב-רם, אברהם, בהוספת האות ה', שמסמלת גם את שם ה'. ונותנת לשם הראשון, שמשמעותו כמו בפסוק "אב המון גויים נתתיך", משמעות ערכית.
וכן מלמדים אותנו חז"ל:
וצדיק באמונתו יחיה!
כאן יש לברך את ארגון "בשביל הנשמה" - שהוקם על-ידי חברים מישיבת מרכז-הרב, לזכר שמונת הקדושים שנרצחו על קידוש השם – על המיזם החדש של לימוד יומי של אמונה בכל רחבי ארץ-חיינו הקדושה. המיזם מתאים לכל אחד ואחת מבית ישראל.
לימוד יומי באמונה: לימוד יומי קצר בן כמה דקות שבו יקיפו הלומדים ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה מבוארים בביאור תמציתי ובהיר. הלימוד יחל בז' חשון.
לקבלת הלימוד במייל הירשמו עכשיו!
https://www.yeshiva.org.il/reg/dailyEmunaReg.aspx
להזמנת החוברת בדואר - נא לשלוח מייל ל: [email protected]
לצפיה בלימוד באינטרנט:
//www.yeshiva.org.il/midrash/?cat=1458
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













