ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
אשרינו שאנו בני בניו של אברהם אבינו ע"ה, מאמינים בני מאמינים, וחפצי חיים בריאים. אנו בני בניו של אברהם אבינו שהעידה עליו התורה: "והאמין בד' ויחשבה לו צדקה".
כל הבריאה כולה חפצה לחיות את החיים הערכיים של ההדבקות במקור החיים, כפי שהטביע בה הבורא יתברך אלקים חיים ומלך העולם, וכאמירתו והבהרתו של משה רבינו אל האומה כולה ולכל אחד ואחת ממנה: "ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כולכם היום".
מורנו ורבנו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל מבאר במאמרי הראיה את ענינה וערכה של האמונה, ומבהיר כי אמונה איננה רגש ולא שכל;
אמונה היא חיים.
מורנו ורבנו מרן הרב צביהודה הכהן קוק זצ"ל היה מרחיב את דברי אביו, ומבאר כי המחשבה הנפוצה שאמונה היא שכל, היא צמצום של הענין, ואילו האמירה שאמונה היא רגש היא שקר. דבר שכלי הוא דבר של כח המחשבה בלבד, שאיננו מחייב את כל אורחות חייו של האדם לחיות על פיו, הידע הוא דבר חיצוני, וידועה האימרה: "פרופסור למתמטיקה לא נהיה משולש". ואילו התנהגות על פי הרגש לבדו, היא שקר שמוביל לפעולות חמורות והרסניות, המופעלות על פי תאוות וצרכים אגואיסטיים שאין להם קשר לצד הערכי, העליון החי, הטבעי הבריא שבאדם ואינן מחויבות לשום דבר.
האמונה באה לידי ביטוי על-ידי שילוב הכוחות שנתן השם יתברך לאדם – כח השכל וכח הרגש, אותם יש להפעיל בסדר הנכון: למלא את כח השכל בתורת החיים שנתן לנו הבורא יתברך, וע"י זה הפעלת כח החיים, הרגש הבריא. ואז זוכים לחיים טבעיים ובריאים, ומגלים את הערך האלוקי היסודי של החיים – האמונה. וכמו שאנו מבקשים ביום הדין העומד לפתחנו: "זכרנו לחיים – למענך, אלקים חיים".
ויחד עם זאת, עלינו לזכור - כפי שהיה מבהיר מרן מורנו ורבנו הרב צביהודה הכהן קוק זצ"ל - שיש לחיות את החיים שנתן לנו הבורא יתברך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל. וכמובא בתוכחה בפרשת כי-תבוא, עיקר סיבת הייסורים והגלות היא: "תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל".
יש ללמד את עצמנו ואת העולם כולו איך נראים חיי אמונה. וכמו שאברהם אבינו ע"ה, אבי האומה, לימד את כל העולם כולו את הערך העליון החיוני הזה גם בצד המעשי שלו ע"י דוגמה אישית: בקיום מצות הכנסת אורחים, והכנסתם תחת כנפי השכינה. והשם יתברך קרא לו במקום אב-רם, אברהם, בהוספת האות ה', שמסמלת גם את שם ה'. ונותנת לשם הראשון, שמשמעותו כמו בפסוק "אב המון גויים נתתיך", משמעות ערכית.
וכן מלמדים אותנו חז"ל:
וצדיק באמונתו יחיה!
כאן יש לברך את ארגון "בשביל הנשמה" - שהוקם על-ידי חברים מישיבת מרכז-הרב, לזכר שמונת הקדושים שנרצחו על קידוש השם – על המיזם החדש של לימוד יומי של אמונה בכל רחבי ארץ-חיינו הקדושה. המיזם מתאים לכל אחד ואחת מבית ישראל.
לימוד יומי באמונה: לימוד יומי קצר בן כמה דקות שבו יקיפו הלומדים ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה מבוארים בביאור תמציתי ובהיר. הלימוד יחל בז' חשון.
לקבלת הלימוד במייל הירשמו עכשיו!
https://www.yeshiva.org.il/reg/dailyEmunaReg.aspx
להזמנת החוברת בדואר - נא לשלוח מייל ל: [email protected]
לצפיה בלימוד באינטרנט:
//www.yeshiva.org.il/midrash/?cat=1458

איך ללמוד גמרא?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך מותר להכין קפה בשבת?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות שטיפת כלים בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















