ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
השבוע נעסוק בשאלת ההשפעות הזרות על מוסד המלוכה, תוך השוואת תקופת דוד המלך לתקופת שלמה המלך.
נקדים במבוא קצר. הדרך הרגילה ליצירת קשרים דיפלומטים לאורך ההיסטוריה האנושית, הייתה באמצעות חתונות דיפלומטיות. המלך החזק יותר היה נושא את בתו של המלך הכפוף לו. בתו של ה"ואסל" הייתה פותחת "שגרירות" בעיר הבירה של ה"ריבון". גם בתוך העם פנימה, הקשר בין חצר המלוכה והמשפחות החשובות מרחבי הממלכה, חוזק באמצעות קשרי חיתון. דוד המלך נשא שמונה עשרה נשים מרחבי הארץ. שש הראשונות נשאו לו עוד בהיותו מלך שבט יהודה בחברון. את השאר נשא אחרי המלכתו כמלך על כלל ישראל, בשבתו בירושלים. וזה לשון הכתוב:
"וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים מִירוּשָׁלִַם אַחֲרֵי בֹּאוֹ מֵחֶבְרוֹן וַיִּוָּלְדוּ עוֹד לְדָוִד בָּנִים וּבָנוֹת" (שמואל ב ה' יג)
בנו, שלמה המלך, הרחיב מאוד את הקשרים ונשא אלף נשים ופלגשים, שחלק ניכר מהן היו כנראה נסיכות זרות. וז"ל הכתוב:
"וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת:...וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת..." (מלכים א י"א א-ג).
דוד, שחשש מההשפעות הזרות, לא נשא נסיכות זרות וניצל מביקורת הכתוב על שלמה:
"וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְקֹוָק אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו" (שם, שם ד).
אף על פי כן, מצאנו גם אצל דוד נסיכה זרה. ברשימת הבכורות של דוד מצאנו:
"וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן ...וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר:... אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן" (שמואל ב ג' ב-ד).
חז"ל הסבירו כי מעכה הייתה "אשת יפת תואר" [עיינו תנחומא (בובר) פרשת כי תצא סימן א, רש"י מסכת סנהדרין דף קז עמוד א ד"ה אמר ליה]. במבט ראשון, מעכה נלקחה על ידי דוד אחרי נצחונו במלחמה כנגד תלמי מלך גשור. אבל העניין קשה מאוד, שהרי גשור הייתה ממלכה ארמית ששכנה בדרום רמת הגולן של היום. לא מסתבר שדוד, בזמן שמלך בחברון, ניהל קרבות כנגד הארמים באיזור רמת הגולן. לכן, נראה להסביר את חז"ל שהבינו ש"היתר" אשת יפת תואר בתורה, משמעותו היתר לשאת נסיכות זרות במלחמה או שלום, במסגרת ניהול יחסי החוץ של הממלכה. שלמה עשה זאת בעת שלום וגם דוד חיזק את מלכותו בחברון, תוך ניצול מצב של שלום. שהרי בספר יהושע כבר מצאנו:
"וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּשׁוּרִי וְאֶת הַמַּעֲכָתִי וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע י"ג יג).
כנראה, שבני משפחת דוד המלך שישבו בגלעד, הם שיצרו את הקשר עם הגשורי והמעכתי כדי לחזק את בן שבטם המולך בחברון. לצערנו, גם קשר זה הוביל בסופו של דבר את דוד המלך, כפי שרמוז בתורה בסמיכות הפרשיות מדין "אשת יפת תואר" לפרשיית "בן סורר ומורה". בנם של דוד המלך ומעכה בת תלמי מלך גשור, אבשלום, הוא הדוגמא הכי קרובה ל"בן סורר ומורה" בכל התנ"ך.
שוב נוכחנו עד כמה השפעות זרות עלולות להיות לרועץ.
בעידן בו "רב תרבותיות" היא הלך רוח מקובל אצל שכננו האירופאים וגם לצערנו בתוכנו, נשמעים קולות שונים על תמיכה במדינה "רב לאומית" או "מדינת כל אזרחיה", עלינו לעמוד מכל משמר על שמירת אופיה היהודי של מדינת ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.














