ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
מידת האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכול. אהבת כל המעשים, אהבת כל האדם ואהבת ישראל. אהבה היא קשר וחיבור פנימי ועמוק. אנו בניו ותלמידיו של אברהם אבינו, אשר הרגיש אהבה ודאגה לכול.
ראשית, אני מרגיש קרוב לכל עם ישראל. אנחנו עם אחד, כולם "בני בכורי ישראל" ואפילו בשעה שעובדים עבודה זרה. כל ארבעת הבנים הם בנים, והורים אוהבים וקרובים לכל ילדיהם. אפילו הבן שהוציא עצמו מן הכלל, אנו לא מוציאים אותו והוא בבחינת בן. אין ציבור יותר קרוב ופחות קרוב. ציבור זה עם ישראל על כל גווניו.
כל מי שאוהב את הקב"ה, אוהב את כל בריותיו. שהרי את כולם עשה בחוכמה וממידת הטוב של "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", וממידת החסד "עולם חסד ייבנה".
בחוברת "לשלשה באלול" מביא הרצי"ה זצ"ל מדברי אביו הרב זצ"ל שאמר על ערש דווי: "הפירוד הוא יסוד הכפירה! אין שום היתר לפירודים ציבוריים בישראל".
ובמקום אחר כתב הרב זצ"ל : "אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אף על פי שפירוד גמור, כהעולה על לב המנתחים באכזריות אי אפשר הוא והיֹה לא יהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקיים" (אורות התחיה, פרק כ').
הקב"ה נתן תורה לעם ישראל שהיו בו ערב רב וכל המדרגות האחרות של ציבור. הקב"ה לא הכריז כי נתינת התורה היא דווקא לסוג אחד של אנשים מעם ישראל שהם קרובים וראויים יותר מסוג אחר. אנחנו משפחה אחת, "בית יעקב".
ובכל אופן, באחדות ובקרבה לכולם יש מדרגות. הכותרות של מפלגה אחת צעקו את הפסוק "חבר אני לכל אשר יראוך". נכון, קיים חיבור וקרבה יתרה "לכל אשר יראוך". לכל מי שהוא ירא שמיים יש לנו חיבור חזק יותר. באופן פרטי יש כאלה שהחיבור אליהם קרוב יותר וחזק יותר כי הם יראי ה'.
אלא שהשאלה היא מי הוא ירא ה'. כיצד מודדים ובוחנים יראת שמיים? בכל דור ודור קיים קושי גדול להכריז ולהכיר ביראי ה', שהרי "האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". הראייה החיצונית מטעה. האם כל מי שהולך עם כיפה או כובע הוא ירא שמיים? האם כל מי שלובש ציצית עונה לקריטריון של "יראוך"?
השאלה קשה בכפל כפליים בדורות שעליהם נאמר "טב מלגאו וביש מלבר". תקופה שבה הפער בין פנים לחוץ, בין נגלה לנסתר, הוא גדול יותר והמראה החיצוני מטעה ביותר.
תוכנית החלוקה
באחת הפסקאות הנוקבות והלא פשוטות מבהיר הרב קוק זצ"ל: "יש כפירה שהיא כהודאה, והודאה שהיא ככפירה. כיצד? מודה אדם שהתורה היא מן השמים, אבל אותם השמים מצטיירים אצלו בצורות כל כך משונות, עד שלא נשאר בה מן האמונה האמיתית מאומה. וכפירה שהיא כהודאה כיצד: כופר אדם בתורה מן השמים, אבל כפירתו מיוסדת רק על אותה הקליטה שקלט מן הציור של צורת השמים אשר במוחות המלאים מחשבות הבל ותוהו, והוא אומר, התורה יש לה מקור יותר נעלה מזה, ומתחיל למצוא יסודה מגדולת רוח האדם, מעומק המוסר ורום החכמה שלו. אף על פי שעדיין לא הגיע בזה למרכז האמת, מכל מקום כפירה זו כהודאה היא חשובה, והיא הולכת ומתקרבת להודאת אמונת אומן. ודור תהפוכות כזה, הוא נדרש גם כן למעליותא. ותורה מן השמים משל הוא על כל כללי ופרטי האמונות, ביחש של מאמר המבטאי שלהן אל תמציתן הפנימי, שהוא העיקר המבוקש באמונה" ( אורות האמונה, כפירה, עמוד 48, א).
לא כל מי שאומר שהוא מודה בתורה מן השמיים והוא קורא קריאת שמע הוא בהכרח ירא ה'. ולא כל מי שכלפי חוץ אינו אומר שהוא מאמין הוא לא ירא ה'. יש מצב ש"תופשי התורה לא ידעוני", ובית שני חרב למרות שלמדו הרבה תורה אבל לא בירכו בתורה תחילה.
הניסיון לחלק בין ציבורים יראי שמיים ובין כאלה שלא הוא לא אמיתי. באופן פרטי יש מדרגות והדבר מאוד תלוי מהיכן נובעים הדיבורים והמעשים בכל אדם ואדם. הדברים נכונים בכל דור ודור, ובמיוחד בתקופתנו. יש כאלה שמאמינים ויש כאלה שאינם מאמינים רק מן השפה ולחוץ.
בגלל הקושי בזיהוי הנכון של "יראוך", ראוי ורצוי שכל אחד יעסוק ביראת ה' שלו וילמד זכות על אחרים. מידת החיבור והקרבה תהיה לכולם. מכל אחד נלמד ונתחבר לדברים החיוביים והטובים שיש בו, ונתרחק מהדברים השליליים שבו. כך מפרש המלבי"ם את הפסוק בתהילים (קיט, סג): "ואני נעשיתי חבר לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך - שבכל חבורה של מצווה השתתפתי עמהם". נתחבר לכל חבורה שעושה מצווה. למי שעוסקים במצוות יישוב הארץ, למי שעוסקים בלימוד תורה, לאחרים שעוסקים בעזרה לזולת, וכן על זה הדרך. והאמת והשלום אהבו.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
פסח שני
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
דיני פלסטר בשבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
