ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שבועיים לפני ליל הסדר התקשר לאמו באילת ואמר לה: "אמא, אני רוצה לחגוג השנה בבית את ליל הסדר כהלכתו".
"בבקשה יא-אבני", אמרה אמו, יוצאת מרוקו, "הבית לרשותך. תעשה כל מה שתרצה".
חיים הגיע הביתה לאילת. לא היה לו מושג מה מצבם של הכלים, מה בשרי, מה חלבי, מה קנוי מגוי, מה הוטבל וכדומה. הוא החליט לקחת את כל הכלים בבית, העמיס אותם על הג'יפ שלו ונסע לעבר הים, שם הטביל את כולם והחזיר אותם הביתה.
השלב הבא היה לבדוק איזה כלי מצריך ליבון קל ואיזה ליבון כבד, ואיזה שטיפה והדחה בעלמא. הוא הפריד בין כלי בשר וחלב, הגעיל, ניקה את כל הכלים וסימן אותם, עד שהכלים לליל הסדר היו כשרים לפי ההלכה. פרט לכך עזר בניקיון הבית, סייד וצבע את הבית לכבוד החג.
שבוע לפני ליל הסדר אמר חיים לאמו כי ברצונו לעשות את הקניות לפסח ולדאוג לכך שכל המצרכים יהיו כשרים. אמו הגישה לו צרור של שטרות כרוכים בגומי, ואמרה: "יא-אבני, לך תקנה לנו כל מה שדרוש לליל הסדר: בשר, עופות, דגים, פירות וירקות, וכל השאר". ואז הוסיפה לפתע: "ואם אתה רוצה לעשות את ליל הסדר כהלכתו כמו בבית אבותיי במרוקו, אל תקנה זיתים!"
"זיתים?! את בטוחה, אמא?!" הופתע חיים, "מה כבר יש בזיתים?!"
"אני לא יודעת", אמרה, "ככה נהגו אצלנו במרוקו. לא אכלנו בפסח זיתים".
הדבר מאוד סיקרן אותו. הוא ידע שיש שלא אוכלים חומוס בפסח כי זה מלשון חמץ ומתנפח, וגם לא אוכלים שום שמתנפח, ואפילו לא אוכלים מלפפון חמוץ בגלל הקרבה הלשונית לחמץ. אבל מה פתאום זיתים?!
חיים הלך ונבר בספרים הקדושים ולא מצא זכר למנהג הזה. הוא וידא שוב עם אמו והיא אמרה לו בביטחון שכך נהגו אצלם.
הוא הלך וקנה הגדה לפסח – 'כה לחי' - לפי מנהג יהודי מרוקו מאת הרב יצחק חזן, אב בית דין בחיפה, וחרש אותה לאורכה ולרוחבה, אך לא מצא בה שום זכר למנהג שלא לאכול זיתים בפסח. הוא התקשר לביתו של הרב חזן ושאל אותו על המנהג שלא לאכול זיתים בפסח, והלה אמר שלא ידוע לו על מנהג כזה. בסיום הציע הרב חזן להתקשר לרב ביטון, רבה של ביריה, "הוא יותר מומחה ממני למנהגי פסח לפי יהודי מרוקו. אולי הוא יודע משהו שאני לא יודע".
חיים עשה כדבריו והתקשר לרב ביטון. גם הוא לא ידע על המנהג הזה והציע לחיים להתקשר לרב של כפר מימון. ואז אמר חיים לעצמו: רגע, למה לי להתקשר לרבנים נוספים?! הרי אני קשור למורנו ורבנו, הרב מרדכי אליהו. אשאל אותו בטרם אמשיך.
בגלל שהייתו באילת הוא התקשר לביתו של הרב אליהו וסיפר לו על הבירור שלו בנוגע לזיתים לפסח.
"באיזו עיר התגוררה אמך במרוקו?" שאל הרב. חיים סיפר לו שאמו גדלה בגבול הערים רבאט וסאלי בתחומו של רבי רפאל אלנקווה המלאך.
"או!" קרא הרב אליהו, "חשבתי שכך הוא! באזור זה היה ליהודים מנהג מוטעה שלא לאכול זיתים בפסח והם הפכו אותו להלכה. ומה מקור המנהג? יש גמרא במסכת הוריות דף י"ג, עמוד ב', שאומרת בשם רבי יוחנן כי 'כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה, כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה', והרי כתוב בפסח - 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים', ואם תאכל זיתים - אתה תשכח! וזה מקור מנהגם המוטעה".
חיים הודה לרב אליהו וסיפר את דבריו לאמו. בסופו של דבר חגגה המשפחה סדר פסח כהלכתו, כולל זיתים. כשרים לפסח כמובן.
פורסם בעיתון "בשבע"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













