ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ: וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה" (בראשית כ"ז מב-מג).
בעצה אחת עם רבקה שולח יצחק את יעקב לקחת אישה. וז"ל הכתוב:
"וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן: קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ" (שם כ"ח א-ב).
מיד בהתחלת הפרשה הבאה מספר הכתוב:
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" ( שם כ"ח י).
המסקנה הברורה היא כי יש חפיפה בין "חָרָן" ובין "פַּדֶּן אֲרָם". בדיקה בלשונות שמיות קרובות מגלה כי באכדית "פַּדֶּן" הוא שם נרדף ל"חָרָן". בארמית ובערבית "פַּדֶּן" משמעותו שדה.
אכן הנביא הושע מנבא:
"וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁה שָׁמָר" (י"ב יג).
בסוף פרשת וירא מובא:
"וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ: אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם: וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל: וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם: וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה ... וְאֶת מַעֲכָה" (שם כ"ב כ-כד).
מרשימת יחס זו ברור מעל ומעבר לכל צל של ספק כי משפחתו של אברהם אבינו היא משפחה ארמית.
כך גם מפורש בפסוק המפורסם:
"וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי..." ( דברים כ"ו ה).
אם כך נשאלת השאלה איך יתכן כי עיר מולדתם של בני משפחת אברהם היא אור כשדים השוכנת בבבל העתיקה=ארץ כשדים ולא בארם?
כך מפורש לכאורה בכתוב בסוף פרשת נח:
"וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים" (בראשית י"א כח).
השאלה הופכת הרבה יותר קשה לאחר שבהתחלת פרשת לך לך אברהם נמצא בחרן ושם מצוה עליו הקב"ה:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (שם י"ב א).
רש"י במקום מקשה ומתרץ: "מארצך - והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד לחרן, אלא כך אמר לו התרחק עוד משם וצא מבית אביך".
אבן עזרא איננו מוכן לקבל את תירוצו של רש"י שהרי לדבריו העיקר חסר מן הספר, שהרי לא מופיע בכתוב "התרחק עוד יותר". לכן הוא מחדש: "השם צוה לאברהם ועודנו באור כשדים, שיעזוב ארצו ומקום מולדתו גם בית אביו" (עיינו ברמב"ן על אתר הדוחה בשתי ידים את הצעת אבן עזרא בעיקר בגלל ההוכחות כי אברהם בא ממשפחה ארמית).
לכן, נציע בפני הקוראים את טענתו של פרו' י.מ גריניץ ז"ל . לדבריו "אור" אכן שוכנת על יד נהר הפרת בחלקו הדרומי, קרוב למקום בו הפרת והחידקל מתאחדים, היא שוכנת בארץ כשדים ולכן אין כל צורך להוסיף לשמה את הציון "כשדים" כמו שלהבדיל ירושלים לעולם לא תכונה ירושלים דארץ ישראל. לעומת זאת אור כשדים שכנה בארץ ארם לא רחוק מחרן=פדן ארם. היא הייתה קשורה לתרבות הכשדית ולכן נוסף לה הכינוי "אור כשדים". ממילא כל הקושיות מתורצות.
נוסיף ונציין כי חרן=פדן ארם, מצויה כיום בתוך שטחה של תורכיה, לא רחוק מהגבול הסורי. איזור המופיע תדיר בחדשות לאחרונה. הבה נתפלל כי תהפוכות אלה יתבררו בסופו של דבר כשינוי לטובה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
