ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד התורה הוא מרכז החיים הרוחניים של היהודי. לפיכך, היה מקום לחשוב, שעל כל יהודי להקדיש את כל ימיו לתורה בלבד. אך במציאות ברא ה' את עולמו כך, שרק מיעוט מעם ישראל פנוי ומתאים להקדיש את כל כולו לתורה, ואילו רוב האנשים עוסקים רוב יומם בענייני העולם הזה, ומוטל עליהם להקדיש רק חלק מזמנם לקביעת עיתים לתורה.
חז"ל ראו את דרכם של רוב ישראל בעין יפה, ואמרו חכמי יבנה על כך (פשט הגמרא ברכות יז.) – "אני ברייה וחברי ברייה, אני מלאכתי בעיר (בבית המדרש) והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו....ושמא תאמר - אני מרבה והוא ממעיט? שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין ליבו לשמיים".
ובאמת – כיצד יהודי יכול להסתפק רק בקביעת עיתים לתורה? אם התורה היא מרכז הרוחניות, כיצד אפשר להקדיש את רוב היום לעניינים אחרים?
דומה, שחלק מהתשובה נעוץ בסיפור בו פתחנו. לעיתים, הנקודה העיקרית מצומצמת כמותית, אך מבחינה איכותית היא העיקר מבחינת האדם, והכל סובב סביבה. לדוגמא – התבלינים נותנים את עיקר טעמו של האוכל, למרות שמבחינה כמותית הם מהווים חלק זניח מכלל התבשיל. בנוסף – אם כל עבודת היום היא הבסיס הנותן כוח לרגעי התורה והמצוות, הרי שכל היום מתעלה.
ביטוי לרעיון זה אנו מוצאים בפרשיות כלי המשכן. המתבונן בפרשות תרומה – פקודי יבחין שפרשיות כלי המשכן חוזרות ונשנות פעמים רבות. הסיבה לחזרה מרובה זו היא שבתחילה ה' מצווה למשה, אחר כך – משה מצווה את בני ישראל, אחר כך – מפורט כיצד בני ישראל עושים, אחר כך – בני ישראל מביאים את הכלים למשה, ושוב – ה' מצווה את משה להקים (להרכיב) את המשכן, ובסוף – משה מקים בפועל.
בכל הסבבים – התורה מפרטת את הכלים. והנה – דבר מדהים, בכל הסבבים בפרשיות שלנו, העוסקות בבניית הכלים, השולחן מופיע באופן עיקבי לפני המנורה. לעומת זאת - בפרשת אמור שבחומש ויקרא, כשהתורה עוסקת ב'תפעול' השוטף, העבודה בפועל בשולחן ובמנורה – הנחת לחם הפנים והדלקת המנורה, הרי שהמנורה מופיעה לפני השולחן.
נקודה זו אומרת דורשני בכפליים – ראשית – כידוע, השולחן רומז לברכה החומרית – הלחם, והמנורה לצד הרוחני – האור, וכפי שנאמר – "הרוצה להעשיר (חומריות) יצפין, והרוצה להחכים (רוחניות) ידרים, ששולחן בצפון ומנורה בדרום". ואם כן – מדוע הוקדם באופן עיקבי השולחן למנורה?
ושנית – אם הוקדם השולחן למנורה, מדוע בפרשת אמור הוקדמה המנורה?
דומה שהתשובה לכך היא, שבשעת הבניין המעשי של הכלים, הרי שמדגישים שקודם בונים את הבסיס החומרי ועליו את הקומה הרוחנית. כך בנויים חיי האדם, שבינקותו מסתפק באוכל וחומריות, ובהמשך החיים הולך ומוסיף קומה רוחנית. וכך בנוי העולם, שרובו חומריות, ועל כך אפשר להוסיף רוחניות. אולם, כאשר אנו מגיעים לשלב העבודה בפועל, השלב שהכלים 'החומריים' מתקדשים ועובדים בהם את עבודת המקדש הרוחנית, הרי שהעיקר היא המנורה הרוחנית, והיא מוקדמת לשולחן.
ועוד נקודה באותו עניין – גם על השולחן וגם על המנורה נאמר שעבודתם היא עבודת 'תמיד'. "לחם פנים לפני תמיד", "להעלות נר תמיד". (ומעניין – הציווי על ה'תמיד' בשולחן הוצמד מיידית לבנייתו, ואילו הציווי על נר התמיד נדחה מפרשיית בניית המנורה, והוזכר רק בפרשת תצווה). אולם יש הבדל גדול בין ה'תמיד' בשולחן ל'תמיד' במנורה. בשולחן, הלחם היה מונח תמיד כפשוטו – "עד שמושכין את הלחם הישן מן השולחן, כהנים מניחים עליו את החדש" (מנחות צט:). לעומת זאת – נר התמיד, היו מדליקים בכל יום, אך לא היו שמים בו שמן שידלק כל הזמן, כי אין חיוב שידלק כל הזמן (אמנם, לעיתים, הנר המערבי היה דולק בנס כל הזמן).
ואם כן, כדברינו, החומריות היא כל הזמן, והרוחניות לכאורה לעיתים מזומנות. ובכל זאת, הרוחניות מוגדרת כ'תמיד', כי היא המקרינה על כל זמנו של האדם.
נקבע עיתים לתורה, ומכוחם נתרומם כולנו וכל מהותנו.
האם מותר לפנות למקובלים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך לקשור את הסכך?
למה ללמוד גמרא?
אי אפשר לבד!
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
