ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְלָזֶה* לֹא הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לְהַמְשִׁיךְ יִעוּדֶיהָ עַל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא•, אֲבָל* הִמְשִׁיכָה סִפּוּרֶיהָ עַל עִנְיָנִים שֶׁהֵם מְאַמְּתִים זֶה בְּלִי סָפֵק, כַּאֲשֶׁר הוּא זֶה הַסִּפּוּר כֻּלּוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְעִנְיַן הָעֲקֵדָה, כִּי לוּ הָיָה מְסַפֵּק אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעִנְיַן הָעוֹלָם הַבָּא וְשֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ יִהְיֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבַד, אֵיךְ יַעֲקֹד בְּיָדָיו בְּנוֹ יְחִידוֹ הַנּוֹלָד לִזְקוּנָיו מִיִּרְאָתוֹ פֶּן יַשִּׂיגֶנּוּ עֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל תּוֹרֶה* שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה וּמַעֲשֵׂהוּ תֹּהוּ וְהֶבֶל, וְשֶׁהַכֹּל כְּאַיִן וּכְאֶפֶס נֶגֶד הַגְּמוּל הַמְעֻתָּד*, כְּמוֹ שֶׁפָּתַח קֹהֶלֶת סִפְרוֹ וְאָמַר (קהלת א ב): "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" וגו', וְחָתַם בְּאָמְרוֹ (שם יב יג): "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא" וגו', כֵּן הַתּוֹרָה הִמְשִׁיכָה עִנְיָנֶיהָ כֻּלָּם עַל זֶה הַצַּד, לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין לָעוֹלָם מִצַּד עַצְמוֹ קִיּוּם וְהַעֲמָדָה, אֲבָל עִנְיָנוֹ נוֹהֵג כְּפִי עֲבוֹדָתֵנוּ וּמֶרְיֵנוּ*, וְכִי ה' יִתְבָּרַךְ בְּרָאוֹ מֵאַיִן וְהוֹצִיאוֹ אֶל הַיֵּשׁ, וְכֵן כִּי יְשַׁנֶּה עִנְיָנָיו* תָּמִיד וְיַעְתִּיק* אוֹתָם מֵאֲשֶׁר יִרְצֶה לְפָנָיו מֵעִנְיָנוֹ. וְלָכֵן אָנוּ מַזְכִּירִים תָּמִיד בִּתְפִלּוֹתֵינוּ וּמוֹעֲדֵינוּ "זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם", גַּם בַּמּוֹעֲדוֹת שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִים עִם יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּלָל כְּמוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהָעִנְיָן הַהוּא הוֹרָה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בָּנוּ וּמַנְהִיגֵנוּ וּמוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ אֶל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן.
התחלת התורה בחידוש וסיומה במופתים
וּמִפְּנֵי זֶה, כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל נוֹתֵן הַתּוֹרָה יִתְבָּרַךְ בְּעִנְיַן חִדּוּשׁ הָעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וִיסוֹדָהּ כַּאֲשֶׁר הִנַּחְנוּ, כֵּן חָתַם תּוֹרָתוֹ* בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים אֲשֶׁר נִרְאוּ עַל יְדֵי הַנָּבִיא הַנֶּאֱמָן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְעִם הֱיוֹת* שֶׁאָמַר (דברים לד י): "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים" מִפְּנֵי שֶׁהָעִנְיָן הַהוּא [לֹא] הָיָה מְפֻרְסָם נִגְלֶה לַכֹּל, אָמַר עוֹד (שם שם יא-יב): "לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וגו' וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל".
___________________________________
וְלָזֶה – ולכן.אֲבָל – אלא.תּוֹרֶה – למדים מכאן. הַמְעֻתָּד - המיועד. וּמֶרְיֵנוּ – אי עשית רצון ה'. יְשַׁנֶּה עִנְיָנָיו – משנה סדרי הטבע. וְיַעְתִּיק – יבטל, ישנה. חָתַם תּוֹרָתוֹ – בפסוק האחרון בתורה.וְעִם הֱיוֹת – ולמרות.
ביאורים
הר"ן חותם את סוגית אי הזכרת עולם הבא בתורה, ומסיים את דרוש א', העוסק בבריאת העולם, בשלוש קביעות בעלות אופי מוסרי על העולם הזה. העולם הזה הוא זמני, משתנה ומחודש.
העולם הזה הוא זמני. העולם הבא הוא הנצחי, ולמרות זאת אינו מוזכר במפורש בתורה. אך מי שקורא את התורה במבט מעמיק לא יכול לחשוב שהעולם הבא אינו קיים. העולם הבא תמיד נמצא ברקע. הוא כל כך ודאי שאין צורך להזכיר אותו. דבר זה נראה מתוך סיפור חטאו של האדם הראשון, כמו שראינו. הוא קיים אף בעקידתו של יצחק. לא יתכן שאברהם יעקוד ויהרוג בידיו, את בנו אהובו, עתידו ותקוות חייו, שחיכה לו שנים כה רבות, רק בגלל שחושש מעונש בעולם הזה, בלי לדעת בברור שיש עולם הבא, שהוא עיקר השכר. שהרי אין בעולם הזה עונש גדול יותר לאב ישיש מאשר לשחוט בידיו את בנו ולאבד את כל חלומותיו.
גם תמצית ספר 'קהלת' שחיבר החכם מכל אדם היא הידיעה שההשקעה בעולם הזה אינה כדאית מכיוון שהעולם הזה הוא הבל, דהיינו זמני וחולף. העיקר הוא לירא מאלוהים ולשמור מצוותיו מכיוון שההשקעה צריכה להיות לקראת עולם הבא, העולם הנצחי.
נוסף לכך, העולם הזה הוא גם עולם שאינו קבוע, אלא משתנה. ריבונו של עולם יכול לשנותו לאור מעשי בני האדם. עם ישראל יכול במעשיו הטובים לזכות לגשמי ברכה, למרות שבמבט חיצוני לא נראים כל סימנים טבעיים לכך שירד גשם. לכן יציאת מצרים היא יסוד אמונתנו. בעשרת המכות וביציאת מצרים הקב"ה שידד את מערכות הטבע כפי רצונו. האוויר, המים והעפר השתנו כדי למלא את רצון ה'. דבר זה מלמד על כוחם של קיום התורה והמצוות, ועשיית רצון ה'. זו הסיבה לכך שכל החגים והמאורעות בלוח השנה היהודי הם זכר ליציאת המצרים, למרות שיום הכיפורים למשל, נראה שאינו קשור לכך. יציאת מצרים לימדה על כך שהטבע החומרי כפוף לרצון ה' ולא להפך. לכן איננו צריכים להיכנע לטבע החומרי אלא להתגבר ולחזור בתשובה.
העולם הזה הוא נברא ומחודש על ידי הקב"ה. הוא נברא ברצון חופשי וממילא יש מטרה ותכלית לבריאת האדם ומשמעות למעשיו. לכן התורה נפתחת בבריאת העולם ומסתיימת באותות ובמופתים, אשר מעידים על חידוש ורצון מאת הבורא, שנעשו על ידי משה רבנו לעיני כל ישראל.
הרחבות
•למה עולם הבא לא נכתב בנוסף לגמול הגשמי
לֹא הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לְהַמְשִׁיךְ יִעוּדֶיהָ עַל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא.אף על פי שעולם הבא הוא יסוד שעליו נבנתה התורה, התורה הסתפקה בסיפורים הרומזים עליו ולא כתבה על מציאותו בפירוש (וכן כתב רש"י שתחיית המתים 'רמיזא באורייתא' [סנהדרין צ.]). המהר"ל מסביר שעולם הבא לא מפורש בתורה כי הוא גבוה ונשגב מדי בכדי להיכתב: "והדברים האלו (תחיית המתים ועולם הבא) הם נבדלים מן האדם הגשמי ואינם עמו במציאות, וכמו שנבדלים בעצמם ואינם עמו – כך ידיעתם רחוק מאוד מן האדם ונבדלת ממנו, ולא יכנסו בגדר השגת הנביא דבר שהוא נבדל מן האדם" [גבורות ה' הקדמה ראשונה]. בהמשך הוא מסביר שרק בתורה שבעל פה יכלו לעסוק בזה כיון ש"הפרש יש בין החכמה ובין הנבואה, כי החכם ישיג מצד שכלו, ומכיוון שהוא ישיג מצד שכלו – יוכל להשיג הדברים הנעלמים והנסתרים ביותר. אבל הנביא יקרא חוזה או רואה" (ולאחר מכן הוא כותב "אמנם בתורה כתיב לרמוז על עולם הבא..."). ביאור הדברים: ענייני העולם הבא שייכים אל תורת הרמז והסוד, מכיוון שהם עמוקים ורחוקים מעולם המושגים שלנו, ולכן לא נכתבו בפירוש, אלא רק נרמזו, ככל ענייני תורת הסוד שרק נרמזו בתורה (ועיין עוד כוזרי [א קו-קט], רמב"ם [אגרת תחיית המתים], רמב"ן [שמות ו, ב, ויקרא כו, יא], הרב קוק [אורות קיא-קיב]).
שאלות לדיון
לפי הר"ן, אם אברהם לא היה מאמין שיש גמול בעולם הבא לא היה עוקד את בנו. האם זה לא מקטין את מסירות הנפש של אברהם?
אם העולם הזה הוא הבל לעומת העולם הבא, מדוע התורה שמה דגש כל כך גדול על הדברים המפורסמים? האם הם לא כלולים בהבלי העולם הזה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר לפנות למקובלים?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לאן נעלמה האמת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
