ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְלָזֶה* לֹא הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לְהַמְשִׁיךְ יִעוּדֶיהָ עַל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא•, אֲבָל* הִמְשִׁיכָה סִפּוּרֶיהָ עַל עִנְיָנִים שֶׁהֵם מְאַמְּתִים זֶה בְּלִי סָפֵק, כַּאֲשֶׁר הוּא זֶה הַסִּפּוּר כֻּלּוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְעִנְיַן הָעֲקֵדָה, כִּי לוּ הָיָה מְסַפֵּק אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעִנְיַן הָעוֹלָם הַבָּא וְשֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ יִהְיֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבַד, אֵיךְ יַעֲקֹד בְּיָדָיו בְּנוֹ יְחִידוֹ הַנּוֹלָד לִזְקוּנָיו מִיִּרְאָתוֹ פֶּן יַשִּׂיגֶנּוּ עֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל תּוֹרֶה* שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה וּמַעֲשֵׂהוּ תֹּהוּ וְהֶבֶל, וְשֶׁהַכֹּל כְּאַיִן וּכְאֶפֶס נֶגֶד הַגְּמוּל הַמְעֻתָּד*, כְּמוֹ שֶׁפָּתַח קֹהֶלֶת סִפְרוֹ וְאָמַר (קהלת א ב): "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" וגו', וְחָתַם בְּאָמְרוֹ (שם יב יג): "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא" וגו', כֵּן הַתּוֹרָה הִמְשִׁיכָה עִנְיָנֶיהָ כֻּלָּם עַל זֶה הַצַּד, לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין לָעוֹלָם מִצַּד עַצְמוֹ קִיּוּם וְהַעֲמָדָה, אֲבָל עִנְיָנוֹ נוֹהֵג כְּפִי עֲבוֹדָתֵנוּ וּמֶרְיֵנוּ*, וְכִי ה' יִתְבָּרַךְ בְּרָאוֹ מֵאַיִן וְהוֹצִיאוֹ אֶל הַיֵּשׁ, וְכֵן כִּי יְשַׁנֶּה עִנְיָנָיו* תָּמִיד וְיַעְתִּיק* אוֹתָם מֵאֲשֶׁר יִרְצֶה לְפָנָיו מֵעִנְיָנוֹ. וְלָכֵן אָנוּ מַזְכִּירִים תָּמִיד בִּתְפִלּוֹתֵינוּ וּמוֹעֲדֵינוּ "זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם", גַּם בַּמּוֹעֲדוֹת שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִים עִם יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּלָל כְּמוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהָעִנְיָן הַהוּא הוֹרָה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בָּנוּ וּמַנְהִיגֵנוּ וּמוֹרֵנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ אֶל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן.
התחלת התורה בחידוש וסיומה במופתים
וּמִפְּנֵי זֶה, כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל נוֹתֵן הַתּוֹרָה יִתְבָּרַךְ בְּעִנְיַן חִדּוּשׁ הָעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וִיסוֹדָהּ כַּאֲשֶׁר הִנַּחְנוּ, כֵּן חָתַם תּוֹרָתוֹ* בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים אֲשֶׁר נִרְאוּ עַל יְדֵי הַנָּבִיא הַנֶּאֱמָן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְעִם הֱיוֹת* שֶׁאָמַר (דברים לד י): "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים" מִפְּנֵי שֶׁהָעִנְיָן הַהוּא [לֹא] הָיָה מְפֻרְסָם נִגְלֶה לַכֹּל, אָמַר עוֹד (שם שם יא-יב): "לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וגו' וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל".
___________________________________
וְלָזֶה – ולכן.אֲבָל – אלא.תּוֹרֶה – למדים מכאן. הַמְעֻתָּד - המיועד. וּמֶרְיֵנוּ – אי עשית רצון ה'. יְשַׁנֶּה עִנְיָנָיו – משנה סדרי הטבע. וְיַעְתִּיק – יבטל, ישנה. חָתַם תּוֹרָתוֹ – בפסוק האחרון בתורה.וְעִם הֱיוֹת – ולמרות.
ביאורים
הר"ן חותם את סוגית אי הזכרת עולם הבא בתורה, ומסיים את דרוש א', העוסק בבריאת העולם, בשלוש קביעות בעלות אופי מוסרי על העולם הזה. העולם הזה הוא זמני, משתנה ומחודש.
העולם הזה הוא זמני. העולם הבא הוא הנצחי, ולמרות זאת אינו מוזכר במפורש בתורה. אך מי שקורא את התורה במבט מעמיק לא יכול לחשוב שהעולם הבא אינו קיים. העולם הבא תמיד נמצא ברקע. הוא כל כך ודאי שאין צורך להזכיר אותו. דבר זה נראה מתוך סיפור חטאו של האדם הראשון, כמו שראינו. הוא קיים אף בעקידתו של יצחק. לא יתכן שאברהם יעקוד ויהרוג בידיו, את בנו אהובו, עתידו ותקוות חייו, שחיכה לו שנים כה רבות, רק בגלל שחושש מעונש בעולם הזה, בלי לדעת בברור שיש עולם הבא, שהוא עיקר השכר. שהרי אין בעולם הזה עונש גדול יותר לאב ישיש מאשר לשחוט בידיו את בנו ולאבד את כל חלומותיו.
גם תמצית ספר 'קהלת' שחיבר החכם מכל אדם היא הידיעה שההשקעה בעולם הזה אינה כדאית מכיוון שהעולם הזה הוא הבל, דהיינו זמני וחולף. העיקר הוא לירא מאלוהים ולשמור מצוותיו מכיוון שההשקעה צריכה להיות לקראת עולם הבא, העולם הנצחי.
נוסף לכך, העולם הזה הוא גם עולם שאינו קבוע, אלא משתנה. ריבונו של עולם יכול לשנותו לאור מעשי בני האדם. עם ישראל יכול במעשיו הטובים לזכות לגשמי ברכה, למרות שבמבט חיצוני לא נראים כל סימנים טבעיים לכך שירד גשם. לכן יציאת מצרים היא יסוד אמונתנו. בעשרת המכות וביציאת מצרים הקב"ה שידד את מערכות הטבע כפי רצונו. האוויר, המים והעפר השתנו כדי למלא את רצון ה'. דבר זה מלמד על כוחם של קיום התורה והמצוות, ועשיית רצון ה'. זו הסיבה לכך שכל החגים והמאורעות בלוח השנה היהודי הם זכר ליציאת המצרים, למרות שיום הכיפורים למשל, נראה שאינו קשור לכך. יציאת מצרים לימדה על כך שהטבע החומרי כפוף לרצון ה' ולא להפך. לכן איננו צריכים להיכנע לטבע החומרי אלא להתגבר ולחזור בתשובה.
העולם הזה הוא נברא ומחודש על ידי הקב"ה. הוא נברא ברצון חופשי וממילא יש מטרה ותכלית לבריאת האדם ומשמעות למעשיו. לכן התורה נפתחת בבריאת העולם ומסתיימת באותות ובמופתים, אשר מעידים על חידוש ורצון מאת הבורא, שנעשו על ידי משה רבנו לעיני כל ישראל.
הרחבות
•למה עולם הבא לא נכתב בנוסף לגמול הגשמי
לֹא הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לְהַמְשִׁיךְ יִעוּדֶיהָ עַל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא.אף על פי שעולם הבא הוא יסוד שעליו נבנתה התורה, התורה הסתפקה בסיפורים הרומזים עליו ולא כתבה על מציאותו בפירוש (וכן כתב רש"י שתחיית המתים 'רמיזא באורייתא' [סנהדרין צ.]). המהר"ל מסביר שעולם הבא לא מפורש בתורה כי הוא גבוה ונשגב מדי בכדי להיכתב: "והדברים האלו (תחיית המתים ועולם הבא) הם נבדלים מן האדם הגשמי ואינם עמו במציאות, וכמו שנבדלים בעצמם ואינם עמו – כך ידיעתם רחוק מאוד מן האדם ונבדלת ממנו, ולא יכנסו בגדר השגת הנביא דבר שהוא נבדל מן האדם" [גבורות ה' הקדמה ראשונה]. בהמשך הוא מסביר שרק בתורה שבעל פה יכלו לעסוק בזה כיון ש"הפרש יש בין החכמה ובין הנבואה, כי החכם ישיג מצד שכלו, ומכיוון שהוא ישיג מצד שכלו – יוכל להשיג הדברים הנעלמים והנסתרים ביותר. אבל הנביא יקרא חוזה או רואה" (ולאחר מכן הוא כותב "אמנם בתורה כתיב לרמוז על עולם הבא..."). ביאור הדברים: ענייני העולם הבא שייכים אל תורת הרמז והסוד, מכיוון שהם עמוקים ורחוקים מעולם המושגים שלנו, ולכן לא נכתבו בפירוש, אלא רק נרמזו, ככל ענייני תורת הסוד שרק נרמזו בתורה (ועיין עוד כוזרי [א קו-קט], רמב"ם [אגרת תחיית המתים], רמב"ן [שמות ו, ב, ויקרא כו, יא], הרב קוק [אורות קיא-קיב]).
שאלות לדיון
לפי הר"ן, אם אברהם לא היה מאמין שיש גמול בעולם הבא לא היה עוקד את בנו. האם זה לא מקטין את מסירות הנפש של אברהם?
אם העולם הזה הוא הבל לעומת העולם הבא, מדוע התורה שמה דגש כל כך גדול על הדברים המפורסמים? האם הם לא כלולים בהבלי העולם הזה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
