ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
ב אָמַר לוֹ הַכּוּזָרִי: אָכֵן דְּבָרֶיךָ מַסְפִּיקִים, אַך אֵינָם נְאוֹתִים לְבַקָּשָׁתִי, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי כִּי נַפְשִׁי זַכָּה וּמַעֲשַׂי מְכֻוָּנִים אֶל רְצוֹן אֱלֹהִים, אֲבָל הָיְתָה תְּשׁוּבָתִי כִּי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֵינֶנּוּ רָצוּי אַף עַל פִּי שֶׁהַכַּוָּנָה רְצוּיָה, וְאִם כֵּן אֵין סָפֵק שֶׁיֵּשׁ מַעֲשֶׂה מְסֻיָּם שֶׁהוּא רָצוּי בְּעַצְמוֹ, לֹא כְּפִי הַמַּחְשָׁבוֹת. וְאִם לֹא כֵן, הִנֵּה הַנּוֹצְרִי וְהַמֻּסְלְמִי אֲשֶׁר חִלְּקוּ אֵת הַיִּשּׁוּב נִלְחָמִים זֶה בָּזֶה, וְכֹל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם כְּבָר זִכֵּך כַּוָּנָתוֹ לֵאלֹהִים וְהִתְנַזֵּר וּפָרַשׁ וְצָם וְהִתְפַּלֵּל, וְהוּא הוֹלֵך נֶחֱרָץ לַהֲרֹג אֶת חֲבֵרוֹ, וּמַאֲמִין שֶׁבַּהֲרִיגָתוֹ זְכוּת גְדוֹלָה וְהִתְקָרְבוּת אֶל אֱלֹהִים, וְהֵם נִלְחָמִים זֶה בָּזֶה, וְכֹל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מַאֲמִין שֶׁהֲלִיכָתוֹ אֶל גַּן עֵדֶן. וְלַחְשֹׁב שֶׁשְּׁנֵיהֶם צוֹדְקִים לֹא יִתָּכֵן אֵצֶל הַשֵּׂכֶל.
ג אָמַר הַפִילוֹסוֹף: אֵין בְּדַת הַפִילוֹסוֹפִים הֲרִיגַת אֶחָד מֵאֵלֶּה, הוֹאִיל וּמְגַמָּתָם הַשֵּׂכֶל.
ד אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיזוֹ תְּעִיָּה גְּדוֹלָה אֵצֶל הַפִילוֹסוֹפִים מֵאֱמוּנָתָם בַּחִדּוּשׁ, וְשֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים, וְשֶׁהַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה מְדַבֶּרֶת עִם אִישׁ מִבְּנֵי אָדָם, כֹּל שֶׁכֵּן עִם הָרוֹמְמוּת הַזֹּאת שֶׁמְּרוֹמְמִים הַפִילוֹסוֹפִים אוֹתָהּ מִידִיעַת הַפְּרָטִים. וְעִם זֶה, הָיָה רָאוּי לְפִי מַעֲשֵׂי הַפִילוֹסוֹפִים וְחָכְמוֹתֵיהֶם וְהִשְׁתַּדְּלוּתָם בָּאֱמֶת, שֶׁתִּהְיֶה הַנְּבוּאָה מְפֻרְסֶמֶת אֶצְלָם וּמְצוּיָה בֵּינֵיהֶם, לְהִדָּבְקָם בָּרוּחָנִיּוֹת, וְשֶׁיְּסֻפְּרוּ עֲלֵיהֶם אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים וְנִפְלָאוֹת. וְיֵשׁ שֶׁאָנוּ רוֹאִים הַחֲלוֹמוֹת הַצּוֹדְקִים לְמִי שֶׁלֹּא הִתְעַסֵּק בַּחָכְמָה וְלֹא בְּזִכּוּך נַפְשׁוֹ, וְנִמְצָא הֵפֶך זֶה בְּמִי שֶׁהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ. וְזֶה מוֹרֶה כִּי יֵשׁ לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי וְלַנְּפָשׁוֹת סוֹד זוּלַת מַה שֶּׁהִזְּכַּרְתּוֹ, הַפִילוֹסוֹף.
___________________________
לפי שזה עזר – מידות טובות מסייעות להגיע לאמת השכלית. עם ההגדלה – הערצה לא-ל. באיזה אופן תכנע – אין זה משנה איזה מעשה מצווה תעשה. תגדל – תעריץ ותאמר דברי שבח לאלוה. בדה לעצמך וכו' – כל אדם יכול לבחור לעצמו את האופן שבו הוא עובד את האלוה, והאופן שבו משפחתו ובני מדינתו יעבדו. בר הלב – טהרת הלב. אינם נאותים לבקשתי – אינם 'מספקים' את מה שאני מחפש. תשובתי – המענה שקיבלתי בחלום. חלקו את הישוב – העולם מתחלק בין שתי דתות עיקריות אלו. נלחמים – מלחמות הנוצרים והמוסלמים. ופרש – התנהג בפרישות. נחרץ – בבירור. אין בדת וכו' – הפילוסופים סוברים שאסור להרוג בן דת אחרת. הואיל ומגמתם – של הפילוסופים [הערת הרב שילת]. תעיה – נטייה מן האמת, טעות. מאמונתם בחידוש – אמונתם של בעלי הדתות, הנצרות והאסלאם, בבריאת העולם. שהסבה הראשונה מדברת – נבואה. כל שכן עם הרוממות וכו' – כל שכן שאמונת ההשגחה עומדת בסתירה לכך. ועם זה – ובנוסף. אצלם – אצל הפילוסופים. החלומות הצודקים – חלומות אמתיים. מורה – מלמד. סוד זולת מה שהזכרתו – ישנו הסבר אחר לקשר הבורא בנבראים.
ביאורים
מלך כוזר מזהה מיד את הבעיה שעמדת הפילוסוף יוצרת. הרי הפילוסוף טוען שהקשר אל הא-ל הוא חד-סטרי. הא-ל אינו פונה אל האדם, אלא האדם פונה אל הא-ל כדי להשיג את השלמות. יתרה מזאת, הדרך להשגת השלמות איננה קבועה ומסוימת אלא אישית ואינדיבידואלית. התיאוריה הזאת אינה עומדת במבחן המציאות עמה הוא נפגש, שהרי התגלות המלאך אל מלך כוזר, הראתה לו מעל לכל ספק שלא די בשאיפה לקיים את רצון הא-ל על פי הכוונתה, אלא יש צורך גם בהדרכה והכוונה מדויקת באופן הפנייה אל אותו הא-ל.
דרכו של הפילוסוף סטרילית, נקייה. אין סיבה להיאבק על משהו. איש באמונתו יחיה כל עוד היא מובילה אותו אל היעד שהציב לעצמו מראש. אלא שכאן בדיוק עולה גם המצוקה הגדולה. אם לא-ל אין עניין במעשיי, ואם למעשיי אין בעצם כלל משמעות בפניו אז מה הטעם במעשים הללו. מה גם שהמלך זכה להתגלות שהורתה לו שלא-כך הדבר. כלומר, שיש מעשה רצוי בפני הא-ל. הפלורליזם הרוחני של הפילוסוף אולי יכול להישמע מעניין אך כולו מעשי ידי אנוש. הא-ל נגזר ממה שהאדם חושב אודותיו. ואם כך – צל הספק מעיב לעולם על אמונה שכזו.
הרחבות
1. חשיבות המעשים
וּדְבַק בַּדְּרָכִים הַיְּשָׁרוֹת בַּמִּדּוֹת וּבַמַּעֲשִׂים, לְפִי שֶׁזֶּה עֵזֶר בְּצִיּוּר הָאֱמֶת... הפילוסוף טוען שאין חשיבות למעשים, אלא רק להשגת המושכלות. נגד טענה זו יוצא ר' יוסף אלבו [ספר העיקרים מאמר ג פרק ג] וטוען שלא ייתכן שהשגת המושכלות היא שלמות האדם וזאת מכמה טעמים: א. מי שהגיע למושכלות הם רק בודדים והדבר אינו מתקיים בכל הדורות. לא ייתכן שרוב האנושות לא תוכל להגיע לשלמות ולכן היא תהיה שוות ערך לבעלי חיים. ב. גם לפי שיטת הפילוסופים ייתכן שיהיו פילוסופים שלא יגיעו לשלמות(!). הסיבה לכך היא שיש ביניהם מחלוקות שונות, למשל האם העולם קדמון או נברא. נמצא שמי שסובר כשיטה אחת סובר שהפילוסוף שאוחז בדעה השנייה אינו אוחז במושכלות ולכן אין טעם לקיום היות שהוא מאמין לדברים בטלים... הרב אלבו מגיע למסקנה שחייבים שיהיו גם מעשים בנוסף לדעות, שהעושים אותם יזכו לחיי נצח.
2. ביטולו של המלך
אָכֵן דְּבָרֶיךָ מַסְפִּיקִים, אַך אֵינָם נְאוֹתִים לְבַקָּשָׁתִי. המלך אינו מתווכח עם טיעוניו ההגיוניים של הפילוסוף אלא מביא טענות כנגד מהמציאות המוחשית. המציאות שאותה אנו קולטים באחד מחמשת חושינו היא הרבה יותר ודאית מכל להטוט שכלי ומפולפל. " טוב מוּחש אחד ממלוֹא חופניים רְעוּת רוּח החקירות" [ פירוש אוצר נחמד על הכוזרי]
3. סיכום טענות המלך
המלך דוחה בשלוש טענות את הפילוסוף: א. חלום האמת שיש לי, מעיד שיש מעשה נרצה. ב. לבעלי הדתות שמרכיבים את רובו המוחלט של העולם יש להט דתי מעשי עד כדי הריגה והדבר מעיד שאין האמת נמצאת רק בידיעות הפילוסופיות המופשטות. ג. אין הרבה פילוסופים שקיבלו נבואה והיינו מצפים שדרכם תצא תורה. בעל קול יהודה טוען שעל הטענה הראשונה לא ענה הפילוסוף מפאת כבוד המלך (למרות שיכול היה לענות). על השנייה ענה שאין ההריגה מוסכמה פילוסופית אצל הפילוסופים ומכאן שאינה השכלה מוכרחת ולכן בעלי הדתות טועים. ועל השלישית לא היה לו מה לומר...
שאלות לדיון
הפילוסוף טוען שעבודת המידות נצרכת להבנת המושכלות. האם עבודת המידות היא כלי עבור מטרה כלשהי או שמא יש בה ערך עצמי?
המלך לא דוחה את הלוגיקה של הפילוסוף אלא עונה לו שהוא 'חלם חלום' ושהנוצרים והמוסלמים מאמינים. האם חלום יכול לדחות את טענותיו השכליות של הפילוסוף? אולי הנוצרים טועים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
פסח שני
מי צריך את הערבה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
