ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בדברינו השבוע נעסוק בשררה בכיוון אחר, תוך דיון בהפטרת פרשת חיי שרה.
לכהן באופן כללי, משמעותו לקחת חלק בשלטון כמו למשל בפסוק:
"וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" (שמואל ב ח' יח).
גם לכהן באופן ספציפי בקודש, משמעותו לקבל שררה. קל וחומר בכהונה הגדולה - תפקיד שמקנה למחזיק בו כח מאוד משמעותי. ניהול המקדש והאחריות על הדאגה לצרכים הרוחניים, משמעותם שליטה על עמדות מפתח ושלטון על תקציב ענק, שאיננו תלוי בגביית המיסים של המלך. התרומות למקדש נוהלו בקופה נפרדת, כמוכח ממקורות רבים בתנ"ך ובדברי חז"ל (לא נוכל להאריך בנקודה זו, בדברינו אלה). הכהן הגדול שלט גם במערכת משפט עצמאית שנקראה "בית דין של כהנים", שלא הייתה כפופה למערכת בתי הדין הרגילה וגם לא לבית הדין של המלך (עיינו כדוגמא כתובות פרק ראשון משנה ה). מציאות זו גרמה לקלקולים קשים, כמו למשל בימי בני עלי בשילה או בימי בית שני בירושלים, אז קנו רבים מן הכהנים הגדולים את מעמדם בממון רב והשחיתו משרה חשובה זו.
בהפטרה השבוע נקרא אודות המאבק סביב שאלה היורש, שהתרחש בירושלים, לקראת הסתלקותו של דוד המלך.
למרות שהיה ברור לציבור כולו כי המועמד המוביל (עיינו בדברינו לפרשת חיי שרה תשס"ה) לשבת על כסאו של דוד הוא בכורה של חגית - אדניה, בת שבע - אם שלמה תובעת מדוד את קיום ההבטחה להמליך את בנה אחריו.
משני צידי המתרס מתייצבים שני כהנים גדולים שנשאו יחד במשרה עד כה: צדוק - שייצג את בני אלעזר בן אהרון ואביתר - שייצג את בני אתמר בן אהרון.
בסופו של הליך זה גורשו אביתר ובני משפחתו מן המקדש וממעמדם אל ענתות כפרם כמתואר בכתוב:
"וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ" (מלכים א, ב' כו).
צדוק, לעומת זה, זכה לנהל מעתה את הפן הרוחני של עם ישראל ללא שותף.
ננסה להסביר, מדוע התערבותו של צדוק במחלוקת הייתה במקומה, ואילו מעורבותו של אביתר גררה אחריה תוצאות קשות. הלא אביתר תמך בבנו בכורו של דוד ולכאורה אין בכך כל פסול.
נבחן את הדברים תוך עיון בפסוקים וננסה להגיע למסקנה, לאיזה התערבות בהכרעה פוליטית של בעלי הנהגה רוחנית יש מקום ואיזה התערבות פסולה.
מעורבותו של אביתר בהליך מתוארת כך:
"וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו:... וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה" (שם, א' ה-ז).
היוזם הוא אדניה, המועמד הפוליטי המתנשא והנוהג מנהגי מלכות קודם שנבחר. אדניה היה צריך לנהוג בענווה ולחכות בסבלנות להכרעתו של אביו המלך, בהתייעצות עם הנביא. ההתערבות של אביתר בשלב זה, משמעותה ניסיון להכריע בשאלת המלכות ואולי גם ניסיון להבטיח את מעמדו כבעל שררה, גם בחצר המלך הבא.
צדוק לעומתו איננו נוקט כל עמדה. הוא מחכה להכרעת המלך והנביא ורק אז הוא מצטרף לתמיכה בשלמה ונותן לה את ברכתו.
לעומת הכהנים, משרתי הקודש הקבועים, העוסקים בתורת ד' הקבועה והנצחית, שאינן אמורים להיות חלק מ"המשחק הפוליטי", הנביאים למרות מעמדם הרוחני, הם ודווקא הם, אמורים לומר את דברם=דבר ד' גם בהכרעות פוליטיות, שהרי כל תפקידם איננו לקבוע הלכה לדורות, אלא לתת את הפן של הוראת שעה, זמנית.
ננצל במה זו כדי לקרא לרבנים חכמי התורה, להרחיק את רגליהם מהמגרש הפוליטי.
גם בדברי ימי מדינת ישראל, הערבוביה בין שני התחומים הללו הביאה נזק גדול מתועלת.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לפנות למקובלים?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
