ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
סולטנה מלכה בת זינה
זֶה בַּצָּרוֹת הַמְיֻחָדוֹת לוֹ, וְכֵן יַעֲשֶׂה בַּצָּרוֹת הַכְּלָלִיּוֹת, אִם הִרְהוּרֵי הַכֹּחַ הַמְשַׁעֵר יַעֲלוּ עַל לִבּוֹ אֵת אֹרֶך הַגָּלוּת וּפִזּוּר הָאֻמָּה וּמַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ מֵהַדַּלּוּת וְהַשִּׁפְלוּת, יִתְנַחֵם תְּחִלָּה בְּצִדּוּק הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, וְאַחַר כֵּן בִּמְחִילַת הַחַטָּאִים, וְאַחַר כֵּן בַּקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת וְהַשָּׂכָר הַמְצֻפֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, וְהַדְּבֵקוּת בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאִם יְיָאֲשׁוֹ שֵׁדוֹ מִזֶּה, בְּאָמְרוֹ: "הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה", לְחֹמֶר הִמָּחוּת רָשְׁמֵנוּ וְהִשְׁתַּכְּחוּת זִכְרֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ" — יַחְשֹׁב עַל אֵיכוּת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְכֹל מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּ"כַמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ", וְלֹא יִהְיֶה קָשֶׁה בְּעֵינָיו הֵיאַך נָשׁוּב לְקַדְמוּתֵנוּ אֲפִלּוּ לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ אֶלָּא אֶחָד, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב", כִּי מָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּשָּׁאֵר מִן הָאָדָם אִם הָפַך לְתוֹלַעַת בְּקִבְרוֹ?
יב אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּמוֹ זֶה יִחְיֶה בַּגָּלוּת חַיִים עֲרֵבִים, וְיִקְטֹף פְּרִי יִרְאַת ה' שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וּמִי שֶּׁסּוֹבֵל אֵת הַגָּלוּת וְהוּא מִתְקַצֵּף, הֲרֵי הוּא קָרוֹב לְהַפְסִיד רֵאשִׁיתוֹ וְאַחֲרִיתוֹ. צידוק דין ציבורי
___________________________
בקרן הקימת – בעיקר שכרו, שהוא לעולם הבא. שהוא מקנה לבני האדם – צידוק הדין של החסיד מביא אחרים ללמוד ממידותיו. מהשם הטוב והתפארת – שיכבדוהו אחרים. הכלליות – של עם ישראל. והדבקות בענין האלוהי – הייסורים מביאים לדבקות בה'. לחמר המחות רשמנו – מחמת חומרת מצבו של עם ישראל ומיעוט כוחו והשפעתו. נגזרנו לנו – נכרתנו. כמו זה – החסיד המצדיק את דין הגלות. ראשיתו ואחריתו – הוא סובל מאוד בעולם הזה ומחמת חוסר אמונתו יפסיד גם את העולם הבא.
ביאורים
לעתים נדמה שההתייחסות למציאות תלויה במה שמתרחש בה בפועל. במבט מעמיק יותר, ניתן להבחין שהתייחסות למציאות היא נגזרת של הצורה שבה נתפס העולם בעיני המתבונן. לאותה מציאות בדיוק, יכול להתייחס אדם אחד באופן מסוים ואדם אחר באופן שונה ואף הפוך. בפסקה הקודמת למדנו שעבודת האלוהים מחנכת אותנו למבט אופטימי על העולם. ה' הוא טוב ומיטיב וגם כאשר אנו מבחינים במקרים של אכזריות ושל כאב בעולמנו אנו לא גוזרים מכך מסקנה שהעולם הוא שלילי ואחריתו רעה. עיקרון יסודי זה משמש את ריה"ל כדי ללמד שמה שנכון בהיבט הפרטי נכון גם במישור הכללי – הלאומי. מצבו של עם ישראל בגלות היה עלול פעמים רבות להוביל לייאוש. השפלות הנוראה, הביזיונות והרדיפות היו עלולים להוביל למחשבה שאין עוד תקווה לשוב ולחדש את ימינו כקדם. אלא שהמבט האופטימי, הרואה כיצד גם המצבים האפלים והכואבים ביותר מובילים באחריתם לטוב ולברכה מאפשר להבחין גם בימי הגלות באור בקצה המנהרה. זהו גם סודו של העם היהודי להצליח לעלות מתהומות הייאוש ולקום על הרגליים מחדש. גם יצחק אבינו, בנם של אברהם ושרה, נולד לאחר שנראה היה שאין סיכוי שהם יזכו לזרע משותף. שמו מבטא אולי יותר מכל את האופטימיות העומדת ביסוד עם הנצח – הצחוק הצוחק לייאוש הפסימי ומצליח לצאת לאוויר העולם גם לאחר שנראה שאין עוד סיכוי.
הרחבות
* השגחת ה' על עם- ישראל בגלות
אִם הִרְהוּרֵי הַכֹּחַ הַמְשַׁעֵר יַעֲלוּ עַל לִבּוֹ אֵת אֹרֶך הַגָּלוּת וּפִזּוּר הָאֻמָּה וּמַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ מֵהַדַּלּוּת וְהַשִּׁפְלוּת. ריה"ל כבר הזכיר את העצמות היבשות כמשל למצבינו בגלות [מאמר שני, לד]. עיקר חידושו הוא בכך שגם כשנראה שהקב"ה עזב אותנו, מצד האמת הקב"ה לעולם אינו עוזב אותנו.
ספרו של המהר"ל , "נצח ישראל", עוסק בהרחבה בנושא זה. וכך הוא כותב: "ויתבאר לך כי לא עזב השם יתברך את ישראל בגלותם. וכאשר מצאנו כי הדברים הטבעים אשר הם בעולם כולם יש להם קיום, לא ישתנו. ולא יצויר שיהיה לדבר שהוא יותר במעלה מן הטבע, ובלתי נכנס תחת הטבע, כמו שהוא דביקות ישראל בו יתברך, אשר הדביקות הזה בלתי טבעי" [נצח ישראל יא]. המהר"ל מסביר שהחיבור בין הקב"ה ובין עם ישראל הוא חיבור בלתי טבעי (=מעל לסדר הרגיל של חוקי הטבע), ואם בדברים הטבעיים אין שינוי, ודאי שבדברים שמעל הטבע אין שינוי. בהמשך דבריו מבאר ומרחיב את הדברים.
היעב"ץ , בהקדמה לסידורו "בית יעקב", פורש יריעה ארוכה בנושא. לפי דבריו, אם נסתכל על המציאות נוכל לראות כיצד עם ישראל נשאר, בעוד כל העמים שהיו סביבו נעלמו, דבר זה לבדו מספיק כדי להבין שהקב"ה נשאר עמנו בגלות. והסיבה שלא רואים זאת, מוסיף ומטעים, היא בגלל שה'שכינה בגלותא', ולכן אור השכינה אינו מספיק חזק ונראה (ע"ש).
שאלות לדיון
החבר מספר כי החסיד שמח בכך שהוא מקנה לבני אדם הדרכה לסבלנות – כיצד הוא מדריך את בני האדם?
מלך הכוזרים מבין מדברי החבר כי ניתן לחיות חיים ערבים בגלות. אם הגלות היא עונש, האם ייתכן עונש ערב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
