ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ט: שליש תחתון – י: במשנה)
המשך חששות לעכבר שיכניס חמץ
קבוצה א – מקרים בהם ספק אם נכנס לבית עם החמץ
- 1.9 ציבורין של מצה ואחת של חמץ,
מקביל למקרה של 9 חנויות:
בא עכבר ולקח חתיכה – "כל קבוע כמחצה על מחצה" ומחמירים (תוס' – בדאורייתא).
נמצאה שפירשה לבד – כל דפריש מרובא פריש ומקלים.
- 2.עכבר הכניס חמץ לאחד משני בתים
מקביל לשני שבילים,
שבאופן עקרוני מקלים מספק (בחמץ כי זה דרבנן, בטומאה – כי זה ספק טומאה ברה"ר),
אבל אם באו לשאול יחד – שניהם טמאים (מדרבנן, שלא יראה כשקר),
ואם אחד בא לשאול על עצמו ואז שאל גם על חבירות –
ר"י – טהורים/לא צריכים לבדוק, רי"ס – טמאים/צריכים לבדוק
- 3.שני ציבורין, אחד חמץ ואחד מצה,
ובאו שני עכברים ולקחו לשני בתים, אחד בדוק ואחד לא בדוק,
מקביל לשתי קופות של חולין ותרומה, שנפל מהם חלק לסאה של חולין וחלק לשל תרומה,
תולין לקולא - שהמותר נפל למותר והאסור לאסור (באיסור דרבנן)
- 4.עכבר עם חמץ בחצר, וספק אם נכנס לבית
לכאורה ודאי שמקלים, שהרי הבית בדוק, ואין סיבה לחשוש,
אבל, כיון שהחצר חלק מהבית, אמנם היא עצמה אינה צריכה בדיקה (ראה צל"ח) אולי נחשב שכבר אין חזקה שהבית בדוק?
ועונים שמותר,
כמו בבקעה עם כמה שדות, ובאחת מהן יש טומאה, ונכנס לבקעה אך לא יודע אם לשדה הטמאה – "ספק ביאה" –
ר"א – מטהר (אפילו שזה נחשב כספק טומאה ברה"י, כי זה בחורף),
וחכמים מטמאים (אך בחמץ יטהרו, כי זה רק דרבנן (רש"י)).
קבוצה ב – העכבר ודאי נכנס עם החמץ, ואז בדק שוב ו -
- 5.לא מצא
מקביל לטומאה שחיפשה ולא מצאה -
לרבנן – מקל, יניח שעכבר אכלו
ר"מ – בטומאה מחמיר, אך רש"י – כאן יקל כי זה דרבנן (אך ר' תוס').
- 6.מצא
מקביל לקבר שאבד ומצאו -
רבי – זה מספיק, רשב"ג – צריך לחפש בכל השדה/בית (כי אולי מה שמצא זה לא מה שאיבד).
(י. 6-)
קבוצה ג – הניח חמץ ומשהו השתנה
- 7.הניח 9 ומצא 10
או הניח 10 ומצא 9
מקביל למנה של מע"ש,
רבנן – צריך לחשוש שמה שיש זה חדש לגמרי,
רבי – מה שהניח עדיין שם, ורק חסר או נוסף אליו.
- 8.הניח בזוית זו ומצא בזוית אחרת
רבנן – צריך לחשוש שאדם/עכבר נכנס והזיז וצריך לבדוק.
רשב"ג – לא צריך לחשוש
קבוצה ד – ראה עכבר נכנס עם חמץ, ואולי נאכל (י: רבע עליון)
- 9.עכבר נכנס עם חמץ ומצא פירורין – עדיין צריך לחשוש,
(ולא יכול להניח שהעכבר אכל את החמץ, כי אינו משאיר פירורים) - 10.העכבר יצא עם עם החתיכה –
- a.אותו עכבר
- b.לבן נכנס ושחור יצא
- c.עכבר נכנס וחולדה יצאה
- d.החולדה עם עכבר בפיה
(י: רבע תחתון)
שאלות רבא על עד כמה הטריחוהו בבדיקת חמץ
- 1.ככר בקורה
- 2.ככר בבור
השאלה – האם יש סיכוי שבטעות יאכל בפסח (אם אין סיכוי – אין צריך ביעור, מספיק לבטל (רש"י)).
- 3.ככר בפי נחש (כאן אכן יש סיכוי, אלא שאולי לא הטריחוהו להוציא ממון על לוכד נחשים).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

כאב הגלות ותקוות הגאולה

בדיקת קורונה בשבת

איך מותר להכין קפה בשבת?

פסח שני- החיבור של תורה וישראל

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

אנחנו קודש למענך

איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך ללמוד גמרא?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















