ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר הפצת יהדות

ברוך הבא, פרנסואה

לחץ להקדשת שיעור זה
אחד הדברים שכל הזמן מפליאים אותי במדינה הקטנה והנפלאה שלנו הוא העובדה שכולם (חוץ מרוב יהודי אמריקה) רוצים לבקר אותנו. לאורך כל השנה פוקדים אותנו ראשי מדינות, משלחות סחר, חברי פרלמנטים זרים, מנהיגים מכל הדתות, פרופסורים ואינטלקטואלים, אמנים ומוזיקאים ועוד מיליון אנשים נחמדים אחרים שבאים לבקר אותנו.
זה טוב מאוד לתעשיית התיירות, לבעלי מלונות וליצרני הדגלים. זה פחות נוח לירושלמים המצויים שמגלים שהכבישים שלהם, העמוסים ממילא, נחסמים באופן שרירותי בגלל המעבר של אורחים נכבדים וחשובים לכאורה.
אבל זה, כמובן, תשלום קטן על היותנו המדינה החשובה ביותר בעולם, או לפחות באו"ם. השבוע זכינו בביקור רשמי של פרנסואה הולנד, נשיא צרפת. הדגל הצרפתי מתנופף בעוז ברחובות ירושלים, גם אם הפקקים שמתחתיו חמורים יותר מהרגיל.
אני שמח מאוד שיש לנו אורחים כאלה. אחרי שאלפיים שנים היינו האסקופה הנדרסת של העולם, אני שמח לראות שחלק ניכר מהעולם כובש שביל אל דלתנו. כבר לפני אלפי שנים סיפרו לנו נביאי ישראל שימים כאלה וביקורים כאלה עתידים לבוא.
אנחנו מורגלים כל כך בנסים בחיי היומיום שלנו, בנסים שהפכו לחלק מקיומנו במדינת ישראל, עד שאנחנו אדישים אפילו לנבואות שמתגשמות לנגד עינינו ממש. לפני מאתיים שנה נפוליאון ביקר בארץ ישראל ככובש. היום פרנסואה הולנד מבקר אותנו כאורח שמכריז על הערצתו ותמיכתו בישראל.
ליהודים ולמדינת ישראל יש עבר רב תהפוכות, במקרה הטוב, עם צרפת. בימי הביניים גורשו היהודים מצרפת, וספרי התלמוד נשרפו בכיכר הגדולה של פריז. למרות זאת, רש"י, שחי מאה שנים לפני שהאירועים העגומים האלה התרחשו, היה חלק מהחברה הצרפתית, ולא מעט מהצרפתית העתיקה השתמר בכתביו.
בית המדרש של בעלי התוספות ושיטת הלימוד הקפדנית שלהם היו בעצם מוצר צרפתי. בסוף המאה ה-18, כשהמהפכה הצרפתית החלה והמלך מבית בורבון הודח מכס המלוכה, הבטיחו הצרפתים חירות, שוויון ואחווה לכולם. עשר שנים אחר-כך, וביתרון קטן מאוד בבית המחוקקים, קוימה ההבטחה הזאת והוחלה גם על היהודים.
אך צרפת הייתה שטופה אנטישמיות לכל אורך המאות ה-19 וה-20. משפט דרייפוס בסוף המאה ה-19 רק חשף את הפנים המכוערות האמיתיות של הרגשות האנטי-יהודיים בצרפת. בשנות ה-30 של המאה העשרים, כשיהודי ששמו ליאון בלום שימש כראש ממשלת צרפת, לעג לו יריבו הפוליטי ואמר "מוטב היטלר ולא בלום". במלחמת העולם השנייה, שיתפה ממשלת וישי הצרפתית פעולה, מרצונה החופשי, עם הכובש גרמני בהשמדת עשרות אלפי יהודים צרפתים ובביזת רכושם.
אחרי המלחמה, בהתקף של חרטה, סייעה צרפת למאבק הציוני בהברחת פליטים יהודים מאירופה לארץ ישראל, ובשנות ה-50 וה-60 הייתה צרפת ספק הנשק העיקרי של מדינת ישראל, בייחוד של מטוסים, וסייעה למדינת ישראל לבנות את הכור האטומי בדימונה. אך כאשר עלה דה-גול לשלטון, הוא נעשה אנטי-ישראלי ואמר דברים מכוערים על העם היהודי בכללו. בחיים תמיד יש מזה וגם מזה.
בעשור האחרון היו בצרפת הרבה התקפות נגד יהודים. הטבח בבית הספר היהודי בטולוז לפני כמה שנים היה רק המקרה המזוויע ביותר בסדרה של מעשי אלימות נגד יהודים והשחתה של מוסדות יהודיים. הולנד גינה את מעשי הזוועה האלה, ובצדק, אך יהודי צרפת עדיין לא מרגישים שם בנוח, וזאת בלשון המעטה.
לאחרונה אנחנו שומעים לא מעט צרפתית ברחובות ירושלים, כאשר יותר ויותר צעירים יהודים מצרפת לא רואים את עתידם בצרפת. אוכלוסייה מוסלמים הולכת וגדלה בצרפת, כמו גם בשאר מדינות אירופה, אינה מבשרת טובות לשלוות הנפש של היהודים בארץ ההיא או ביבשת ההיא.
לאנטישמיות בצרפת יש מקורות שונים: מוסלמים, אנשי דת קתולים ימניים, אינטלקטואלים שמאלנים וההשקפה הכללית הנטועה עמוק בצרפתים שהיהודים והיהדות הם מחוץ לתחום של התרבות הצרפתית והחיים הלאומיים בצרפת. מה הולנד יכול לעשות כדי לשנות את כל זה? אפשר רק לשער.
כרגע אנחנו מרוצים מזה שהוא לפחות זהיר מאוד בעניין איראן וכוונותיה הטובות לכאורה. ולכן אנחנו מקבלים אותו בשמחה, פחות או יותר, אך גם עם מידה חיונית של הסתייגות וזהירות. אין חברות בין אומות ריבוניות, רק אינטרסים לאומיים.
עוד בנושא הפצת יהדות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il