ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
טובה בת משה שמעון
אֲבָל 'אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים' הֲרֵי הוּא כִּנּוּי לֶהֱיוֹת כֹּל הַכֹּחוֹת הַפּוֹעֲלִים צְרִיכִים לְרִבּוֹן שֶׁיְּסַדְּרֵם וִינַהֲלֵם. וַ'אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים' נִרְדָּף לוֹ. וְאָמְנָם 'אֵל' נִגְזָר מֵאֱיָלוּת, וּמִמֶּנּוּ נָבְעוּ הַכֹּחוֹת, וְהוּא מְרוֹמָם מִלְּהִדַּמּוֹת לָהֶם, וְהֻתַּר לוֹמַר: "מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִם", רִבּוּי שֶׁל אֵל. וְאָמְנָם 'קָדוֹשׁ' הֲרֵי הוּא כִּנּוּי לְרוֹמְמוּת וְעִלּוּי מִשֶּׁיֵּאוֹת לוֹ תֹּאַר מִתָּאֳרֵי הַבְּרוּאִים, וְאִם נִקְרָא בָּהֶם הֲרֵי זֶה דֶּרֶך הַשְׁאָלָה. וְעַל כֵּן שָׁמַע יְשַׁעְיָהוּ "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ", עַד אֵין תַּכְלִית, כְּלוֹמַר שֶׁהוּא מְרוֹמָם וְנַעֲלֶה וּמְקֻדָּשׁ וְנִבְדָּל מִשֶּׁיַּגִּיעֵהוּ מְאוּמָה מִטֻּמְאוֹת הָעָם אֲשֶׁר שָׁכַן אוֹרוֹ בֵּינֵיהֶם, וּלְפִיכָך רָאָהוּ "עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא". וִיכֻנֶּה בְּ'קָדוֹשׁ' הָרוּחָנִי אֲשֶׁר לֹא יִתְגַּשֵּׁם וְלֹא יִדְבַּק בּוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן דָּבָר שֶׁיִּתָּלֶה בַּגְּשָׁמִים. וְיֵאָמֵר 'קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל', כִּנּוּי לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי הַמִּתְחַבֵּר בּוֹ, וְאַחַר כָּך בַּהֲמוֹן זַרְעוֹ, חִבּוּר נִהוּל וְהַנְהָגָה, לֹא חִבּוּר דִּבּוּק וּמַגָּע. וְאֵין מֻתָּר לְכֹל מִי שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר 'אֱלֹהַי' וּ'קְדוֹשִׁי', אֶלָּא עַל דֶּרֶך הַהַעֲבָרָה בְּדֶרֶך הַחִקּוּי, אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא יֹאמַר אוֹתוֹ כִּי אִם נָבִיא אוֹ חָסִיד מֵאֵלֶּה שֶׁמִּתְחַבֵּר בָּהֶם עִנְיָן אֱלֹהִי, וּלְפִיכָך יֵאָמֵר לַנָּבִיא: "חַל נָא אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ". וְהָיְתָה הַכַּוָּנָה בְּזֹאת הָאֻמָּה שֶׁיִּהְיֶה הַיַּחַס בֵּינָהּ וּבֵין הָאֻמּוֹת כַּיַּחַס שֶׁבֵּין הַמַּלְאָך וּבֵין בְּנֵי הָאָדָם, כְּאָמְרוֹ: "קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". ___________________________
שהוא מזה השם – שנגזר משם הוי"ה. נגזר מהיֹה – נמצא, קיים. המחשבה באמיתת העצם – להרחיק מלנסות בשכלנו להגדיר את עצמוּת ה'. שאלו – משה את ה'. פלאי – מכוסה ומופלא מהשגת בני אדם. שם מופתו – נתן ראייתו. אילות – כוח, חוזק. המתחבר בו – נראה שהכוונה ליעקב אבינו [הערת הרב שילת]. דיבוק ומגע – פיזי גופני. אלוהי וקדושי – המיוחד אֵלָי בפרטיות. על דרך ההעברה בדרך החיקוי – בהשאלה ובחיקוי של הנביאים והחסידים.
ביאורים
שמות הקב"ה, דהיינו הופעתו והתגלותו בעולם שלנו, מגיעים דרך עם ישראל. השם 'אהיה' הוא שם נוסף שמבטא את מהות ה', אך אין הוא מבטא את עצמותו שהרי לא נוכל להבין אותה ולהשיגה. הוא מבטא את ההשגחה התמידית של הקב"ה עלינו. הקב"ה לא פעל פעם אחת על העולם ועלה לשמים, אלא כל הזמן הוא קשור, כל הזמן הוא נמצא ומנהיג את עולמו, ובמיוחד את עמו. זהו השם המיוחד שמלווה את עם ישראל במהלך חייו הארוכים על במת ההיסטוריה. הוא זה שיוצר את ההיסטוריה הפלאית והלא טבעית של העם הזה. עם אשר סבל בגלות וכמעט ששקע אך קם שוב לתחייה. אין זה אלא ששם השם מלווה אותו וחל בו.
הדבר מוביל אותנו לשם נוסף, השם 'קדוש'. שם זה מבטא את עליונותו של הקב"ה מעבר לכל גבולות החומר. כל חומר הוא משתנה, מתכלה, מתפרק לחלקים ונעלם. אותו קדוש מופיע כאן בארץ דרך עם ישראל ונותן לו אותן תכונות. גם עם ישראל לא משתנה. לא נעלם. שלא כמו עמים אחרים אשר עלו על במת ההיסטוריה ברעש גדול אך במהלך השנים פינו את הבמה שקעו ונעלמו. עם ישראל הוא קדוש. הוא לא נתון לכללי המשחק הטבעיים הרגילים. לכן הוא נצחי. מובדל מהמגבלות של החומר. תכונה זו נובעת מהקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא שאומר "קְדשִׁים תִּהְיוּ", אתם תנצחו את מגבלות החומר, "כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", ומכיוון שאני איני מצומצם ואני מתגלה דרככם כך גם אתם קדושים, מרוממים ונצחיים. זו הסיבה לכך שריה"ל מדמה את היחס בין עם ישראל לעמים למלאך שהוא לא נתון למגבלות החומר לעומת אדם בשר ודם, אשר משתנה בחילופי הזמנים ונפטר. עם ישראל אינו נעלם ומתפרק אלא נשאר עם אחד נצחי.
הרחבות
* הסבר- "אלהי האלהים", ו"אדני האדנים"
'אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים' הֲרֵי הוּא כִּנּוּי לֶהֱיוֹת כֹּל הַכֹּחוֹת הַפּוֹעֲלִים צְרִיכִים לְרִבּוֹן שֶׁיְּסַדְּרֵם וִינַהֲלֵם. וַ'אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים' נִרְדָּף לוֹ – גם הרמב"ם התייחס למושגים אלו והסביר כך: "... ולזה אמר כי אני ה' אלהיכם, וזה ספור למין האדם כולו, ואחר כך אמר הוא אלהי האלהים, רצה לומר אלוה המלאכים, ואדוני האדונים, רצה לומר אדון הגלגלים והכוכבים שהם אדונים לכל גוף זולתם, זהו הענין, לא שיהיה אלהים ואדונים ממין האדם שהם יותר פחותים מזה, וכל שכן שאמרו אלהים כולל כל מין האדם ראשיו ונעבדיו, ואי אפשר שיהיה הנרצה בו גם כן שהוא יתברך אדון על כל מה שיחשב בו אלוהות מאבן ועץ, שאין הגדלה וכבוד בהיות השם אדון האבן והעץ וחתיכת מתכת, ואמנם הנרצה שהוא יתברך שופט על השופטים, רצה לומר המלאכים ואדון הגלגלים" [מורה נבוכים חלק ב, ו].
* היחס בין ישראל למלאכים בתארי השכינה
'קָדוֹשׁ' הֲרֵי הוּא כִּנּוּי לְרוֹמְמוּת וְעִלּוּי מִשֶּׁיֵּאוֹת לוֹ תֹּאַר מִתָּאֳרֵי הַבְּרוּאִים. במדרש מצינו הקבלה בין ישראל למלאכים: "... שדימה הקדוש ברוך הוא את ישראל למלאכים... המלאכים אומרים בכל יום קדוש קדוש קדוש, וישראל אומרים אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב", נמצא שישראל מתארים את הקב"ה כא-לוהי אברהם יצחק ויעקב, והמלאכים בתואר הנבדל – 'קדוש', אולם בכל זאת דימה הקב"ה ביניהם [שמות רבה טו, ו].
שאלות לדיון
החבר אומר "אֲשֶׁר אֶמָּצֵא לָכֶם בְּעֵת שֶׁתְּבַקְּשׁוּנִי". מסופר על הרבי מקוצק שהיה אומר שהקב"ה נמצא בכל מקום אליו נותנים לו להיכנס. מדוע לא לומר בפשטות שהקב"ה נמצא בכל מקום?
"כַּיַּחַס שֶׁבֵּין הַמַּלְאָך וּבֵין בְּנֵי הָאָדָם", כיצד יתכן להיות מלאכים בעולם הזה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
