ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
מידת האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכול. אהבת כל המעשים, אהבת כל האדם ואהבת ישראל. אהבה היא קשר וחיבור פנימי ועמוק. אנו בניו ותלמידיו של אברהם אבינו, אשר הרגיש אהבה ודאגה לכול.
ראשית, אני מרגיש קרוב לכל עם ישראל. אנחנו עם אחד, כולם "בני בכורי ישראל" ואפילו בשעה שעובדים עבודה זרה. כל ארבעת הבנים הם בנים, והורים אוהבים וקרובים לכל ילדיהם. אפילו הבן שהוציא עצמו מן הכלל, אנו לא מוציאים אותו והוא בבחינת בן. אין ציבור יותר קרוב ופחות קרוב. ציבור זה עם ישראל על כל גווניו.
כל מי שאוהב את הקב"ה, אוהב את כל בריותיו. שהרי את כולם עשה בחוכמה וממידת הטוב של "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", וממידת החסד "עולם חסד ייבנה".
בחוברת "לשלשה באלול" מביא הרצי"ה זצ"ל מדברי אביו הרב זצ"ל שאמר על ערש דווי: "הפירוד הוא יסוד הכפירה! אין שום היתר לפירודים ציבוריים בישראל".
ובמקום אחר כתב הרב זצ"ל : "אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אף על פי שפירוד גמור, כהעולה על לב המנתחים באכזריות אי אפשר הוא והיֹה לא יהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקיים" (אורות התחיה, פרק כ').
הקב"ה נתן תורה לעם ישראל שהיו בו ערב רב וכל המדרגות האחרות של ציבור. הקב"ה לא הכריז כי נתינת התורה היא דווקא לסוג אחד של אנשים מעם ישראל שהם קרובים וראויים יותר מסוג אחר. אנחנו משפחה אחת, "בית יעקב".
ובכל אופן, באחדות ובקרבה לכולם יש מדרגות. הכותרות של מפלגה אחת צעקו את הפסוק "חבר אני לכל אשר יראוך". נכון, קיים חיבור וקרבה יתרה "לכל אשר יראוך". לכל מי שהוא ירא שמיים יש לנו חיבור חזק יותר. באופן פרטי יש כאלה שהחיבור אליהם קרוב יותר וחזק יותר כי הם יראי ה'.
אלא שהשאלה היא מי הוא ירא ה'. כיצד מודדים ובוחנים יראת שמיים? בכל דור ודור קיים קושי גדול להכריז ולהכיר ביראי ה', שהרי "האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". הראייה החיצונית מטעה. האם כל מי שהולך עם כיפה או כובע הוא ירא שמיים? האם כל מי שלובש ציצית עונה לקריטריון של "יראוך"?
השאלה קשה בכפל כפליים בדורות שעליהם נאמר "טב מלגאו וביש מלבר". תקופה שבה הפער בין פנים לחוץ, בין נגלה לנסתר, הוא גדול יותר והמראה החיצוני מטעה ביותר.
תוכנית החלוקה
באחת הפסקאות הנוקבות והלא פשוטות מבהיר הרב קוק זצ"ל: "יש כפירה שהיא כהודאה, והודאה שהיא ככפירה. כיצד? מודה אדם שהתורה היא מן השמים, אבל אותם השמים מצטיירים אצלו בצורות כל כך משונות, עד שלא נשאר בה מן האמונה האמיתית מאומה. וכפירה שהיא כהודאה כיצד: כופר אדם בתורה מן השמים, אבל כפירתו מיוסדת רק על אותה הקליטה שקלט מן הציור של צורת השמים אשר במוחות המלאים מחשבות הבל ותוהו, והוא אומר, התורה יש לה מקור יותר נעלה מזה, ומתחיל למצוא יסודה מגדולת רוח האדם, מעומק המוסר ורום החכמה שלו. אף על פי שעדיין לא הגיע בזה למרכז האמת, מכל מקום כפירה זו כהודאה היא חשובה, והיא הולכת ומתקרבת להודאת אמונת אומן. ודור תהפוכות כזה, הוא נדרש גם כן למעליותא. ותורה מן השמים משל הוא על כל כללי ופרטי האמונות, ביחש של מאמר המבטאי שלהן אל תמציתן הפנימי, שהוא העיקר המבוקש באמונה" ( אורות האמונה, כפירה, עמוד 48, א).
לא כל מי שאומר שהוא מודה בתורה מן השמיים והוא קורא קריאת שמע הוא בהכרח ירא ה'. ולא כל מי שכלפי חוץ אינו אומר שהוא מאמין הוא לא ירא ה'. יש מצב ש"תופשי התורה לא ידעוני", ובית שני חרב למרות שלמדו הרבה תורה אבל לא בירכו בתורה תחילה.
הניסיון לחלק בין ציבורים יראי שמיים ובין כאלה שלא הוא לא אמיתי. באופן פרטי יש מדרגות והדבר מאוד תלוי מהיכן נובעים הדיבורים והמעשים בכל אדם ואדם. הדברים נכונים בכל דור ודור, ובמיוחד בתקופתנו. יש כאלה שמאמינים ויש כאלה שאינם מאמינים רק מן השפה ולחוץ.
בגלל הקושי בזיהוי הנכון של "יראוך", ראוי ורצוי שכל אחד יעסוק ביראת ה' שלו וילמד זכות על אחרים. מידת החיבור והקרבה תהיה לכולם. מכל אחד נלמד ונתחבר לדברים החיוביים והטובים שיש בו, ונתרחק מהדברים השליליים שבו. כך מפרש המלבי"ם את הפסוק בתהילים (קיט, סג): "ואני נעשיתי חבר לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך - שבכל חבורה של מצווה השתתפתי עמהם". נתחבר לכל חבורה שעושה מצווה. למי שעוסקים במצוות יישוב הארץ, למי שעוסקים בלימוד תורה, לאחרים שעוסקים בעזרה לזולת, וכן על זה הדרך. והאמת והשלום אהבו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













