ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
איסור פנייה אחר עבודה זרה
א1 עִקַּר הַצִּוּוּי בַּעֲבוֹדָה זָרָה – שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אֶחָד מִכָּל הַבְּרוּאִים: לֹא מַלְאָךְ,* וְלֹא גַּלְגַּל,* וְלֹא כּוֹכָב, וְלֹא אֶחָד מֵאַרְבַּע הַיְּסוֹדוֹת,* וְלֹא אֶחָד מִכָּל הַנִּבְרָאִים מֵהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹבֵד יוֹדֵעַ שֶׁיי הוּא הָאֱלֹהִים, וְהוּא עוֹבֵד הַנִּבְרָא הַזֶּה עַל דֶּרֶךְ שֶׁעָבַד אֱנוֹשׁ וְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ תְּחִלָּה* – הֲרֵי זֶה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
א2 וְעִנְיָן זֶה – הוּא שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה עָלָיו וְאָמְרָה: "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים... אֲשֶׁר חָלַק יי אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים..."* (דברים ד,יט), כְּלוֹמַר: שֶׁמָּא תָּשׁוּט בְּעֵין לִבְּךָ,* וְתִרְאֶה שֶׁאֵלּוּ הֵן הַמַּנְהִיגִים אֶת הָעוֹלָם, וְהֵם שֶׁחָלַק יי אוֹתָם לְכָל הָעוֹלָם לִהְיוֹתָן חַיִּים וְהוֹוִים וְנִפְסָדִים* כְּמִנְהָגוֹ שֶׁלָּעוֹלָם, וְתֹאמַר שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהֶן וּלְעָבְדָן. וּבְעִנְיָן זֶה צִוָּה וְאָמַר: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם"* (שם יא,טז), כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא תִּטְעוּ בְּהִרְהוּר הַלֵּב לַעֲבֹד אֵלּוּ, לִהְיוֹתָן סַרְסוּר* בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַבּוֹרֵא.
ב סְפָרִים רַבִּים חִבְּרוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בַּעֲבוֹדָתָהּ: הֵיאַךְ עִקָּר עֲבוֹדָתָהּ, וּמַה מִּשְׁפָּטֶיהָ וּמַעֲשֶׂיהָ. צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא לִקְרוֹת בְּאוֹתָן הַסְּפָרִים כְּלָל, וְלֹא נְהַרְהֵר בָּהּ וְלֹא בְּדָבָר מִדְּבָרֶיהָ. וַאֲפִלּוּ לְהִסְתַּכֵּל בִּדְמוּת הַצּוּרָה* אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם" (ויקרא יט,ד). וּבְעִנְיָן זֶה נֶאֱמַר: "וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ" (דברים יב,ל) – שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל* עַל דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ הֵיאַךְ הִיא, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה עוֹבֵד, שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְךָ לְהִפָּנוֹת אַחֲרֶיהָ וְלַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁהֵן עוֹשִׂין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי" (שם). ג1 וְכָל הַלָּאוִין הָאֵלּוּ בְּעִנְיָן אֶחָד הֵן, וְהוּא שֶׁלֹּא יִפְנֶה אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה. וְכָל הַנִּפְנֶה אַחֲרֶיהָ בְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה* – הֲרֵי זֶה לוֹקֶה.
___________________________________
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
55 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק א' הלכה ג'
56 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק ב' הלכות א'-ב'
57 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק ב' הלכה ג'
טען עוד
מַלְאָךְ – ראה לעיל ביאור א,ב3. גַּלְגַּל – ראה לעיל ביאור א,א1. ואף על פי שנתברר שאין גלגל במובנו הקדום, הרי שהאדם מוגדר כעובד עבודה זרה גם אם הוא עובד דבר דמיוני (ק'). מֵאַרְבַּע הַיְּסוֹדוֹת – העתיקים: אש, רוח, מים, ארץ (יסודי התורה ג,י–יא; ד,א). עַל דֶּרֶךְ שֶׁעָבַד אֱנוֹשׁ וְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ תְּחִלָּה – ראה לעיל א,א. "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם, אֲשֶׁר חָלַק יי אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם". בְּעֵין לִבְּךָ – במחשבתך (מו"נ א,לט). וְהוֹוִים וְנִפְסָדִים – בתפיסת המדע העתיקה, כל הדברים בעולם נוצרים ומתפרקים בתהליכי טבע הבאים מגרמי השמים (מו"נ א,עב; ב,ה). צִוָּה וְאָמַר: " הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם , וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם". סַרְסוּר – מתווך. בִּדְמוּת הַצּוּרָה – בפסל המייצג את הכוכב או הגלגל הנעבד (פה"מ ע"ז ג,ג; מו"נ ג,כט). שֶׁלֹּא לִקְרוֹת... שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל – האיסור הוא ללמוד כדי לעשות, אך מותר ללמוד מתוך כוונה להבין את טעותם ולהורות בעניינים אלו, כפי שנהג רבנו בעניין זה (פה"מ פסחים ד,י; להלן ג,ב; מו"נ שם). ומובן שהלומד צריך להיות מלומד במדע הנדרש כדי שלא ייפול בהטעיות וכדי שמטרת לימודו תהיה רצויה (ראה מו"נ שם; י'). הפסוקים: " אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"; "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם [פן יהיו לך למוקש] אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ, וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי ". הַנִּפְנֶה אַחֲרֶיהָ בְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה – כגון בדפדוף בספר של עבודה זרה (ק') כחלק מן ההיגררות אחריה.
ביאורים
כבר עסקנו בכך שטעות דור אנוש הייתה בכך שיחסו לברואים כגרמי השמיים כוחות אלוהיים בראותם את תפקידם הרב ואת הכבוד שנתן להם הבורא, דבר שגרם להם לעבוד אותם ולהשתחוות אליהם בחשבם שזה רצון הבורא. ראינו גם בדברי הרמב"ם את ההתדרדרות שהייתה בדורות הבאים אחריהם, שניתקו במחשבתם את אותם כוכבים ומזלות מהבורא ויחסו להם כוח אלוהי בשכחם שיש אל אחד.
כאן מציין הרמב"ם שמבחינת האיסור לעבוד עבודה זרה, אין זה משנה באיזה אופן עובדים אותה, בין אם זה נעשה כטעות דור אנוש ובין אם כטעותם הגדולה של הבאים אחריהם, הכל נכלל באיסור.
הרמב"ם מביא לכך מקור מפסוק בספר דברים, שאמנם פרשנויות שונות לו, אך פרשנותו של הרמב"ם מכוונת על זו הדרך. לדבריו, אזהרת התורה באמרה "ופן תשא עיניך השמימה" מכוונת ל"עיני הלב", כלומר התבוננות שכלית ומחשבה כאילו ראוי לעבוד את אותם הכוחות השמימיים ולהשתחוות להם. אמנם לא ככוחות בוראים אלא כמתווכים בין הברואים לבורא. אכן "חָלַק ה' אותם" לברואים להיות מנהיגי העולם באופן שהם מהווים אמצעי לבורא שדרכם מתקיים העולם, אך לא ככוחות אליהם ראוי לעבוד. אזהרת התורה באה לשלול את הטעות הזו, ולעשות הבחנה בין תפקידם המעשי הקיים בהם לבין הכוחות הרוחניים שאין בהם.
למרות שדרכה של תורה לעודד את האדם לעיין ללמוד ולהחכים ולא להישאר חסר השכלה, בגלל חומרת איסור עבודה זרה ובגלל החשש שההתעניינות בה תגרור אחריה את האדם לעבודתה - ציותה אותנו התורה להתרחק ממנה באופן מוחלט. לא להתבונן עליה, לא להרהר אחריה ולא לקרוא שום ספר השייך אליה. בהמשך דברי הרמב"ם (פרק ג הלכה ב) מתבאר כי לא עצם הלימוד הוא הבעייתי אלא נקודת המוצא שלו, וכאשר הנחת היסוד היא שמשה אמת ותורתו אמת ומטרת לימוד העבודה זרה היא לברר את טעותה, במצבים מסוימים הדבר מותר.
הרחבות
עצת יתרו
צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא לִקְרוֹת בְּאוֹתָן הַסְּפָרִים כְּלָל. חז"ל מספרים שכאשר משה רבנו רצה להתחתן עם ציפורה בתו של יתרו, יתרו התנה תנאי: "בן שיהיה לך תחילה יהיה לעבודה זרה, מכאן ואילך לשם שמים" [מכילתא יתרו א]. רבי יצחק מאיר אלתר מגור מסביר, שכוונתו של יתרו בתנאי זה הייתה כדי שמתוך ההיכרות עם הרוע, ידע בנו של משה רבנו את האמת בצורה יותר בהירה, ואין הכוונה שחלילה בנו של משה רבנו יהיה עובד אלילים. וכפי שעשה יתרו בעצמו שהכיר את ה' מתוך שחווה את השלילה שבכל עבודות האלילים למיניהן [חידושי הרי"ם על התורה, יתרו].
מדוע התורה כל כך מתנגדת לדרך זו, כפי שמפורט בדברי הרמב"ם? תשובה לשאלה זו נקבל מהמשך דבריו של בעל חידושי הרי"מ: "וזה היה קודם מתן תורה. אבל לאחר מתן תורה, שנשמתם נאצל מכח התורה... על כן שוב אין צריך... לחוכמת יתרו, רק לטהר המידות על פי תורה ולזכות ולהזדכך גופו מחומריותו, אז יאיר בתוכו נשמתו אשר הוא חלק אלֹקי" [שם]. אם-כן, לאחר מתן תורה אין צורך להתוודע אל האמת מתוך היכרות קרובה עם השקר, ולכן צריך להתרחק מהרוע ומהשקר כדי שלא להיות מושפעים מהם.
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד אמונה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
עשרת המכות סוללות דרך
למה ללמוד גמרא?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
