ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
הסיפור שלפנינו מפגיש אותנו עם שתי תפיסות עולם, שלכאורה נראות קרובות מאוד אחת לשנייה, והן הקבלה והחסידות. אולם מתוך הסיפור מתברר כי קיים הבדל גדול בין התפיסה הקבלית לבין התפיסה החסידית.
התפיסה הקבלית שרטטה את המציאות האלקית בעולם בקו חד של סדר והדרגה. עולמות מסודרים על גבי עולמות, ספירות על גבי ספירות ורקיעים על גבי רקיעים. בעלי הקבלה עסקו רבות בלימוד ובניתוח הסדר המורכב הזה, שתורת הקבלה ראתה בו את חזות העולם כולו ואת דרך ההנהגה של בורא העולם בעולמו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
9 - שלם בלב שבור
10 - נשמה שנתת בקרבי
11 - להסתכל פנימה באמת
טען עוד
הקדמה זו מעניקה עומק למפגש שבין המחבר לבין ר' משה מקוברין. המחבר שואל אותו על דבר הקבלה והכוונות. כוונתו של השואל היא ביחס לחכמת הקבלה בכוונות הראויות בשמות השונים של הבורא. המחבר עוסק בדרגות השונות, במינוחים השונים. ר' משה מקוברין מסיט את המשמעות של המילים הללו לכיוון אחר.
חכמת הקבלה היא חכמת קבלת עול מלכות שמים. הכוונות השונות מכוונות לדבר אחד ויחיד, והוא כוונת הלב לשמים. השאלה המטרידה את ר' משה מקוברין איננה מאיזה מקום מגיעה קבלת העול, מאיזו דרגה, ספירה או רקיע. השאלה הממלאת את מאוויו של ר' משה מקוברין היא עצם קבלת העול, עצם התכוונות הלב אל השמים. בכל נקודה שבה האדם נמצא, מכל מקום ומכל מחשבה, יכולה לבוא כוונת הלב וקבלת העול.
כאן מזכיר ר' משה את המילים "ה' אלקי", ותוהה כיצד זה אפשר שכשאדם מזכיר את המילים הללו, שמשמעותם שהוא שלי ואני שלו, שלא תצא נשמתו ממנו מרוב דבקות. צמד השמות הוי"ה ואלקים, שאותם מזכיר ר' משה, הינם שני שמות בסיסיים ביותר ביחס לבורא עולם.
להבחנת המשמעות שנתנה הקבלה בין שני שמות אלו בא גם ביטוי הלכתי. כתבו בעלי ההלכה שכשאדם אומר שם הוי"ה עליו לכוון "שהוא היה הווה ויהיה", ואילו כשהוא אומר שם אלקים עליו לכוון כי הוא "תקיף ובעל הכוחות כולם".
כל זה מקבל משמעות והוראה שונה לחלוטין בשעה שר' משה עומד בתפילה. כשהוא אומר "ה' אלקי", הוא מגלה את האלקים המצוי בכל והמתגלה בו, בתוכו, בתוך גופו ואישיותו. אז צפה ועולה האהבה העמוקה שבין האדם לאלקיו: הוא שלי ואני שלו. גישה זו מעמידה במרכז הקשר והזיקה שבין האדם לאלוקיו את האהבה הטבעית שבאדם, את הקשר הבלתי אמצעי עם בורא עולם, את חשיפת האלקות בכל מקום, וגם בתוך האדם עצמו.
התרגשות רבה אופפת את ר' משה בשעה שהוא רק מעלה על דל שפתיו את הרעיון הנלבב הזה, והוא נופל מתעלף מרוב אהבה ודבקות העולות מתוך צמד המילים, "ה' אלקי".
עיון בסדר התפילה מגלה כי הפעם הראשונה שצמד המילים הללו, "ה' אלקי", נזכר בתפילה, היא בתפילת "אלקי נשמה": "כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, ריבון כל המעשים אדון כל הנשמות, ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים".
דווקא בעת שר' משה אומר תפילה זו, העוסקת בנתינת הנשמה מאת האלקים אל תוך גופו של האדם, יוצאת נשמתו ממנו מרוב אהבה ודבקות. מי שיודע לחוש בנתינת הנשמה אל תוך גופו, מי שיודע לראות את הנוכחות האלקית בכל מקום וגם בתוך עצמו, הוא זה שנשמתו יוצאת ממנו מרוב דבקות ואהבה.
במצב כזה, חילוקי הדרגות שבין שם הוי"ה ושם אלקים מטשטשים, וההרגשה המתוקה של הנוכחות האלקית בכל, וגם בתוך האדם פנימה, כובשת את התודעה הפנימית. ר' משה נופל מתעלף אל מול התחושה העמוקה של "המחזיר נשמות לפגרים מתים".
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
