ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
-------------------------------
הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"
בימי הפורים נוהגים לקרא בפרשת המלחמה בעמלק, המופיעה בסוף פרשת בשלח.
הפרשיה מסתיימת במילים:
"וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיקֹוָק בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות י"ז טז).
נחלקו התנאים בשאלה מה משמעות שבועה זו. וז"ל המכילתא דרבי ישמעאל:
"ר' יהושע אומר לכשישב הקדוש ברוך הוא על כסא מלכותו ותהי ממלכתו, באותה שעה מלחמה לה' בעמלק. ר' אלעזר המודעי או' נשבע הקדוש ברוך הוא בכסא הכבוד שלו אם אניח נין ונכד של עמלק תחת כל השמים. שלא יאמרו גמל זה של עמלק אם אניח נין ונכד לעמלק. ר' אליעזר אומר נשבע המקום בכסא הכבוד שלו, שאם יבא אחד מכל אומות העולם להתגייר שיקבלוהו ולעמלק ולביתו לא יקבלוהו" (בשלח - מסכתא דעמלק פרשה ב)
נסכם את הדעות השונות:
לדעת רבי יהושע - מקבלים גרים מעמלק והמלחמה היא רק נגד האנשים. הציווי להרוג גם את בעלי החיים היה מיוחד והוראת שעה שנתן שמואל הנביא לשאול המלך. העמלקים ימחו סופית באחרית הימים על ידי הקב"ה.
לדעת ר' אלעזר המודעי המלחמה בעמלק היא טוטלית ובכל דור.
לדעת רבי אליעזר משמעות המאבק כנגד העמלקים היא שלא מקבלים מהם גרים ומכל האומות כולם כן מקבלים.
הרמב"ם פסק כרבי יהושע. ניתן לעיין באתר 'ארץ חמדה', בהסבר שיטתו ב'חמדת ימים' לפרשת בשלח תשס"ח.
השבוע נעסוק בשיטת רש"י שפירש: "תמחה את זכר עמלק - מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה (שמואל א' טו ג). שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה, לומר בהמה זו משל עמלק היתה" (דברים כ"ה יט) שפסק כרבי אלעזר המודעי .
אם כך קשה, כיצד יפרש רש"י את הפסוקים הבאים מספר שמואל א?
"וַיַּעַל דָּוִד וַאֲנָשָׁיו וַיִּפְשְׁטוּ אֶל הַגְּשׁוּרִי וְהַגִּזְרִי וְהָעֲמָלֵקִי כִּי הֵנָּה יֹשְׁבוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם בּוֹאֲךָ שׁוּרָה וְעַד אֶרֶץ מִצְרָיִם: וְהִכָּה דָוִד אֶת הָאָרֶץ וְלֹא יְחַיֶּה אִישׁ וְאִשָּׁה וְלָקַח צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וּגְמַלִּים וּבְגָדִים וַיָּשָׁב וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ: וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אַל פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם וַיֹּאמֶר דָּוִד עַל נֶגֶב יְהוּדָה וְעַל נֶגֶב הַיְּרַחְמְאֵלִי וְאֶל נֶגֶב הַקֵּינִי: וְאִישׁ וְאִשָּׁה לֹא יְחַיֶּה דָוִד לְהָבִיא גַת לֵאמֹר פֶּן יַגִּדוּ עָלֵינוּ לֵאמֹר כֹּה עָשָׂה דָוִד וְכֹה מִשְׁפָּטוֹ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים: וַיַּאֲמֵן אָכִישׁ בְּדָוִד לֵאמֹר הַבְאֵשׁ הִבְאִישׁ בְּעַמּוֹ בְיִשְׂרָאֵל וְהָיָה לִי לְעֶבֶד עוֹלָם" (כ"ז ח-יב).
בתקופה קשה זו מצא דוד מחסה מפני רדיפותיו של שאול, אצל אכיש מלך גת הפלשתי. אכיש שרצה למנוע מדוד כל דרך חזרה אל עם ישראל וגם להרויח שלל רב, שלח את דוד עם אנשיו לפגע בתושבי דרום הר חברון היהודים. דוד כמובן שלא הסכים ותחת זאת נלחם בשוסים, בעמים הנוודים שהיו פוגעים בתושבי דרום הר חברון. אחד העמים הללו היה עמלק.
לשיטת רש"י קשה, כיצד לקח שלל מעמלק?
בעל ה"משך חכמה" (שם) מקשה זאת ומתרץ שמוכח מכאן כי חובת מחיית עמלק היא מחובותיו של המלך והציבור ולא חובה המוטלת על היחיד. כיוון שדוד עדיין לא היה מלך הוא היה רשאי לקחת שלל מעמלק.
הלימוד הלכה למעשה בימנו משיטת רש"י הוא אחד. כל הלכות מלחמה כולל המלחמה בעמלק היא מן המצוות המוטלות על המלך והשלטון בלבד. כל יוזמה פרטית לפגע באויבי ישראל, אפילו בעמלק איננה מצווה ובזמן שיש שלטון ישראלי ריבוני וחוקי כל פעילות מסוג זה אסורה בתכלית האיסור.
הבה נאחל שיגיעו ימייה של שבועת הקב"ה
והוא יבער את הרע מן העולם ואנו נזכה
ל:"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
