ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
נתנאל ברוך בן יונתן ז"ל
וּמִתְחַיֵּב* אַחֲרֵי זֶה בַּסֵּדֶר וּבַמַּדְרֵגָה* שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, שֶׁהֵם הָאָבוֹת לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים, וְלָכֵן נִתְיַחֵד הַיּוֹם הַשֵּׁנִי לַהֲוָיַת הָרָקִיעַ, וְהַשְּׁלִישִׁי לַהֲוָיַת הָאָרֶץ. וּבְיוֹם הֲוָיַת הָאָרֶץ נִתְהַוּוּ בַּעֲלֵי "הַנֶּפֶשׁ הַצּוֹמַחַת", כִּי רָאוּי שֶׁבַּעֲלֵי הַנֶּפֶשׁ הַצּוֹמַחַת יֻקְדְּמוּ לְבַעֲלֵי "הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה", בִּהְיוֹתָם הֲכָנָה וְהַקְדָּמָה אֲלֵיהֶם לְצֹרֶךְ מְזוֹנוֹתֵיהֶם. וּלְפִי שֶׁלֹּא כָּלְלָה הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת סְגֻלּוֹת* חֲשׁוּבוֹת, לֹא נִתְיַחֵד אֵלֶיהָ יוֹם, אֲבָל הִשְׁתַּתְּפָה עִם הֵעָשׂוֹת הַיַּבָּשָׁה, כַּאֲשֶׁר לֹא חָשְׁשָׁה הַתּוֹרָה לְיַחֵד* וּלְהַזְכִּיר בַּעֲלֵי הַהַרְכָּבָה הַמִּזְגִית כַּדּוֹמְמִים*, אַף עַל פִּי שֶׁחִדֵּשׁ הַמֶּזֶג שְׁלֵמוּת וְתוֹעֲלוֹת אֵינָם בַּפָּשׁוּט אֲשֶׁר הוּא הַיַּבָּשָׁה, וְעִם כָּל זֶה, לֹא חָשְׁשָׁה הַתּוֹרָה לְהַזְכִּיר. כָּךְ לֹא יִחֵד יוֹם לְבַעֲלֵי נֶפֶשׁ הַצּוֹמַחַת.
היום הרביעי
וְהִנֵּה עַתָּה נִמְשַׁךְ הַסֵּדֶר בַּתַּחְתּוֹנִים לְבַעֲלֵי הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה, אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁקֹּדֶם הֵעָשׂוֹתָם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת הַמְּאוֹרוֹת בְּצִבְיוֹנָם וּבִשְׁלֵמוּתָם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנָה הַסִּבָּה הַתַּכְלִיתִית בָּהֶם: "לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ", כִּי הָאוֹר הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְמַה שֶּׁהָיוּ צְרִיכִים בּוֹ, זוּלָתִי לְהַבְדִּיל הַזְּמַן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וּלְפִיכָךְ נִתְיַחֵד הַיּוֹם הָרְבִיעִי לְהַשְׁלִים מְלֶאכֶת הַמְּאוֹרוֹת טֶרֶם הֵעָשׂוֹת נֶפֶשׁ הַחַיָּה, וּבָזֶה נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַשָּׁמַיִם. וְאֵין סָפֵק, שֶׁהַמְּאוֹרוֹת גְּדוֹלֵי הַמַּעֲלָה מֵעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, וְהִנֵּה אִם כֵּן נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַשָּׁמַיִם בַּיּוֹתֵר חָשׁוּב שֶׁבָּהֶם, כַּאֲשֶׁר נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הָאָרֶץ בָּאָדָם שֶׁעֶרְכּוֹ* אֶל הָאָרֶץ כְּעֵרֶךְ הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הַגַּלְגַּל*•.
ימים חמישי ושישי
וְאַחַר כֵּן, בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ הַחַיָּה שֶׁאֵינָם שְׁלֵמֵי הַיְצִירָה, כְּדָגִים וְעוֹפוֹת, וּבְלִי סָפֵק הֵם יוֹתֵר שְׁלֵמִים מִבַּעֲלֵי נֶפֶשׁ הַצּוֹמַחַת. וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נִבְרְאוּ כָּל אוֹתָם הַבַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁהֵם שְׁלֵמֵי הַיְצִירָה, כְּנֶפֶשׁ הַחַיָּה וְהָאָדָם. וְלֹא נִתְיַחֵד יוֹם אֶחָד לָאָדָם, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אוֹתָם שֶׁנִּתְיַחֲדוּ בָּהֶם הַיָּמִים, הוּא לְמַעֲלָה נִמְצֵאת בָּהֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּפָּרֵד, אֲבָל הָאָדָם, מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ אֶפְשָׁר נִמְשָׁל לַבְּהֵמוֹת אוֹ גָּרוּעַ מֵהֶן כְּפִי מֶרְיוֹ, לֹא נִתְיַחֵד אֵלָיו יוֹם•, אֲבָל הָיָה הַמֻּרְכָּב הָאַחֲרוֹן כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֵק יוֹתֵר מֵהַגְּשָׁמִים (הָאֲחֵרִים) [הַחֲסֵרִים] וְיִתְקָרֵב אֶל הַשְּׁלֵמִים שֶׁהֵם הַגְּרָמִים הַשְּׁמֵימִיִּים*, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי יוֹתֵר לְקִיּוּם וְשֶׁיִּהְיוּ הַחַיִּים דְּבֵקִים בּוֹ.
הנתינה בגן עדן
וְלָזֶה גַּם כֵּן הוּשַׂם בְּגַן עֵדֶן אֲשֶׁר הוּא מִבְחַר הַמְּקוֹמוֹת בַּאֲוִיר וּמֶזֶג, נָאוֹת* אֶל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא. מְצֹרָף אֶל זֶה גַּם כֵּן, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁכִּוֵּן בָּאָדָם שֶׁלֹּא יִתְעַסֵּק כִּי אִם בַּמֻּשְׂכָּלוֹת, מִפְּנֵי הֱיוֹת הַמְפֻרְסָמוֹת* סִבַּת מוֹתוֹ, הִנִּיחוֹ בְּמָקוֹם יִקַּח מִמֶּנּוּ מְזוֹנוֹ בְּלִי עָמָל וִיגִיעָה. וְכָל זֶה לֹא הָיָה מַסְפִּיק לוֹ לָתֵת לוֹ חַיִּים נִצְחִיִּים, מִצַּד מִזְגוֹ וְהַרְכָּבָתוֹ, כִּי מִצִּדָּם רָאוּי שֶׁיִּפָּסֵד, אֲבָל מִצַּד תִּגְבֹּרֶת הַנֶּפֶשׁ וְכֹחָהּ, נוֹתֵן לַגּוּף קִיּוּם וְהַעֲמָדָה, כַּאֲשֶׁר נִתְקַיְּמוּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ אַרְבָּעִים יוֹם בְּלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
___________________________________
וּמִתְחַיֵּב – מוכרח. וּבַמַּדְרֵגָה – מן הפשוט למורכב יותר. סְגֻלּוֹת – תכונות, יכולות. לְיַחֵד – יום מיוחד בבריאה לבריאתם. הַהַרְכָּבָה הַמִּזְגִית כַּדּוֹמְמִים – דומם המורכב מהתמזגות כמה יסודות. שֶׁעֶרְכּוֹ – שיחסו. כְּעֵרֶךְ הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הַגַּלְגַּל – כיחס השמש אל השמים. הַגְּרָמִים הַשְּׁמֵימִיִּים – המלאכים. נָאוֹת – מתאים, ראוי. הַמְפֻרְסָמוֹת – עניינים גשמיים.
ביאורים
לאור הכלל היסודי שכל המורכב יותר נברא מאוחר יותר, מסדר הר"ן את סדר הבריאה:
ביום ראשון נברא החומר שממנו כל ברואי העולם קרוצים, וכן ארבעת היסודות. כמו כן נברא האור שמטרתו להבדיל בין היום ובין הלילה. בימים הבאים נבראו השמים והארץ אשר כל מערכת החיים מתנהלת בתוכם.
ביום השני נברא הרקיע. לפי סדר החשיבות היה הרקיע צריך להיבראות לאחר הארץ. למרות זאת הרקיע נברא קודם מכיוון שהארץ נבראה בדרך שבה "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" [בראשית א, ט]. בריאת הרקיע הבדילה בין המים העליונים לתחתונים וממילא נתנה אפשרות למים להקוות ובכך נתנה ליבשה להיראות (על פי פירוש הר"ן על התורה).
ביום השלישי נבראה הארץ וכל הברואים הדוממים. נוסף לכך נברא עולם הצומח לפני יצירת בעלי החיים מכיוון שהצומח משרת אותם ומשמש מזון לבעלי החיים. לא הוקדש יום עצמאי לבריאת הדומם או הצומח מכיוון שחשיבותם מועטה.
ביום הרביעי הושלמה מלאכת יצירת האור. אותו אור שנברא ביום הראשון אין בו די כדי שייוצרו החיים של בעלי החיים והאדם, ולכן לפני בריאתם עלה הצורך לברוא את מאורות השמים שהם בעלי אור יותר מעולה מהאור של היום הראשון. ביום זה נסתיימה מלאכת בריאת השמים. המאורות הם המשמעותיים והמועילים ביותר בכל גרמי השמים, ולכן הם נבראו אחרונים בבריאת השמים.
ביום החמישי נבראו הדגים והעופות. עולם החי מתחלק לשלושה חלקים; החי במים, המעופף והחי על פני הארץ. הר"ן [בפירושו לתורה על פסוקים אלו] מבאר שההבדל ביניהם הוא דרך יצירת הולד. החי במים מוליד ביצים שאינם בשלמותם, אשר חלקם הגדול נאבד ואינו מופרה. המעופף מוליד ביצים שלמות שמהם בוקעים גוזלים. ואילו בעלי החיים והבהמות אשר על הארץ מולידים ולדות חיים, כמו האדם. לידה זו מעידה על מעלה גבוהה יותר מכיוון שכל תהליך התפתחות העובר נעשה בתוך גופם. היכולת להצמיח ולגדל את העובר בתוכו, היא יכולת שאינה קיימת בדגים ובעופות. זו הסיבה שבריאת מערכת החי נחלקה לשני חלקים. ביום חמישי – החלק הראשון, ובשישי – החלק השני.
ביום השישי נבראו הבהמות והאדם. האדם לא נברא ביום מיוחד אלא באותו יום לאחר בריאת בעלי החיים. מחד, הוא נברא אחרון, דבר המעיד על כך שהוא מטרת הבריאה, המעולה שבברואים. מאידך, הוא נברא באותו יום שבו בעלי החיים נבראו כדי להורות לו שהוא יכול להגיע במעשיו המקולקלים למדרגתם הנמוכה, ואף להיות גרוע מהם.
הרחבות
•כוח השמש והכוכבים
עֶרְכּוֹ אֶל הָאָרֶץ כְּעֵרֶךְ הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הַגַּלְגַּל. לפנינו יסוד חשוב הנוגע לעובדה שבסדר בריאת העולם הוקדש יום שלם לבריאת המאורות. מקור הדברים בחכמת הקבלה, כפי שכתב הרמח"ל שעל ידי סיבוב הכוכבים יורדים "כל אותם העניינים שנשתרשו ונזמנו למעלה ברוחניות (העניינים שנגזרו בשמים) אל הגשמיות פה למטה" [דרך ה' ב, ז; ומפורסם כי דרך הרמח"ל להסתמך על הקבלה, וכן ראה דבריו בדרך ה' א, ה, ב]. הרב קוק כתב בהקשר של היחס לכוכבים: "הדברים הללו הם נושאים פילוסופים טהורים" (היינו שהם לא מתחום המדע, אלא שאלות של הגהות והשקפה.) [מאמרי הראיה עמ' 110].
•הבנת סדר הימים
לֹא נִתְיַחֵד אֵלָיו יוֹם. מדוע הצמחים לא נחשבים בעלי 'סגולות חשובות', ולעומתם לחיות הוקדשו יומיים מתוך ימי הבריאה? מהי משמעות האמירה שהאדם "אפשר נמשל לבהמות", וכי בשל כך אינו 'נזר הבריאה' הראוי ליום בפני עצמו? הסבר דברי הר"ן אולי טמון בצורך לקישור וחיבור בין המדרגות בבריאה (וכפי שכתב ספר העיקרים שיש מדרגות ביניים בין הדומם לצומח וכד' [ג, א], וכן כתב הרמב"ן בהקשר אחר: "יתחיל עניין (מהות) כל יום – קודם לו מעט" [בראשית ב, ג]). אם כן, אפשר להבין שבסיום בריאת הארץ כבר הופיעו הצמחים הממצעים בין הארץ לחיות, שמצד אחד הם צומחים ולא דוממים, אך מצד שני הם אינם פועלים, אלא הם 'חלק מהנוף' והם מצטרפים לארץ ביצירת הבסיס עליו יפעלו האדם ובעלי החיים. לכן, למרות שהם חשובים הם 'נבלעו' ביום בריאת הארץ, כדי שיחברו בין המדרגות. כמו כן למרות שהיום החמישי נועד לחיות, והיום השישי לאדם, החיות הקרובות לאדם המתינו ונבראו ביום השישי כדי לחבר אותו אל המדרגות שתחתיו ואל החומר שקיים בעולם הזה – שזו מטרת בריאתו, להעלות את המדרגות הנמוכות ולרומם את החומר.
שאלות לדיון
האם לצמחים יש נפש? מה המשמעות של זה?
האם לאדם יש מדרגה שונה באופן מהותי מבעלי החיים?
לעילוי נשמת נתנאל ברוך בן יונתן ז"ל
איך מותר להכין קפה בשבת?
סודה של ברכה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
