ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יעקב בן זאב הכהן
כ אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא נִשְׁאַר לִי מְקוֹם קוּשְׁיָה, הוֹאִיל וַאֲנִי רוֹאֶה כֹּל הָעִנְיָנִים מְסֻדָּרִים וַעֲשׂוּיִים כְּתִקּוּנָם. וּמַה שֶּׁהָיִיתִי מְבַקֵּר אוֹתוֹ, וְהוּא מִעוּט מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה בִּתְפִלּוֹתֵיכֶם מֵהַזְכָּרַת הָעוֹלָם הַבָּא, כְּבָר טָעַנְתָּ לִי בּוֹ כִּי מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ הַדְּבֵקוּת בָּאוֹר הָאֱלֹהִי בְּחַיָּיו, עַד שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ בְּעֵינוֹ, וּמְבַקֵּשׁ מַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה — וְאֵין לָאָדָם קִרְבָה אֶל ה' יוֹתֵר מִמֶּנָּה — הֲרֵי אֵין סָפֵק שֶׁהוּא כְּבָר בִּקֵּשׁ עַל מַה שֶּׁהוּא יוֹתֵר מֵהָעוֹלָם הַבָּא, וְאִם יַשִּׂיגוֹ יֻשַּׂג לוֹ הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי מִי שֶׁדָּבְקָה נַפְשׁוֹ בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי וְהִיא טְרוּדָה בְּמִקְרֵי הַגּוּף וּמַכְאוֹבָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּדְבַּק בּוֹ כְּשֶׁתִּפָּרֵד וְתַעֲזֹב אֵלֶּה הַכֵּלִים הַמְטֻנָּפִים. ___________________________
בעדיפות – מחמת חשיבותה. ההרוחה ממה שאנחנו בו – הישועה מהצרות. הסגולה הטהורה – הצדיקים שבישראל. לנכחה – למולה. ההודאה בחסדו – ההכרה בטוב ה'. מבקר אותו – מלשון ביקורת. כשתפרד – לאחר מיתתו. הכלים המטנפים – הגוף, לעומת מעלת הנפש.
ביאורים
סיבות שונות מונעות מאיתנו את הכוונה בתפילה. שתי הבולטות שבהן הן חוסר ההבנה של משמעות מילות התפילה וחוסר הבנת התהליך שהתפילה בונה, קומה על גבי קומה. בדבריו כאן מבאר ריה"ל את הסדר והשיטתיות הקיימים בתפילת העמידה. מעניין לשים לב לכך ששלוש הברכות הראשונות (לאחר שלוש הברכות הפותחות – אבות, גבורות וקדושה) בתפילה קשורות בדעת – שימת לב לכך שמחשבתו של האדם תהיה לפי התורה ולא תהיה בה טעות. בקשת הדעת, התשובה על התורה ועל העבודה, והסליחה שהיא בקשת ההתיישרות לאחר הנפילה. את תוצאת הברכות הללו אנו מבקשים בברכה הבאה – הרווחה ממצבנו הנוכחי הנרדף והבזוי, בקשת הגאולה והפדות. לאחר מכן אנו מבקשים בריאות הגוף והתמדת המצב הזה על ידי ברכת הארץ והגשמים. בברכה הבאה אנו מבקשים על השבת נדחי ישראל. הבקשה הבאה היא המלכת ה' עלינו. לאחר מכן וכפועל יוצא מכך – הכרתת הרשעה מן העולם. הבקשה הבאה היא קיום הצדיקים – הסגולה שנשארה לאחר ביעור הסיגים. בקשת בניין ירושלים מבטאת את הכמיהה להשבת מקום זה למקום השראת הנבואה כאשר מיד לאחר מכן מגיעה הבקשה על ביאת המשיח. בקשת שומע תפילה היא בקשה כללית על התפילה שהתפללנו. הברכה הבאה, עפ"י ריה"ל היא הבקשה להחזרת הנבואה – "ותחזינה עינינו...", שנזכה לחזור ולראות בעינינו את מחזה הנבואה. הסיום הוא בתפילת ההודיה על כל הטובה שמעניק לנו ה' בחסדיו. גם הסיום – ברכת עושה שלום הוא ביטוי ליעד הכללי שאותו מבטא החסיד בעבודתו – השלום הוא ברכה כללית – ההשלמה והאחדות בין כל החלקים המפורדים. זהו ההפך מהפָּרוש המבקש רק את טובתו הפרטית האישית. גם מלך כוזר, בסיום דברי החבר, מדגיש את הקשר המוחלט בין העולם הזה לעולם הבא בחייו של החסיד, עוד ביטוי למבטו הכללי והטוב על העולם.
הרחבות
* סדר הברכות בתפילת שמונה-עשרה
וְהָרִאשׁוֹנָה מֵהַבַּקָּשׁוֹת בָּעֲדִיפוּת — בַּקָּשַׁת הַשֵּׂכֶל וְהַהַשְׁרָאָה, הוֹאִיל וּבָהֶם יַגִּיעַ הָאָדָם אֶל הַהִתְקָרְבוּת לֵאלֹהָיו. ריה"ל מסביר מדוע הברכות סודרו דווקא בסדר זה. מקור הסדר הוא בגמרא. הגמרא במסכת מגילה מספרת ששמעון הפקולי הסדיר את הברכות לפני רבן גמליאל ביבנה ושם היא מסבירה מדוע היה צורך בכל ברכה ומדוע נתקנה דווקא במקומה [מגילה יז, ב].
דברי החבר פה הם המשך למה שאמר באות יז, שם ביאר את הצורך בברכות הראשונות: "אבות", "גבורות" ו"אתה קדוש".
* טעם הכריעה בברכת 'מודים'
וְיִכְרַע כְּרִיעַת 'מוֹדִים' בְּבִרְכַּת הוֹדָיָה, אֲשֶׁר הִיא כּוֹלֶלֶת הַהוֹדָאָה בְּחַסְדּוֹ יִתְעַלֶּה וְהַתּוֹדָה עָלָיו גַּם יַחַד. מקור החיוב בכריעה ב'מודים' הוא בגמרא בברכות: "ת''ר אלו ברכות שאדם שוחה בהן באבות תחלה וסוף בהודאה תחלה וסוף". לפי רש"י, טעם הכריעות הוא שנכניע ונשפיל עצמנו לפני הקב"ה. לכן אדם גדול (כהן גדול למשל) צריך לכרוע בסוף כל ברכה [ברכות לד.].
הקול יהודה שואל מדוע אין ריה"ל מזכיר בדבריו על "ברכת אבות" את חיוב הכריעה. הרב הנזיר , בביאוריו לכוזרי רוצה לומר ש"טעם הכריעות ב'מודים', בסמיכות יפה, כאלו תפילתנו נמלאה: ותחזינה עיננו, והננו משתחוים, כורעים ומודים" לפי דבריו, ריה"ל מכוון פה לטעם שונה מדברי רש"י, אנו משתחווים בשל ההודאה על שמיעת ה' את תפילתנו.
שאלות לדיון
למה אי אפשר שלא יחטא האדם? ואם ברור שיחטא, למה שהקב"ה יסלח?
מה הבקשה ב"ותחזינה עינינו"? מה משמעות הדבר שאדם מבקש נבואה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך מותר להכין קפה בשבת?
ענייני כשרות המצויים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
