ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- הקדמות אמוניות
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
אין פירושו שבשביל ג' דברים אלו נברא העולם, שהרי בתחילת הפרק אומר על שלשה דברים העולם עומד ואינם אלו שזוכר כאן! אלא מתחלה אמר שבשביל שלשה דברים נברא העולם ואלו הן התורה והעבודה וגמילות חסדים, תורה דכתיב ה' קנני ראשית דרכו אמרה תורה אני נבראתי לפני כל הנבראים ובעבורי נבראו כל הנבראים וכן בשביל העבודה שבחר הקב"ה בישראל מכל האומות ובחר בבית המקדש מבכל המקומות שיעבדוהו בו ובשבילו נברא העולם וכן גמילות חסדים שהיא מדת חסד שגורמת להיות לרצון לפני הש"י, וכאן אמר העולם קיים, פירוש אַחַר שנברא מתקיים על ידי אלו שעל ידי הדיינין שדנין בין איש לחבירו העולם קיים, כי אלמלא הדין כל דאלים גבר, וכן האמת כמו שאמרו שקר אין לו רגלים אבל האמת הוא יסוד ומעמד גדול לכל הדברים, וכן השלום כמו שאמרו הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו.
התורה, העבודה וגמילות חסדים קדמו לעולם – הם מגמת העולם ובשבילם הוא נברא. הדין, האמת והשלום מקיימים את העולם לאחר שנברא, שלא יהרס.
במבט ראשון ניתן להבין שהדין, האמת והשלום הם בבחינת 'סור מרע' בלבד. אכן, השקר הוא הרס העולם, ואם נדייק בלשון התורה נראה שהתורה לא ציותה לדבר אמת אלא להתרחק מהשקר; כך גם השלום הוא סילוק המריבות.
התורה אך אם נעמיק עוד נראה שקיים גם תוכן חיובי הטמון בשלשת דברים אלו. הדין שנעשה על פי התורה מגלה את ההשגחה האלוקית בעולם. האמת היא חותמו של הקב"ה, והשלום הוא שמו של הקב"ה – השלום מגלה את ההרמוניה והאחדות שבעולם, המהווה בבואה להופעת אחדותו של הקב"ה.
הבית יוסף מוסיף להעמיק בדברי רבינו יונה. מדוע כדי לקיים את העולם יש צורך בדברים אחרים מהדברים שבשבילם הוא נברא, הרי "מי שהוא סבה להוות הדבר כל שכן שיקיימנו"? ומבאר הבית יוסף ששלש הדברים המקיימים את העולם אינם דברים שונים מהדברים שבשבילם הוא נברא, אלא הם "דומים להם", וההבדל בין המימרות נעוץ בזמנם של האומרים:
ויש לומר ששמעון הצדיק דיבר כפי זמנו שהיה בית המקדש קיים, ורבן שמעון בן גמליאל שהיה בזמן החרבן בא לומר שאע"פ שאין בית המקדש קיים ואין לנו עבודה וגם אין אנו יכולים לעסוק בתורה ובגמילות חסדים כראוי מפני עול הגלות מ"מ מתקיים העולם בשלשה אחרים שדומים להם כי יש הפרש בין שמירת הנמצא להתהוות העובר ברחם שהדברים שקבלו חומם באש חזק ישמרו חומם באש שאינו חזק ואילו לא היו חמים לא יקבלו החום באותו האש. וכן בענין זה אי אפשר להבראות העולם בעד השלשה שהזכיר רבן שמעון בן גמליאל אבל אחר שנברא בשלשה שהזכיר שמעון הצדיק הוא קיים בשלשה דרבן שמעון בן גמליאל שהדין סבת קיום התורה שהעובר התורה יענישוהו בדין. והאמת תיקון לעבודה שע"י העבודה היתה השכינה שורה בינינו והיינו מושגחים ובשמירת האמת שהיא חותמו של הקדוש ברוך הוא נכיר ונתפלל אליו שהיא במקום עבודת הקרבנות. ועל השלום כנגד גמילות חסדים שמצד גמילות חסדים יהיה שלום שאל"כ העני יגזול...
הבית יוסף מוסיף פירוש נוסף להבנת עניינם של הדין, האמת והשלום:
ואפשר לפרש שכל שלשה דברים שהזכיר רבן שמעון בן גמליאל הם בענין הדין. כי מה שאמר על הדין הוא תלוי בדיין לדונו לאמתו. ועל האמת תלוי בעדים שלא יעידו שקר. ועל השלום תלוי בבעלי הדין לסלק מריבה מביניהם ולקבל עליהם את הדין בסבר פנים יפות:
הטור ממשיך ומאריך בכך שכל גדולי הדורות נהגו בדרך המשפט, החל מאברהם אבינו ועד מלך המשיח:
ואברהם אבינו לא ידעו השם וקראו אוהבי אלא על אשר הלך בדרך המשפט והדריך בו בניו כדכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ומשה רבינו עליו השלום רבן של כל הנביאים לקח עצת יתרו בענין המשפט להעמיד שופטים להזהיר את ישראל ולצוותם ע"ד המשפט וה' הסכים על ידו, ויהושע... ואחריו כל שופט ושופט שפט את דורו... עד קם שמואל לנביא נאמן השם וישפוט את ישראל כל ימי חייו והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והמצפה והגלגל ושפט את ישראל... וימשח את דוד למלך על ישראל... וגם יהושפט שהלך בדרכי אביו וגבה ליבו בדרכי ה' נתחזק בדבר המשפט... וגם יאשיה שהכתוב מעיד עליו וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ואמרו חז"ל שכל דין שדן עד שהיה בן י"ח שנה החזיר לבעליו, וגם מלך המשיח שיגלה במהרה בימינו משבחו הפסוק בדבר משפט דכתיב ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ וגו'...
דין, אמת ושלום – בתוך כל אחד ואחד
אין לראות בהדרכת המשנה באבות הדרכה למנהיגות האומה בלבד, אלא היא נוגעת גם לכל אחד ואחד. כל אדם הוא עולם שלם, והוא עומד על הדין, האמת והשלום. על הדין: כל אדם צריך למנות בתוכו שופט (עשה לך רב – בתוכך), לא לנטות לכיוונים מנוגדים אלא להכריע מהי דרכו. על האמת: לא לרמות את עצמו וכמובן גם לא את אחרים (מספרים על אחד מאדמור"י חב"ד שהדריך את בנו: אל תרמה את עצמך, את אחרים, ואל תתן לאחרים לרמותך...) ועל השלום: האדם נדרש ליצור הרמוניה בין כוחות הנפש שלו, שכל כח בנפש לא יִדָּחֶק ולא יִדחַק כוחות אחרים.
הדין - לישראל
הדין הינו מיוחד לישראל. המהר"ל ב'נתיבות עולם', בתחילת נתיב הדין, הביא את דברי המדרש:
שופטים ושוטרים. א"ר לוי למה הדבר דומה? למלך שהיו לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן יותר מכולן, והיה לו פרדס אחד והיה אוהבו יותר מכל מה שהיה לו. אמר המלך נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו מכל מה שיש לי לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני. כך אמר הקב"ה מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו מכל מה שבראתי אינו אוהב אלא את הדין שנאמר כי אני ה' אוהב משפט אמר הקב"ה נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב הוי שופטים ושוטרים אמר הקב"ה לישראל בני חייכם בזכות שאתם משמרים את הדין אני מתגבה מנין שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט ועל ידי שאתם מגביהין אותי בדין אף אני עושה צדקה ומשרה קדושתי ביניכם מנין שנאמר והאל הקדוש נקדש בצדקה ואם שמרתם את שניהם הצדקה והדין מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה מנין שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות:
בהמשך מבאר המהר"ל מדוע הדין הינו כה חביב לפני הקב"ה. הדיין נקרא בשם 'אלהים', ומשמעות הדבר היא שהופעתו של הדין היא הופעתו של אלוקים, כשם שהקב"ה קיים לנצח ואין בו שינוי כך גם הדין הינו מוכרח ואין בו שינויים – יקוב הדין את ההר.
מחמת גודל עניינו של הדין אמרו חכמים כמה זהירות נדרשת כדי לא לסטות מדין האמת. בשבת קל"ט תניא "ר' יוסי בר' אלישע אומר אם ראית דור שצרות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל, שכל פורענויות שבא לעולם לא בא אלא בשביל דייני ישראל" וכו'. הקלקולים מתחילים מהראש, מהמנהיגות. המנהיגות היא שורש הציבור כולו, ועל כן היא גם מקור הנפילות.
הדבר נכון לא רק ביחס לדיינים אלא ביחס לכל מנהיג ציבור. כאשר עוסקים בענייני ציבור יש לשקול שיקולים כלליים, מהי טובת הציבור, ולעולם לא יתכן ששיקול פרטי יכריע, ויעוות את היושר והצדק הכללי.
החינוך לישרות ולהגינות הינו כפול:
א. בראש ובראשונה יש להתחיל את החינוך כבר בגיל צעיר, ולהעמיד את בסיס היושר באדם. רק כך יתכן בסיס להנהגה ציבורית ישרה.
ב. החינוך אינו מסתיים בגיל צעיר: כל זמן שמתעלים במדרגות הקודש יש לתקן את המידות יותר, כך שתהיינה מתאימות למעלתו הרוחנית של האדם.
המהר"ל מסיים בביקורת על דורו. בכמה מקומות הוא עומד על הצורך שהרבנים יעמדו על האמת ולא יתחשבו בשיקולים חיצוניים, שיהיו משוחררים מכל נגיעה אישית. וכך מסביר הבית יוסף מהו דין אמת לאמיתו: יתכן מי שמבקש לדון את האמת, אך אם אחר כך ישמח אם יזוכה אחד הצדדים, הרי שיש בכך חיסרון. הדיין צריך להיות ללא כל נגיעה אישית.
לדון דין תורה יכולים רק דיינים סמוכים, ובזמנינו דנים רק מכח שליחותם של הסמוכים בעבר, וגם זאת בהלכות שכיחות בלבד. בברכת 'השיבה שופטינו כבראשונה' אנו מתפללים יום יום להחזרת הסמיכה, ולשם כך עלינו להכין את עצמינו לכך – לתקן את עצמינו, כך שכל אדם יראה את הצדק והיושר של דייני התורה. כמובן שגם על הכנה זו אנו מתפללים, שה' יעזור לנו להימשך למידות אלו.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא

נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.

אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.

הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.

כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים

סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.

מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.

עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.

נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.











