ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כ"ג ח).
התורה מדגישה פעמיים "חַיֵּי שָׂרָה" אף על פי שמיד לאחר מכן עוסקת התורה במשא ומתן של אברהם עם בני חת בעניין קבורתה.
ננסה להסביר מדוע יש קשר ישיר בין חייה של שרה ובין הטמנתה במערת המכפלה "בארץ החיים".
וזו לשון הכתוב:
"וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר: גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי"
מפרש הרמב"ן:
"וטעם מלפני - כי אם לא תעשו כן אקברנו בארון".
לכאורה, דבריו של הרמב"ן קשים מאוד והרי מצינו בגמרא: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מנין למלין את מתו שעובר עליו בלא תעשה - תלמוד לומר כי קבור תקברנו - מכאן למלין את מתו שעובר בלא תעשה. איכא דאמרי, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: רמז לקבורה מן התורה מניין - תלמוד לומר כי קבור תקברנו מכאן רמז לקבורה מן התורה" (סנהדרין מו ע"ב).
כך נפסק גם להלכה "שהקבורה מצוה שנאמר כי קבור תקברנו" (רמב"ם הלכות אבל פרק יב ה' א).
הגמרא (שם) מביאה דיון נוסף: "איבעיא להו: קבורה משום בזיונא הוא (שלא יתבזה לעין כל שיראוהו מת ונרקב ונבקע-רש"י), או משום כפרה הוא (כי היכי דתיהוי ליה כפרה בהטמנה זו, שמורידים ומשפילין אותו בתחתיות-רש"י) ? - למאי נפקא מינה? – דאמר (אדם שציוה לפני מותו): לא בעינא דליקברוה לההוא גברא (שלא יקברו אותו). אי אמרת משום בזיונא הוא - לא כל כמיניה. ואי אמרת משום כפרה הוא - הא אמר לא בעינא כפרה".
עכשיו נפתח לנו פתח להבנת דברי הרמב"ן ולהבנת הדגשת התורה. חייה של שרה אמנו הוקדשו להפצת "אמונת הייחוד". כמו שמסבירים חז"ל את מילות הפסוקL "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (שם, י"ב ה) "אמר רב הונא אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים" (בראשית רבה פרשת לך לך פרשה לט).
שרה אמנו הקדישה את חייה גם למעשי חסד והכנסת אורחים וגרמה לאהבת השם כמו שמצינו במדרש: "ואהבת את ד' אלהיך, אהבהו על הבריות כאברהם אביך [ושרה אמנו] כענין שנאמר 'ואת הנפש אשר עשו בחרן' (ספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא לב). גם הפן המעשי של חייה היה בבחינת "עבודת השם" ועיסוק רוחני.
אם כך מסביר בעל ה"כלי חמדה" מה שנגזר על אדם וחוה אחרי החטא:
"עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (שם ג' יט)
איננו משמעותי לגבי מי שנדרש עליו כמובא ברש"י "בת מאה כבת עשרים לחטא, מה בת עשרים לא חטאה, שהרי אינה בת עונשין, אף בת מאה בלא חטא". כל חייה של שרה "חַיֵּי שָׂרָה" כמודגש בפסוק הוקדשו לרוחניות, היא איננה זקוקה לכפרה.
אומנם עדיין קיימת הבעיה של בזיון המת וניוולו. בעיה זו אפשר לפתור גם באמצעות ארון ודברי הרמב"ן באים על פתרונם. דווקא הכותרת הכפולה "חַיֵּי שָׂרָה" היא שמאפשרת לאברהם לנהל ביתר תוקף את המשא ומתן בענין קבורתה כמו שמסביר הרמב"ן.
הבה נאחל לעצמנו, כי השפע החומרי שהקב"ה משפיע עלינו בחסדו, דווקא הוא יאפשר לנו לעסוק יותר ולהשקיע
את חיינו בעיסוקים רוחניים ועבודת השם בדרכם של אברהם ושרה.
"ואהבת את ד' אלהיך, אהבהו על הבריות"

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

החשיבות של לימוד אמונה

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך ללמוד אמונה?

האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















