ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד התורה הוא מרכז החיים הרוחניים של היהודי. לפיכך, היה מקום לחשוב, שעל כל יהודי להקדיש את כל ימיו לתורה בלבד. אך במציאות ברא ה' את עולמו כך, שרק מיעוט מעם ישראל פנוי ומתאים להקדיש את כל כולו לתורה, ואילו רוב האנשים עוסקים רוב יומם בענייני העולם הזה, ומוטל עליהם להקדיש רק חלק מזמנם לקביעת עיתים לתורה.
חז"ל ראו את דרכם של רוב ישראל בעין יפה, ואמרו חכמי יבנה על כך (פשט הגמרא ברכות יז.) – "אני ברייה וחברי ברייה, אני מלאכתי בעיר (בבית המדרש) והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו....ושמא תאמר - אני מרבה והוא ממעיט? שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין ליבו לשמיים".
ובאמת – כיצד יהודי יכול להסתפק רק בקביעת עיתים לתורה? אם התורה היא מרכז הרוחניות, כיצד אפשר להקדיש את רוב היום לעניינים אחרים?
דומה, שחלק מהתשובה נעוץ בסיפור בו פתחנו. לעיתים, הנקודה העיקרית מצומצמת כמותית, אך מבחינה איכותית היא העיקר מבחינת האדם, והכל סובב סביבה. לדוגמא – התבלינים נותנים את עיקר טעמו של האוכל, למרות שמבחינה כמותית הם מהווים חלק זניח מכלל התבשיל. בנוסף – אם כל עבודת היום היא הבסיס הנותן כוח לרגעי התורה והמצוות, הרי שכל היום מתעלה.
ביטוי לרעיון זה אנו מוצאים בפרשיות כלי המשכן. המתבונן בפרשות תרומה – פקודי יבחין שפרשיות כלי המשכן חוזרות ונשנות פעמים רבות. הסיבה לחזרה מרובה זו היא שבתחילה ה' מצווה למשה, אחר כך – משה מצווה את בני ישראל, אחר כך – מפורט כיצד בני ישראל עושים, אחר כך – בני ישראל מביאים את הכלים למשה, ושוב – ה' מצווה את משה להקים (להרכיב) את המשכן, ובסוף – משה מקים בפועל.
בכל הסבבים – התורה מפרטת את הכלים. והנה – דבר מדהים, בכל הסבבים בפרשיות שלנו, העוסקות בבניית הכלים, השולחן מופיע באופן עיקבי לפני המנורה. לעומת זאת - בפרשת אמור שבחומש ויקרא, כשהתורה עוסקת ב'תפעול' השוטף, העבודה בפועל בשולחן ובמנורה – הנחת לחם הפנים והדלקת המנורה, הרי שהמנורה מופיעה לפני השולחן.
נקודה זו אומרת דורשני בכפליים – ראשית – כידוע, השולחן רומז לברכה החומרית – הלחם, והמנורה לצד הרוחני – האור, וכפי שנאמר – "הרוצה להעשיר (חומריות) יצפין, והרוצה להחכים (רוחניות) ידרים, ששולחן בצפון ומנורה בדרום". ואם כן – מדוע הוקדם באופן עיקבי השולחן למנורה?
ושנית – אם הוקדם השולחן למנורה, מדוע בפרשת אמור הוקדמה המנורה?
דומה שהתשובה לכך היא, שבשעת הבניין המעשי של הכלים, הרי שמדגישים שקודם בונים את הבסיס החומרי ועליו את הקומה הרוחנית. כך בנויים חיי האדם, שבינקותו מסתפק באוכל וחומריות, ובהמשך החיים הולך ומוסיף קומה רוחנית. וכך בנוי העולם, שרובו חומריות, ועל כך אפשר להוסיף רוחניות. אולם, כאשר אנו מגיעים לשלב העבודה בפועל, השלב שהכלים 'החומריים' מתקדשים ועובדים בהם את עבודת המקדש הרוחנית, הרי שהעיקר היא המנורה הרוחנית, והיא מוקדמת לשולחן.
ועוד נקודה באותו עניין – גם על השולחן וגם על המנורה נאמר שעבודתם היא עבודת 'תמיד'. "לחם פנים לפני תמיד", "להעלות נר תמיד". (ומעניין – הציווי על ה'תמיד' בשולחן הוצמד מיידית לבנייתו, ואילו הציווי על נר התמיד נדחה מפרשיית בניית המנורה, והוזכר רק בפרשת תצווה). אולם יש הבדל גדול בין ה'תמיד' בשולחן ל'תמיד' במנורה. בשולחן, הלחם היה מונח תמיד כפשוטו – "עד שמושכין את הלחם הישן מן השולחן, כהנים מניחים עליו את החדש" (מנחות צט:). לעומת זאת – נר התמיד, היו מדליקים בכל יום, אך לא היו שמים בו שמן שידלק כל הזמן, כי אין חיוב שידלק כל הזמן (אמנם, לעיתים, הנר המערבי היה דולק בנס כל הזמן).
ואם כן, כדברינו, החומריות היא כל הזמן, והרוחניות לכאורה לעיתים מזומנות. ובכל זאת, הרוחניות מוגדרת כ'תמיד', כי היא המקרינה על כל זמנו של האדם.
נקבע עיתים לתורה, ומכוחם נתרומם כולנו וכל מהותנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.
לימוד תנ"ך מגמת לימוד התנ"ך ועולמות האמונה
השיעור עוסק בבירור היחס הנכון ללימוד התנ"ך, מתוך הדגשה כי העיסוק בו דורש בסיס תורני עמוק של לימוד הלכה ועיון תלמודי כפי שמבאר הנצי"ב מוולוז'ין. בנוסף, מוסבר כי התנ"ך הוא ספר אמונה והדרכה לדורות שנועד לעצב את מבטנו על המציאות, ולכן יש לגשת אל פשוטו ועומק מדרשיו מתוך קומתם של חז"ל.
אורות המלחמה צמיחת ישראל מתוך חורבן המלחמות
פסקה ז' - ט'
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לגבי המלחמות העולמיות כמנוע אלוקי להריסת הרוע ולקידום תהליך הגאולה ותיקון העולם. מתוך משברי האומות, מודגשת החובה של עם ישראל להכיר בכוחותיו הפנימיים, לבנות את קומתו הרוחנית ולהוביל את האנושות אל יעודה.
שופטים סוד התשובה מתוך אהבה ושמחה
שיחת מוצ"ש פרשת שופטים
הרב עוסק במהותה של התשובה מתוך מבט פנימי ומרומם, המתמקד בקרבת ה', בביטחון ובשמחה במקום בפחד וחרדת הדין. דרך תורתו של הרב קוק ופרשות השבוע, מבאר הרב את תהליך ההתקדמות הכללי של עם ישראל בדורנו ואת הפיכת התשובה לכוח של גאולה ובניין.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק גדולת מרן הרב: תורה לשמה
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בדמותו המרוממת של הראי"ה קוק זצ"ל ובשאיפה לגדלות בתורה וברוחב דעת כהכנה לתיקון האומה והקמת הסנהדרין. מתוך התבוננות בעוצמת לימוד התורה לשמה ובאירועים ההיסטוריים שחווה הרב, מתבאר כיצד דווקא מתוך הקשיים והמצר צומחת הישועה הגדולה.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מבית הקברות לתחיית הקודש
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בהבנת תהליך הגאולה ותחייתו של עם ישראל מתוך מצב ה"מוות" והחידלון של שנות הגלות. דרך משנתו של הרב קוק, מואר המבט התורני העמוק החושף כיצד גם בתהליכי התחייה החומריים והחוליים טמון ניצוץ נשמתי פנימי של קודש.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מקדשו הפנימי של מרן הרב
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק דמותו הענקית של הרב קוק זצ"ל, שחיבר בין עולמות ההלכה, האגדה, המחשבה ועומק הרגש מתוך קדושה עליונה ואהבת ישראל אינסופית. דרך תיאורי גדולי דורו וכתביו, מתבארת השקפתו הייחודית על תורת ארץ ישראל, תהליכי הגאולה ותפקידם של תלמידי חכמים בהבאת שלום ואיחוד לעולם.
לנתיבות ישראל סוד התשובה והתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , מאמר ז'
הרב עוסק במהותן העמוקה של התורה והתשובה שקדמו לעולם ומהוות את התוכנית הפנימית והכוח המניע של המציאות כולה. דרך משנתו של הראי"ה קוק מובהר כי התשובה אינה רק תיקון חטא נקודתי, אלא תהליך מתמיד של התחדשות והתקדמות אינסופית לעבר השלמות האלוקית.
בית הרב קוק למה הרב קוק כל כך פופולארי?
מבט אל דמותו של הרב קוק: השילוב הנדיר בין גאונות ליטאית, עומק חסידי ונפש פיוטית. כיצד הרמונית הניגודים והיצירה הכוללת בכל חלקי הפרד"ס מעניקות תורה חיה ומחוברת לנפש הלומד. על הסוד שהפך אותו ל"הרב" בה' הידיעה ולנושא הלימוד המבוקש ביותר בעולם התורה כיום.
