ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אולם, בימי קדם, המחזה אשר נגלה לצופה מהמקדש מזרחה, היה שונה לחלוטין. כנראה, שבמקומות מסוימים בהר ובשיפוליו נכרו אחוזות קבורה מסוימות, ובכל זאת – דווקא את האזור השוכן בדיוק ממזרח לשערי המקדש נצטווינו להשאיר ריק מקברים. במקום זה, נצטווינו בפרשת פרה לשחוט את הפרה האדומה – "והוציא אותה אל מחוץ למחנה... והזה אל נוכח פני אוהל מועד". פני המקדש הם מזרח המקדש, והפרה היתה נשרפת במקום טהור בהר הזיתים בדיוק מול השער המזרחי של המקדש, כשהכהן צופה ומכוון בהזאתו לשער ההיכל בעצמו (פרה פ"ג/ יומא טז:).
סוד מופלא גנוז במקום שריפת הפרה. סוד, אשר מי שיעמוד על טיבו יגלה, שהפיכת הר הזיתים במהלך הגלות למקום קבורה, וקביעת ההר כמקום שריפת הפרה נובעים למרבה הפלא מאותו שורש.
כלל יסודי יש לנו בעבודת הקרבנות – איסור שחוטי חוץ. בשונה מכל העמים העובדים את אליליהם על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן, לישראל יש רק מקום אחד לעבודת ה', מקום המקדש – "המקום אשר יבחר ה'". השוחט קרבן מחוץ למקום המקדש עובר על איסור (למעט בתקופה בה הותרו הבמות). והנה, הפרה האדומה שונה מכל הקרבנות, ואותה עלינו לשחוט דווקא מחוץ למקום המקדש, מדוע?
כבר כתבנו בעבר בבמה זו על כך שמקום המקדש מקביל למקום גן עדן (בקצרה – על פי פרדר"א ורש"י, שאדם גורש מגן עדן לצד מזרח, אל מקום המזבח – מקום כפרתו, שהוא גם המקום ממנו נוצר. המזבח נמצא ממזרח לבית המקדש, כך שהמקדש עצמו מקביל לגן עדן). בלב גן עדן נמצא עץ החיים, היכולת להביא חיים נצחיים לעולם ולהינצל מטומאת המוות.
אולם חטא האדם וגורש מגן עדן מזרחה, ובכך נגזר עליו המוות – "ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החייים ואכל וחי לעולם... ויגרש את האדם, וישכן מקדם (ממזרח) לגן עדן... את להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים.
בהמשך, הפך קין את איום המוות למוחשי בהורגו את הבל, ושוב נגזר עליו לגלות אל מזרח גן עדן – "וישב בארץ נוד קדמת (מזרח) עדן. "שם גלה אביו ... ומצינו שרוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים" (רש"י בראשית ד, טז). (ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי ב, יד אומר שהמאבק בין קין להבל נסב סביב הזכות לירש את ארץ ישראל. ולפי זה אולי הקריבו את הקרבנות במקום המקדש, ובאזור זה התרחש הרצח ולכן גורש משם מזרחה).
נקודה זו באה לידי ביטוי גם בהיבט הגאוגרפי של מזרח ירושלים. רכס הר הזיתים חוצץ בין אזור ירושלים הפורה ומלא חיים לדממת המדבר. מדבר יהודה, המשתרע מהר הזיתים מזרחה, אינו חלק מחגורת המדבריות העולמית, אלא מדבר 'בצל הגשם'. כלומר – הגשם יורד בהרי ירושלים, אך עקב הירידה התלולה מרכס הר הזיתים לים המלח, חלה התחממות, והעננים לא מורידים גשם. כך הפך אזור מזרח הר הבית, לאזור החוצץ בפני הגשם – החיים, וכביכול יוצר את המוות.
אולם, המוות הוא שקר. האמת היא שרק הגוף כלה ומת, ואילו הנשמה הרוחנית ממשיכה לחיות לנצח. לפיכך, נצטווינו על הפרה האדומה המטהרת מטומאת המוות. הכהן יוצא ממקור החיים – מקום המקדש, שממנו החל העולם לחיות (אבן השתיה, שממנה הושתת העולם), וצועד בדיוק מזרחה למקום המבטא כביכול את המוות. בהר הזיתים הוא מסתובב, אחוריו אל השממה המבטאת כביכול את המוות ופניו אל המקדש – מקור החיים. הוא מכוון את מבטו דרך כל שורת השערים בחומות המקיפות את המקדש, עד שמבטו חודר אל פנים המקדש, ומזה נוכח פני אוהל מועד. מקום המוות שב לינוק ממקום החיים.
בכך הוא מבטא את האמונה שהמוות איננו סופי, רק הגוף מת, אך הנשמה ממשיכה לחיות וסוף החיים להתלקח מחדש, ולשוב ולחיות את הכל.
זו הסיבה, שבמהלך הדורות יהודים מכל העולם התאוו להיקבר בהר הזיתים, מפני שהאמינו שמשם המתים עתידים לחיות מחדש. ואכן, באחרית הימים (סוף זכריה) – "ועמדו רגליו... על הר הזיתים, אשר על פני ירושלים מקדם... ונבקע הר הזיתים... יצאו מים חיים מירושלים", ויחיו את העולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
