ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"
בפרשתנו מופיע ברמז העימות בין נמרוד, מי שייסד ובנה את נינוה העיר הגדולה ושעמד בראש האימפריה האשורית ובין אברהם אבינו, המאמין הבודד שלימד את האנושות את עקרונות אמונת היחוד. עימות זה הגיע לשיאו, כאשר נמרוד ניסה להשליך את אברהם לאש ב"אור כשדים".
בפרשה זו מופיע גם סיפור דור הפלגה. סיפור המגדל שראשו מגיע השמימה ומשמש כבסיס וכסמל למרידה בבורא עולם. חז"ל מזהים את נמרוד כמי שבנה את המגדל וז"ל המדרש:
"הלכו לארץ שנער ..., ר' עקיבא אומר השליכו מעליהם מלכות שמים והמליכו עליהם נמרוד ..., אמר נמרוד לעמו באו ונבנה לנו עיר גדולה .. ונבנה לנו מגדל גדול בתוכה עולה עד לשמים .., ונקנה לנו שם גדול בארץ" .
(פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק כד).
יש אומרים כי נמרוד הוא סרגון הראשון.
הנביא ישעיהו מנבא ב"משא בבל"="משא אשור" (ואכמ"ל) את הנבואה הבאה:
"אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם: וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן:
אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר: רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת: שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה: כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ: וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס: לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא יִקָּרֵא לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים" (י"ד יב-כ).
במשא זה כנראה מתאר הנביא ישעיהו את סופו של סרגון השני, שמלך על אימפריה אדירה, כבש את שומרון והגלה את עשרת השבטים - רוב רובו של עם ישראל. מלך זה, שדימה בלבו שיוכל לעלות "עַל בָּמֳתֵי עָב" ולהילחם במלכו של עולם - עושה שמים וארץ, מצא עצמו בסופו של דבר בבור.
הבור יכול להתפרש גם במשמעות של כלא, כמו הבור של יוסף הצדיק וירמיהו הנביא. הבור יכול גם להתפרש כקבר. לשתי הפרשנויות יש רמז בכתובים.
הפרשנות הראשונה - נתמכת מהביטויים:
"רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ... אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה".
הפרשנות השניה - נתמכת בביטויים "אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד ...וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ".
במציאות יתכן ושתי הפרשנויות קיבלו משמעות מעשית. המלך הגאוותן מצא עצמו בכלא הדומה לקבר ולאחר מכן נפל בשדה הקרב ולא נקבר=השלך מקברו.
נבואתו של ישעיהו יכולה להתפרש לשעתה כנבואה על סופו של סרגון השני - מלך אשור וגם כנבואה לדורות על נבוכדנצר מלך בבל. רש"י בעקבות חז"ל מפרש על נבוכדנצר.
עיון בספר דניאל מגלה שאכן נבוכדנצר ראה את עצמו כממשיכו של סרגון הראשון=נמרוד. גם הוא בנה צלם=מגדל גבוה כנראה, ישב עליו וציוה על כלם להשתחוות לו. כשם שאברהם מרד בנמרוד כך חנניה, מישאל ועזריה סרבו להשתתף במרדו של המלך כנגד הבורא. כשם שאמרפל=נמרוד אמר לאברהם פול לכבשן האש, כך ניסה נבוכדנצר להשליך לכבשן האש את שלשת הצדיקים. אברהם, חנניה, מישאל ועזריה קידשו שם שמים, ניצלו ולא נשרפו.
נבוכדנצר מצא עצמו בבור הכלא ובסופו של דבר הוצא גם מקברו (עיינו ברש"י על ישעיהו י"ד ובספר דניאל פרקים ג-ד). נכדיו וניניו של אברהם ממשיכים את דרכו, דבקים באמונת הייחוד ומוכנים למסור את נפשם על כך.
ההיסטוריה גדושה בסיפורים על שליטים רבי עוצמה, הבונים לעצמם מגדלים ומדמים בנפשם שהם מנהלים את העולם. הקב"ה, בסופו של יום, מוריד אותם מגדולתם ומבטיח את נצחיותו של עם ישראל.
הבה נתפלל כי גם אנו נחזה בבעלי הגאווה שונאינו נופלים
והקב"ה יצילנו מידם.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
ארבע כוסות ושלוש מצות
האם מותר להתקלח ביום טוב?
האם מותר לפנות למקובלים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
