ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
לט אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּבָר נִתְבָּאֵר אֵיך הוּא רַב חֳלָיִים מִכֹּל הָאֵיבָרִים. וְאֵיך הוּא רַב בְּרִיאוּת מִכֻּלָּם?
מ אָמַר הֶחָבֵר: הֲיִתָּכֵן שֶׁתִּתְיַשֵּׁב בּוֹ לֵחָה שֶׁתְּחַדֵּשׁ בּוֹ מֻרְסָה וְסַרְטָן וְיַבֶּלֶת וּפֶצַע וְשִׁתּוּק וְרִפְיוֹן, כַּאֲשֶׁר יִתָּכֵן בִּשְׁאָר הָאֵיבָרִים?
מא אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא יִתָּכֵן זֶה, כִּי בְּפָחוֹת מִזֶּה יִהְיֶה הַמָּוֶת, וּמִפְּנֵי שֶׁהַלֵּב בְּחַדּוּת תְּחוּשָׁתוֹ, מֵחֲמַת זֹך דָּמוֹ וְרֹב רוּחוֹ, מַרְגִּישׁ בַּגּוֹרֵם הַקָּטָן בְּיוֹתֵר הַמַּזִּיק לוֹ, וְדוֹחֶה אוֹתוֹ מֵעָלָיו כֹּל עוֹד נִשְׁאֲרָה בּוֹ יְכֹלֶת לִדְחוֹת. וְזוּלָתוֹ אֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּהַרְגָּשָׁתוֹ, וּמִתְיַשֶּׁבֶת בּוֹ הַלֵּחָה עַד שֶׁיִּתְחַזְּקוּ מִמֶּנָּה אֵלֶּה הֶחֳלָיִים.
מב אָמַר הֶחָבֵר: אִם כֵּן הַרְגָּשָׁתוֹ וּתְחוּשָׁתוֹ הֵן גּוֹרְמוֹת לוֹ רֹב הֶחֳלָיִים, וְהֵן הַסִּבָּה בִּדְחִיָּתָם מֵעָלָיו בִּתְחִלַּת חָלוּתָם קֹדֶם שֶׁיִּתְחַזְּקוּ.
מג אָמַר הַכּוּזָרִי: כֵּן הוּא.
מד אָמַר הֶחָבֵר: וְהָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּיַחַס אֵלֵינוּ כְּמַדְרֵגַת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַלֵּב, וְעַל כֵּן אָמַר: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם". אֵלֶּה הֵם הֶחֳלָיִים, אֲבָל הַבְּרִיאוּת הֲרֵי הִיא כְּמַאֲמַר הַחֲכָמִים: "מוֹחֵל לַעֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן", לְפִי שֶׁהוּא אֵינוֹ מַנִּיחַ לָנוּ עֲווֹנוֹת רַבִּים נִצְבָּרִים שֶׁיִּהְיוּ גּוֹרְמִים אָבְדָנֵנוּ לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לָאֱמוֹרִי, כַּאֲשֶׁר אָמַר: "כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה", וְהִנִּיחוֹ עַד שֶׁהִתְחַזֵּק חֳלִי עֲווֹנוֹתָיו וְהֵמִית אוֹתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁהַלֵּב מִיסוֹדוֹ וְעַצְמוּתוֹ זַך, שְׁוֵה הַמֶּזֶג, דְּבֵקָה בוֹ הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית, כֵּן יִשְׂרָאֵל מִצַּד יְסוֹדָם וְעַצְמוּתָם, וּכְמוֹ שֶׁיִּגָּרְמוּ לַלֵּב חֳלָיִים מִשְּׁאָר הָאֵיבָרִים מִתַּאֲוַת הַכָּבֵד וְהַקֵּבָה וְהָאֲשָׁכִים מֵרֹעַ מִזְגָּם, כֵּן יַשִּׂיגוּ אֵת יִשְׂרָאֵל הֶחֳלָיִים מֵהִדַּמּוּתָם לָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם". וְאַל יְהִי רָחוֹק מִן הַדַּעַת שֶׁיֵּאָמֵר בִּכְגוֹן זֶה: "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם", וְנַעֲשֵׂינוּ אָנוּ נוֹטְלִים עַל עַצְמֵנוּ, וְהָעוֹלָם בְּשַׁלְוָה וָנַחַת.
וְהַיִּסּוּרִים הַבָּאִים עָלֵינוּ סִבָּה לְתִקּוּן יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁלָּנוּ, וְהִזְדַּכְּכוּת הַזַּך מִמֶּנּוּ, וִיצִיאַת הַסִּיגִים מִתּוֹכֵנוּ, וּבְהִזְדַּכְּכֵנוּ וּבְתִקּוּנֵנוּ יִתְחַבֵּר הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בָּעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ כִּי הַיְּסוֹדוֹת נִתְכְּנוּ לִהְיוֹת מֵהֶם הַמַּחְצָבִים, וְאַחַר כֵּן הַצְּמָחִים, וְאַחַר כֵּן בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְאַחַר כֵּן הָאָדָם, וְאַחַר כֵּן סְגֻלַּת אָדָם, וְהַכֹּל נִתְכַּן בַּעֲבוּר אוֹתָהּ הַסְּגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַבֵּר בָּהּ הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי. וְאוֹתָהּ הַסְּגֻלָּה בַּעֲבוּר סְגֻלַּת הַסְּגֻּלָּה, כַּנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים. וְכָך נִסְדַּר מַאֲמַר הָאוֹמֵר: "תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ", וְאַחַר כֵּן: "תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ", וְאַחַר כֵּן: "צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ", לְפִי שֶׁהֵם סְגֻלַּת הַסְּגֻלָּה.
___________________________
טינות – כעס ותרעומות. מנשימה יתירה – כתוצאה מנשימת יתר. מרסה – מוגלה. וזולתו – איברים אחרים. הרגשתו ותחושתו – העדינה כל כך. סגולת אדם – עם ישראל.
ביאורים
הלב הוא האיבר העדין והרגיש ביותר בגוף האדם, תכונה זו גורמת לשתי תוצאות הפוכות: מצד אחד הוא יותר פגיע, ואפילו דברים שוליים שאינם משפיעים על איברים אחרים, משפיעים עליו לרעה. מצד שני, הוא לא סופג את החולי לאורך זמן, אלא פולט אותו מבעוד מועד. התכונה הטבעית של הלב היא זכות ונקיות, ולכן גם כשמתלווה אליה מחלה כלשהי, היא לא מתמזגת בו אלא נפלטת לחוץ. בדומה ללב, גם עם ישראל בטבעו הוא זך וטהור, ולכן הוא לא מסוגל לחטוא לאורך זמן, ובשלב מסוים הוא פולט את הקלקול וחוזר לעצמו. מאותה הסיבה, עם ישראל לא היה מסוגל לחטוא מעצמו, בלי השפעה סביבתית מבחוץ. אותה רגישות ונקיות טבעית, גורמת לו להתפעל מכל סטייה קטנה מדרך הישר שהוא פוגש. עם ישראל אמנם חטא, אבל מי שגרם לו לחטוא הם העמים שטבעם גס, והם קלקלו אותו. עם ישראל נענש על חטאיו שלו, אבל בשורש העניין הוא נענש על חטאי האומות, כי הם הסיבה לנפילתו הרוחנית. העונש האלוהי הוא לא נקמנות על כך שהמרו את רצונו, אלא תהליך תיקון וזיכוך של הנפש שנשחתה. לכן העובדה שה' מעניש אותנו, אינה מעידה על פחיתות אלא על מעלה, כיוון שה' חפץ לתקן את הנפש הישראלית. אבל בעקיפין, הייסורים שעוברים על עם ישראל, מזככים את העולם כולו, כיוון שמקור השחיתות והקלקול נובע מהם. העולם בז לעם ישראל השפל בגלותו, אבל באמת הם צריכים להכיר לנו תודה שאנחנו סובלים עבורם, והם חיים בשלווה. הזיכוך שעובר עם ישראל הוא כפול: ליטוש הנפש של הצדיקים, ופליטת הרשעים שאין להם תיקון מתוך מחנה ישראל. העולם בנוי ממעגלים חיצוניים ופנימיים שהשפעה הדדית קיימת ביניהם. המעגל הפנימי ביותר מסמל את הצדיקים, שהם תכלית בריאת העולם, ומסביבם עם ישראל כולו ושאר מדרגות הבריאה.
הרחבות
1. עם ישראל כלב באיברים
יִשְׂרָאֵל בָּאֻמּוֹת בְּמַדְרֵגַת הַלֵּב בָּאֵיבָרִים (מופיע בסוף הלימוד של היום הקודם). מקור הביטוי הוא כנראה בזוהר [זוהר פנחס, רכ"א]: "דְּיִשְׂרָאֵל עֲבַד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבָּא דְּכָל עָלְמָא. וְהָכִי אִינּוּן יִשְׂרָאֵל בֵּין שְׁאַר עַמִּין, כְּלִבָּא בֵּין שַׁיְיפִין, כְּמָה דְּשַׁיְיפִין לָא יַכְלֵי לְמֵיקָם בְּעָלְמָא אֲפִילּוּ רִגְעָא חֲדָא בְּלָא לִבָּא, הָכִי עַמִּין כֻּלְּהוּ, לָא יַכְלִין לְמֵיקָם בְּעָלְמָא, בְּלָא יִשְׂרָאֵל. וְאוֹף הָכִי יְרוּשָׁלַם בְּגוֹ שְׁאַר אַרְעָאן, כְּלִבָּא בְּגוֹ שַׁיְיפִין. וְעַל דָּא אִיהִי בְּאֶמְצָעִיתָא דְּכוּלֵי עָלְמָא. כְּלִבָּא גּוֹ שַׁיְיפִין" (שישראל עשה אותם הקב"ה, לב, של כל העולם. וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים, וכמו שאברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל. וגם ירושלים היא כך בין שאר הארצות כמו לב בין האברים. ועל-כן היא באמצעו של כל העולם, כלב שהוא באמצע האברים. תרגום פירוש הסולם). לכל דבר בעולם ישנו את מקור החיות שלו. כמו שישראל הוא ליבם של שאר האומות, כך גם ירושלים היא ליבו של העולם כולו.
2. חוליי הלב
הַלֵּב יֵשׁ בּוֹ חֳלָיִים בִּלְתִּי פּוֹסְקִים הַבָּאִים עָלָיו מֵעֵת לְעֵת, מִדְּאָגוֹת וִיגוֹנוֹת וַחֲשָׁשׁוֹת וְטִינוֹת וּמַשְׂטֵמוֹת וְאַהֲבָה וְשִׂנְאָה וּפַחַד סַכָּנוֹת. הרב הנזיר מסביר שלדעת ריה"ל, חוליי הלב הם אינם גופניים אלא נפשיים. לכן הוא מסביר שלא תהיה בו מורסה וסרטן, אבל יכולים לבוא עליו חוליים מדאגות. כאלו הם גם חוליי האומה, חוליים נפשיים, רוחניים. לכן, כשישראל חולים במצבם הרוחני, כל העולם כולו חולה עמם [הכוזרי המבואר, חלק ראשון, עמ' ריז].
שאלות לדיון
עם ישראל הוא הלב באיברים. אין באמירה זו משום 'גזענות'?
מהו תפקיד הפרט מעם ישראל, בהיותו חלק מ'הלב' שבאיברים?
לעילוי נשמת הרב דב בער ב"ר צבי סילבצקי ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
