ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
וּמַה שֶּׁסּוֹבֵר רַבִּי יְהוּדָה שֶׁהוּא חֵרוּת מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְרַבִּי נְחֶמְיָה מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְרַבָּנָן מִן הַיִּסּוּרִין. כִּי לְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה רוֹצֶה לוֹמַר חֵרוּת אַף מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁהוּא הַהֶעְדֵּר בְּעַצְמוֹ. אֲבָל דַּעַת רַבִּי נְחֶמְיָה דַּוְקָא מִן הַמַּלְכֻיּוֹת הוּא חֵרוּת, שֶׁהַמַּלְכֻיּוֹת אַף שֶׁהֵם מִתְנַגְּדִים לְיִשְׂרָאֵל, אֵינָם בְּעַצְמָם הַהֶעְדֵּר, רַק מִתְנַגְּדִים לְיִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ דַּוְקָא חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת וְלֹא מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּלְרַבָּנָן דַּוְקָא מִן הַיִּסּוּרִין, שֶׁהֵם מִקְרִיִּים, שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִים הֵם מִקְרִיִּים בִּלְבַד, שֶׁהֵם בָּאִים עַל הָאָדָם בְּמִקְרֶה, וְאֵין הַמִּקְרִיִּים יְכוֹלִים לִשְׁלֹט בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא שִׂכְלִית. אֲבָל הַמַּלְכֻיּוֹת, שֶׁהַמִּתְנַגֵּד הוּא בְּעֶצֶם, כִּי הַמַּלְכֻיּוֹת מִתְנַגְּדִים בְּעַצְמָם לְיִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ כָּךְ, כִּי אֵין הַדָּבָר שֶׁהוּא בְּמִקְרֶה כְּמוֹ דָּבָר שֶׁהוּא בְּעֶצֶם. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ שֶׁכָּל אֶחָד בָּא לְהוֹסִיף. כִּי לְדַעַת מִי שֶׁאוֹמֵר חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, אֵין חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ, כִּי מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט תָּמִיד, וְהַתּוֹרָה מְבַטֶּלֶת דָּבָר שֶׁהוּא שׁוֹלֵט תָּמִיד. אֲבָל הַמַּלְכֻיּוֹת אֵינָם תְּמִידִים, אֵין הַתּוֹרָה גּוֹבֶרֶת עַל זֶה. וּלְדַעַת מִי שֶׁאוֹמֵר אַף חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, כִּי הַמַּלְכֻיּוֹת שׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם זְמַן מְיֻחָד, וּלְכָךְ אֵין שׁוֹלְטִים עָלָיו1 , אֲבָל הַיִּסּוּרִים הֵם לְפִי רֶגַע בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמִּקְרֶה לְפִי רֶגַע, אֵין כָּךְ. וְרַבָּנָן אוֹמְרִים, אַף יִסּוּרִים שֶׁהֵם בְּמִקְרֶה לְפִי רֶגַע, גַּם כֵּן הַתּוֹרָה מְבַטֶּלֶת, עַד שֶׁלֹּא נִמְצָא שׁוּם הֶעְדֵּר.
התורה היא שלימות. ישראל במתן תורה הגיעו אל השלימות
וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה דִּבְרֵי חָכְמָה בְּאֵלּוּ שָׁלוֹשׁ דֵּעוֹת. כִּי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא תְּלִיתָאֵי2 , מְבַטֶּלֶת אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְהָבֵן זֶה. וְהָבֵן גַּם כֵּן סֵדֶר שֶׁלָּהֶם, תְּחִלָּה קָאָמַר חֵרוּת מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְאַחַר כָּךְ חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְאַחַר כָּךְ חֵרוּת מִן הַיִּסּוּרִין. וּלְפִיכָךְ קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בֹּאוֹ וְנַחְזִיק טוֹבָה לַאֲבוֹתֵינוּ שֶׁאִם לֹא חָטְאוּ הֵם אָנוּ לֹא בָּאנוּ לָעוֹלָם. וְהָיָה סָבוּר הַגְּמָרָא מִפְּנֵי שֶׁכָּל הוֹלָדָה הוּא הֲוָיָה, וְכָל הֲוָיָה הוּא שִׁנּוּי3 , וְהַשִּׁנּוּי הוּא בְּדָבָר שֶׁהוּא חָסֵר4 *. שֶׁהַשָּׁלֵם בִּשְׁבִיל שְׁלֵמוּתוֹ הוּא מְקֻיָּם, וְאֵינוֹ בַּעַל שִׁנּוּי. וְכַאֲשֶׁר קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, אָז הָיוּ שְׁלֵמִים מִכָּל וָכֹל, וְהָיוּ רְחוֹקִים מִן הַשִּׁנּוּי כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
___________________________________
את דעות החכמים, שבמתן תורה זכו, לדעת רבי יהודה בחירות ממלאך המוות, לדעת רבי נחמיה בחירות מהמלכויות ולרבנן בחירות מהייסורים, ניתן להסביר בשני אופנים. דרך אחת היא שלדעת רבי יהודה החירות היא אף ממלאך המוות, שהוא עצם החסרון. ורבי נחמיה סובר שהחירות היא מהמלכויות, שהן לא עצם החיסרון, אלא שהן מתנגדות לישראל, לכן לדעתו החירות היא רק מהמלכויות ולא ממלאך המוות. ולרבנן החירות רק מהייסורים, שהם מקריים ואינם מהותיים וקבועים. לדעתם אין המקרה יכול לשלוט בתורה, אבל המלכויות, שבמהותן הן מתנגדות לישראל, בזה אין התורה נותנת חירות, כי אין להשוות דבר שהוא מקרי לדבר שהוא מהותי. וניתן לפרש את מחלוקתם באופן אחר, שכל אחד מהחכמים מוסיף על דברי קודמו. רבי יהודה אומר חירות ממלאך המוות, שהוא נמצא ושולט תמיד, והתורה מבטלת את מי שעומד מולה ושולט תמיד. אך לא חירות מהמלכויות, שהן דבר שאינו קבוע. ורבי נחמיה מוסיף חירות אף מהמלכויות, שהן שולטות בעולם בזמן מסוים 1 ולכן התורה שולטת עליהן. ורבנן באו להוסיף עוד, חירות אף מהייסורים, שלא זו בלבד שאינם קבועים אלא מקריים וחולפים מיד, גם אותם מבטלת התורה. נמצא שהעוסק בתורה אין לו חסרון כלל.
במחלוקת זו ישנם דברי חכמה. התורה שהיא 2 משולשת [מורכבת מתורה נביאים וכתובים] מבטלת שלושה דברים. הבן דבר זה. הבן גם את הסדר שאמרו חכמים: בתחילה אמרו חירות ממלאך המוות, אחר כך חירות מהמלכויות ולבסוף חירות מהיסורים. מפני שהתורה היא השלימות המוחלטת כמו שהתבאר, לכן אמר ריש לקיש בואו ונחזיק טובה לאבותינו, שאם הם לא חטאו לא היינו באים לעולם. סברת הדבר, כל הולדה היא הוויה חדשה, 3 וכל הויה חדשה היא שינוי מהמצב הקודם. 4 משמעות הדבר שהמצב הקודם היה חסר, כי הדבר השלם אינו משתנה אלא מתקיים כמות שהוא. בשעה שקבלו ישראל את התורה היו ישראל שלמים לחלוטין, ורחוקים מהשינוי כמו שבארנו.
ביאורים
כל אדם נפגש במהלך חייו עם חסרונות המעמידים אותו בפני מצב קשה. ניתן למנות שלושה סוגים של חסרונות. הראשון הוא ה' יסורים '. מציאות שבה האדם ממשיך את חייו בעולם, אך נפגש לפתע עם דבר הגורם לו סבל. השני הוא ה' מלכויות '. המצב הטבעי לישראל הוא מצב שבו הם חופשיים ובני חורין לנהוג כרצון הקב"ה. כאשר אומה זרה שולטת בישראל, הם משתעבדים לכוח זר, וכתוצאה מכך נגרמים להם סבל וחסרונות רבים. השלישי, אותו הגדיר המהר"ל – "ההעדר בעצמו", הוא ' מלאך המוות '. מלאך המוות הוא עצם המציאות של החיסרון וההעדר – מציאות המוות בעולם.
שלושה תנאים במדרש, נדרשו לשאלה מהו החיסרון שממנו התורה מהווה 'חירות', וכל אחד מהם הסביר שהחירות היא מאחד מהשלושה הללו. המהר"ל מסביר שלפי השיטה הראשונה התורה מהווה התנגדות מוחלטת לחיסרון של מלאך המוות , ולכן מי שדבק בה, ניצל לגמרי מן המוות. השיטה השנייה סוברת שאמנם יש בתורה כוח של חירות, אך מכיוון שמכל מקום אנו בעולם הזה הגשמי, היא אינה גורמת לאדם להיחלץ מן החיסרון בעצמו – המוות, אך כן מצילה אותו מן המלכויות שמתנגדות לישראל. השיטה השלישית סוברת שגם מן המלכויות התורה אינה מצילה, מכיוון שהם מציאות קבועה בעולם של חיסרון, אולם היא כן מצילה מן הייסורים , שמהווים מציאות זמנית חולפת של חיסרון.
הסבר אחר כותב המהר"ל, שלפיו השיטה הסוברת שהתורה היא חירות ממלאך המוות סוברת שהחירות היא רק ממנו, כיוון שהוא חיסרון תמידי , אולם לא ממציאות זמנית של חיסרון כשיעבוד המלכויות, השיטה השנייה מוסיפה גם חירות ממלכויות, כיוון שגם הן מציאות של חיסרון השולטת בזמנים מסוימים שבהם אותה אומה מתחזקת ומתגברת, אך לא ממציאות שהיא זמנית ורגעית לחלוטין כייסורים, והשיטה השלישית סוברת שהדבק בתורה זוכה לחירות מושלמת מכל חיסרון.
בנוסף, מסביר המהר"ל מדוע הניחה הגמרא בתחילת דבריה שלולי החטא של אבותינו, הם לא היו יולדים ילדים. הוא אומר שלידת ילדים מכוחו של האדם היא שינוי שהוא עובר, וזה שייך דווקא בדבר שיש בו חיסרון, שהרי דבר שאין בו חיסרון הוא כבר מושלם לגמרי ולא שייך לשנותו.
הרחבות
*למה העולם נברא חסר?
וְכָל הֲוָיָה הוּא שִׁנּוּי, וְהַשִּׁנּוּי הוּא בְּדָבָר שֶׁהוּא חָסֵר . לשם מה הקב"ה ברא את העולם במצב של חוסר? האם לא היה עדיף לברוא עולם שלם?
הרב קוק מסביר ששלמות מוחלטת, כזו שמרוב גודל אין לה מה להוסיף ולהתעלות, חסרה נדבך חשוב מאוד. לפי תפיסתנו, מציאות שאין לה שום יכולת התקדמות והתעלות, היא מציאות חסרה. לכן, גם השלמות הגדולה ביותר חייבת לכלול בקרבה את יסוד ההתעלות . התעלות תתכן רק במקום שיש בו מצב של חוסר. יוצא אפוא שהמציאות השלמה ביותר חייבת לכלול מצב של חוסר, על מנת שתהיה ראויה באמת לתואר: 'שלם'. אומנם במבט ראשוני נראה שזו תפיסה פרדוכסלית הסותרת את ההיגיון הפשוט, אך לפי הסברינו - ההיגיון דווקא מחייב אותה.
הרב קוק מסביר על פי עיקרון זה את המגמה בבריאת העולם: הקב"ה יצר בעולם שלנו מצב של חוסר על מנת ליצור את מגמת ההתעלות , שמבלעדיה אין המציאות יכולה להיקרא שלמה באמת . על פי תפיסה זו, מציאות השינויים, החסרונות וההפסדים אינה מצב של 'בדיעבד'. מצבים אלו גורמים לעולם לגלות בקרבו את השלמות האמיתית, זו הכוללת בקרבה גם את יסוד ההתעלות בו עסקנו [אורות הקודש ב עמ' 530].
שאלות לדיון
מה הכוונה "יִסּוּרִים שֶׁהֵם בְּמִקְרֶה", וכי יש מקרה בעולם?
מדוע המלכויות מתנגדות 'בעצם' לעם ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
