ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
השבוע נעסוק בשאלת ההשפעות הזרות על מוסד המלוכה, תוך השוואת תקופת דוד המלך לתקופת שלמה המלך.
נקדים במבוא קצר. הדרך הרגילה ליצירת קשרים דיפלומטים לאורך ההיסטוריה האנושית, הייתה באמצעות חתונות דיפלומטיות. המלך החזק יותר היה נושא את בתו של המלך הכפוף לו. בתו של ה"ואסל" הייתה פותחת "שגרירות" בעיר הבירה של ה"ריבון". גם בתוך העם פנימה, הקשר בין חצר המלוכה והמשפחות החשובות מרחבי הממלכה, חוזק באמצעות קשרי חיתון. דוד המלך נשא שמונה עשרה נשים מרחבי הארץ. שש הראשונות נשאו לו עוד בהיותו מלך שבט יהודה בחברון. את השאר נשא אחרי המלכתו כמלך על כלל ישראל, בשבתו בירושלים. וזה לשון הכתוב:
"וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים מִירוּשָׁלִַם אַחֲרֵי בֹּאוֹ מֵחֶבְרוֹן וַיִּוָּלְדוּ עוֹד לְדָוִד בָּנִים וּבָנוֹת" (שמואל ב ה' יג)
בנו, שלמה המלך, הרחיב מאוד את הקשרים ונשא אלף נשים ופלגשים, שחלק ניכר מהן היו כנראה נסיכות זרות. וז"ל הכתוב:
"וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת:...וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת..." (מלכים א י"א א-ג).
דוד, שחשש מההשפעות הזרות, לא נשא נסיכות זרות וניצל מביקורת הכתוב על שלמה:
"וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְקֹוָק אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו" (שם, שם ד).
אף על פי כן, מצאנו גם אצל דוד נסיכה זרה. ברשימת הבכורות של דוד מצאנו:
"וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן ...וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר:... אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן" (שמואל ב ג' ב-ד).
חז"ל הסבירו כי מעכה הייתה "אשת יפת תואר" [עיינו תנחומא (בובר) פרשת כי תצא סימן א, רש"י מסכת סנהדרין דף קז עמוד א ד"ה אמר ליה]. במבט ראשון, מעכה נלקחה על ידי דוד אחרי נצחונו במלחמה כנגד תלמי מלך גשור. אבל העניין קשה מאוד, שהרי גשור הייתה ממלכה ארמית ששכנה בדרום רמת הגולן של היום. לא מסתבר שדוד, בזמן שמלך בחברון, ניהל קרבות כנגד הארמים באיזור רמת הגולן. לכן, נראה להסביר את חז"ל שהבינו ש"היתר" אשת יפת תואר בתורה, משמעותו היתר לשאת נסיכות זרות במלחמה או שלום, במסגרת ניהול יחסי החוץ של הממלכה. שלמה עשה זאת בעת שלום וגם דוד חיזק את מלכותו בחברון, תוך ניצול מצב של שלום. שהרי בספר יהושע כבר מצאנו:
"וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּשׁוּרִי וְאֶת הַמַּעֲכָתִי וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע י"ג יג).
כנראה, שבני משפחת דוד המלך שישבו בגלעד, הם שיצרו את הקשר עם הגשורי והמעכתי כדי לחזק את בן שבטם המולך בחברון. לצערנו, גם קשר זה הוביל בסופו של דבר את דוד המלך, כפי שרמוז בתורה בסמיכות הפרשיות מדין "אשת יפת תואר" לפרשיית "בן סורר ומורה". בנם של דוד המלך ומעכה בת תלמי מלך גשור, אבשלום, הוא הדוגמא הכי קרובה ל"בן סורר ומורה" בכל התנ"ך.
שוב נוכחנו עד כמה השפעות זרות עלולות להיות לרועץ.
בעידן בו "רב תרבותיות" היא הלך רוח מקובל אצל שכננו האירופאים וגם לצערנו בתוכנו, נשמעים קולות שונים על תמיכה במדינה "רב לאומית" או "מדינת כל אזרחיה", עלינו לעמוד מכל משמר על שמירת אופיה היהודי של מדינת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
