ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"
בפרשתנו מופיע ברמז העימות בין נמרוד, מי שייסד ובנה את נינוה העיר הגדולה ושעמד בראש האימפריה האשורית ובין אברהם אבינו, המאמין הבודד שלימד את האנושות את עקרונות אמונת היחוד. עימות זה הגיע לשיאו, כאשר נמרוד ניסה להשליך את אברהם לאש ב"אור כשדים".
בפרשה זו מופיע גם סיפור דור הפלגה. סיפור המגדל שראשו מגיע השמימה ומשמש כבסיס וכסמל למרידה בבורא עולם. חז"ל מזהים את נמרוד כמי שבנה את המגדל וז"ל המדרש:
"הלכו לארץ שנער ..., ר' עקיבא אומר השליכו מעליהם מלכות שמים והמליכו עליהם נמרוד ..., אמר נמרוד לעמו באו ונבנה לנו עיר גדולה .. ונבנה לנו מגדל גדול בתוכה עולה עד לשמים .., ונקנה לנו שם גדול בארץ" .
(פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק כד).
יש אומרים כי נמרוד הוא סרגון הראשון.
הנביא ישעיהו מנבא ב"משא בבל"="משא אשור" (ואכמ"ל) את הנבואה הבאה:
"אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם: וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן:
אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר: רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת: שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה: כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ: וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס: לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא יִקָּרֵא לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים" (י"ד יב-כ).
במשא זה כנראה מתאר הנביא ישעיהו את סופו של סרגון השני, שמלך על אימפריה אדירה, כבש את שומרון והגלה את עשרת השבטים - רוב רובו של עם ישראל. מלך זה, שדימה בלבו שיוכל לעלות "עַל בָּמֳתֵי עָב" ולהילחם במלכו של עולם - עושה שמים וארץ, מצא עצמו בסופו של דבר בבור.
הבור יכול להתפרש גם במשמעות של כלא, כמו הבור של יוסף הצדיק וירמיהו הנביא. הבור יכול גם להתפרש כקבר. לשתי הפרשנויות יש רמז בכתובים.
הפרשנות הראשונה - נתמכת מהביטויים:
"רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ... אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה".
הפרשנות השניה - נתמכת בביטויים "אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד ...וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ".
במציאות יתכן ושתי הפרשנויות קיבלו משמעות מעשית. המלך הגאוותן מצא עצמו בכלא הדומה לקבר ולאחר מכן נפל בשדה הקרב ולא נקבר=השלך מקברו.
נבואתו של ישעיהו יכולה להתפרש לשעתה כנבואה על סופו של סרגון השני - מלך אשור וגם כנבואה לדורות על נבוכדנצר מלך בבל. רש"י בעקבות חז"ל מפרש על נבוכדנצר.
עיון בספר דניאל מגלה שאכן נבוכדנצר ראה את עצמו כממשיכו של סרגון הראשון=נמרוד. גם הוא בנה צלם=מגדל גבוה כנראה, ישב עליו וציוה על כלם להשתחוות לו. כשם שאברהם מרד בנמרוד כך חנניה, מישאל ועזריה סרבו להשתתף במרדו של המלך כנגד הבורא. כשם שאמרפל=נמרוד אמר לאברהם פול לכבשן האש, כך ניסה נבוכדנצר להשליך לכבשן האש את שלשת הצדיקים. אברהם, חנניה, מישאל ועזריה קידשו שם שמים, ניצלו ולא נשרפו.
נבוכדנצר מצא עצמו בבור הכלא ובסופו של דבר הוצא גם מקברו (עיינו ברש"י על ישעיהו י"ד ובספר דניאל פרקים ג-ד). נכדיו וניניו של אברהם ממשיכים את דרכו, דבקים באמונת הייחוד ומוכנים למסור את נפשם על כך.
ההיסטוריה גדושה בסיפורים על שליטים רבי עוצמה, הבונים לעצמם מגדלים ומדמים בנפשם שהם מנהלים את העולם. הקב"ה, בסופו של יום, מוריד אותם מגדולתם ומבטיח את נצחיותו של עם ישראל.
הבה נתפלל כי גם אנו נחזה בבעלי הגאווה שונאינו נופלים
והקב"ה יצילנו מידם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
