בית המדרש
  • משנה וגמרא
  • תלמוד בבלי
  • שבת
קטגוריה משנית
undefined
16 דק' האזנה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

(מד. במשנה – מה. רבע עליון)

הקדמה:
ראינו בדף הקודם שלמר זוטרא, גם לר"ש יש מיגו דאתקצאי בנר גדול.
היום נראה עוד מקרים בהם אולי ר"ש מודה:

  1. 1.נר ושמן כשדולק.
  2. 2.נויי סוכה (מחמת מצווה).
  3. 3.גרוגרות וצימוקים (דחייה + לא ראויים).
  4. 4.בעל חי מת שאינו ראוי גם לכלב (מחמת גופו).
  5. 5.מנורה גדולה (הואיל וקובע לה מקום (חסרון כיס)).

 

א. מקרים בהם (אולי) יש לר"ש מוקצה – כי דחאן בידיים

  1. 1.חיטים שזרען וביצה ששם תחת התרנגולת

ר' יוחנן – לר"ש יש מוקצה רק בשמן שבנר בזמן שדולק ששם יש סיבה נוספת,
אך בחיטים – אינו מוקצה, ואם מתחרט יכול להוציא.

(גם אם נלמד מנר, היה ניתן להחמיר יותר ולאסור במגו דאתקצאי, שהרי בנר הדחייה נעלמת מעצמה, אך בחיטים ניתן היה לומר שכיון שהדחייה בידיים לא נעלמת מעצמה, אסור).

            למה השמן שנטף מהנר מוקצה:

  1. A.הוקצה למצוותו + הוקצה לאיסור (שאם יטלטל יכבה)

והרי ר"ש מודה בנויי סוכה שאסורים כל החג?

  1. B.הוקצה למצוותו, וממילא נהיה אסור.
    (ריטב"א – יש מגו דאתקצאי, תוס' – אין).

 

  1. 2.גרוגרות וצימוקים

ר"י-שמואל – אין מוקצה לר"ש אלא בגרוגרות וצימוקים – דחייה בידיים + לא ראויים.

(וכאן יש לו גם מיגו דאתקצאי)

האם אין עוד?



    שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il