ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְלָזֶה* לֹא הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לְהַמְשִׁיךְ יִעוּדֶיהָ עַל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא•, אֲבָל* הִמְשִׁיכָה סִפּוּרֶיהָ עַל עִנְיָנִים שֶׁהֵם מְאַמְּתִים זֶה בְּלִי סָפֵק, כַּאֲשֶׁר הוּא זֶה הַסִּפּוּר כֻּלּוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְעִנְיַן הָעֲקֵדָה, כִּי לוּ הָיָה מְסַפֵּק אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעִנְיַן הָעוֹלָם הַבָּא וְשֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ יִהְיֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבַד, אֵיךְ יַעֲקֹד בְּיָדָיו בְּנוֹ יְחִידוֹ הַנּוֹלָד לִזְקוּנָיו מִיִּרְאָתוֹ פֶּן יַשִּׂיגֶנּוּ עֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל תּוֹרֶה* שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה וּמַעֲשֵׂהוּ תֹּהוּ וְהֶבֶל, וְשֶׁהַכֹּל כְּאַיִן וּכְאֶפֶס נֶגֶד הַגְּמוּל הַמְעֻתָּד*, כְּמוֹ שֶׁפָּתַח קֹהֶלֶת סִפְרוֹ וְאָמַר (קהלת א ב): "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" וגו', וְחָתַם בְּאָמְרוֹ (שם יב יג): "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא" וגו', כֵּן הַתּוֹרָה הִמְשִׁיכָה עִנְיָנֶיהָ כֻּלָּם עַל זֶה הַצַּד, לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין לָעוֹלָם מִצַּד עַצְמוֹ קִיּוּם וְהַעֲמָדָה, אֲבָל עִנְיָנוֹ נוֹהֵג כְּפִי עֲבוֹדָתֵנוּ וּמֶרְיֵנוּ*, וְכִי ה' יִתְבָּרַךְ בְּרָאוֹ מֵאַיִן וְהוֹצִיאוֹ אֶל הַיֵּשׁ, וְכֵן כִּי יְשַׁנֶּה עִנְיָנָיו* תָּמִיד וְיַעְתִּיק* אוֹתָם מֵאֲשֶׁר יִרְצֶה לְפָנָיו מֵעִנְיָנוֹ. וְלָכֵן אָנוּ מַזְכִּירִים תָּמִיד בִּתְפִלּוֹתֵינוּ וּמוֹעֲדֵינוּ "זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם", גַּם בַּמּוֹעֲדוֹת שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִים עִם יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּלָל כְּמוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהָעִנְיָן הַהוּא הוֹרָה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בָּנוּ וּמַנְהִיגֵנוּ וּמוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ אֶל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן.
התחלת התורה בחידוש וסיומה במופתים
וּמִפְּנֵי זֶה, כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל נוֹתֵן הַתּוֹרָה יִתְבָּרַךְ בְּעִנְיַן חִדּוּשׁ הָעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וִיסוֹדָהּ כַּאֲשֶׁר הִנַּחְנוּ, כֵּן חָתַם תּוֹרָתוֹ* בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים אֲשֶׁר נִרְאוּ עַל יְדֵי הַנָּבִיא הַנֶּאֱמָן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְעִם הֱיוֹת* שֶׁאָמַר (דברים לד י): "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים" מִפְּנֵי שֶׁהָעִנְיָן הַהוּא [לֹא] הָיָה מְפֻרְסָם נִגְלֶה לַכֹּל, אָמַר עוֹד (שם שם יא-יב): "לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וגו' וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל".
___________________________________
וְלָזֶה – ולכן.אֲבָל – אלא.תּוֹרֶה – למדים מכאן. הַמְעֻתָּד - המיועד. וּמֶרְיֵנוּ – אי עשית רצון ה'. יְשַׁנֶּה עִנְיָנָיו – משנה סדרי הטבע. וְיַעְתִּיק – יבטל, ישנה. חָתַם תּוֹרָתוֹ – בפסוק האחרון בתורה.וְעִם הֱיוֹת – ולמרות.
ביאורים
הר"ן חותם את סוגית אי הזכרת עולם הבא בתורה, ומסיים את דרוש א', העוסק בבריאת העולם, בשלוש קביעות בעלות אופי מוסרי על העולם הזה. העולם הזה הוא זמני, משתנה ומחודש.
העולם הזה הוא זמני. העולם הבא הוא הנצחי, ולמרות זאת אינו מוזכר במפורש בתורה. אך מי שקורא את התורה במבט מעמיק לא יכול לחשוב שהעולם הבא אינו קיים. העולם הבא תמיד נמצא ברקע. הוא כל כך ודאי שאין צורך להזכיר אותו. דבר זה נראה מתוך סיפור חטאו של האדם הראשון, כמו שראינו. הוא קיים אף בעקידתו של יצחק. לא יתכן שאברהם יעקוד ויהרוג בידיו, את בנו אהובו, עתידו ותקוות חייו, שחיכה לו שנים כה רבות, רק בגלל שחושש מעונש בעולם הזה, בלי לדעת בברור שיש עולם הבא, שהוא עיקר השכר. שהרי אין בעולם הזה עונש גדול יותר לאב ישיש מאשר לשחוט בידיו את בנו ולאבד את כל חלומותיו.
גם תמצית ספר 'קהלת' שחיבר החכם מכל אדם היא הידיעה שההשקעה בעולם הזה אינה כדאית מכיוון שהעולם הזה הוא הבל, דהיינו זמני וחולף. העיקר הוא לירא מאלוהים ולשמור מצוותיו מכיוון שההשקעה צריכה להיות לקראת עולם הבא, העולם הנצחי.
נוסף לכך, העולם הזה הוא גם עולם שאינו קבוע, אלא משתנה. ריבונו של עולם יכול לשנותו לאור מעשי בני האדם. עם ישראל יכול במעשיו הטובים לזכות לגשמי ברכה, למרות שבמבט חיצוני לא נראים כל סימנים טבעיים לכך שירד גשם. לכן יציאת מצרים היא יסוד אמונתנו. בעשרת המכות וביציאת מצרים הקב"ה שידד את מערכות הטבע כפי רצונו. האוויר, המים והעפר השתנו כדי למלא את רצון ה'. דבר זה מלמד על כוחם של קיום התורה והמצוות, ועשיית רצון ה'. זו הסיבה לכך שכל החגים והמאורעות בלוח השנה היהודי הם זכר ליציאת המצרים, למרות שיום הכיפורים למשל, נראה שאינו קשור לכך. יציאת מצרים לימדה על כך שהטבע החומרי כפוף לרצון ה' ולא להפך. לכן איננו צריכים להיכנע לטבע החומרי אלא להתגבר ולחזור בתשובה.
העולם הזה הוא נברא ומחודש על ידי הקב"ה. הוא נברא ברצון חופשי וממילא יש מטרה ותכלית לבריאת האדם ומשמעות למעשיו. לכן התורה נפתחת בבריאת העולם ומסתיימת באותות ובמופתים, אשר מעידים על חידוש ורצון מאת הבורא, שנעשו על ידי משה רבנו לעיני כל ישראל.
הרחבות
•למה עולם הבא לא נכתב בנוסף לגמול הגשמי
לֹא הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לְהַמְשִׁיךְ יִעוּדֶיהָ עַל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא.אף על פי שעולם הבא הוא יסוד שעליו נבנתה התורה, התורה הסתפקה בסיפורים הרומזים עליו ולא כתבה על מציאותו בפירוש (וכן כתב רש"י שתחיית המתים 'רמיזא באורייתא' [סנהדרין צ.]). המהר"ל מסביר שעולם הבא לא מפורש בתורה כי הוא גבוה ונשגב מדי בכדי להיכתב: "והדברים האלו (תחיית המתים ועולם הבא) הם נבדלים מן האדם הגשמי ואינם עמו במציאות, וכמו שנבדלים בעצמם ואינם עמו – כך ידיעתם רחוק מאוד מן האדם ונבדלת ממנו, ולא יכנסו בגדר השגת הנביא דבר שהוא נבדל מן האדם" [גבורות ה' הקדמה ראשונה]. בהמשך הוא מסביר שרק בתורה שבעל פה יכלו לעסוק בזה כיון ש"הפרש יש בין החכמה ובין הנבואה, כי החכם ישיג מצד שכלו, ומכיוון שהוא ישיג מצד שכלו – יוכל להשיג הדברים הנעלמים והנסתרים ביותר. אבל הנביא יקרא חוזה או רואה" (ולאחר מכן הוא כותב "אמנם בתורה כתיב לרמוז על עולם הבא..."). ביאור הדברים: ענייני העולם הבא שייכים אל תורת הרמז והסוד, מכיוון שהם עמוקים ורחוקים מעולם המושגים שלנו, ולכן לא נכתבו בפירוש, אלא רק נרמזו, ככל ענייני תורת הסוד שרק נרמזו בתורה (ועיין עוד כוזרי [א קו-קט], רמב"ם [אגרת תחיית המתים], רמב"ן [שמות ו, ב, ויקרא כו, יא], הרב קוק [אורות קיא-קיב]).
שאלות לדיון
לפי הר"ן, אם אברהם לא היה מאמין שיש גמול בעולם הבא לא היה עוקד את בנו. האם זה לא מקטין את מסירות הנפש של אברהם?
אם העולם הזה הוא הבל לעומת העולם הבא, מדוע התורה שמה דגש כל כך גדול על הדברים המפורסמים? האם הם לא כלולים בהבלי העולם הזה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
