ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְאַף בְּבֵאוּר אֶחָד מִסְּפֵקֵי הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֻכְרָע עַל פִּי חֲכָמִים לֹא נַאֲמִין הַנָּבִיא •. וְזֶה מְבֹאָר בַּגְּמָרָא "תְּמוּרָה" בְּפֶרֶק "יֵשׁ בְּקָרְבְּנוֹת יָחִיד" (טז א): "אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְגַן עֵדֶן אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: שְׁאַל מִמֶּנִּי כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ, אָמַר לוֹ: רַבִּי, כְּלוּם הִנַּחְתִּיךָ* אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, לֹא כָּךְ כָּתַבְתָּ: 'וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל', מִיָּד תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ וְנִשְׁתַּכְּחוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת וְנוֹלְדוּ לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת סְפֵקוֹת, וְעָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עָלָיו לְהָרְגוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לוֹמַר לְךָ* אִי אֶפְשָׁר*, צֵא וְטָרְדָן בְּמִלְחָמָה*, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן' וגו', וּכְתִיב: 'הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה'". וְעוֹד שָׁם: "אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי הֲלָכוֹת נִשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמְרוּ לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: שְׁאַל, אָמַר לָהֶם: 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא', אָמְרוּ לוֹ לִשְׁמוּאֵל: שְׁאַל, אָמַר לָהֶם: 'אֵלֶּה הַמִּצְוֹת' – שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה".
"כמוני" באותות
אִם כֵּן, אֵין נֶאֱמָנוּת שֶׁל נָבִיא בְּחִדּוּשׁ מִצְוָה וְלֹא בְּבֵאוּרָהּ, אֶלָּא שֶׁיְּצַוֶּנּוּ בְּדָבָר אֶחָד לְשָׁעָה, וּבְדָבָר זֶה כְּבָר הֶאֱמַנְנוּ מֹשֶׁה בְּאוֹתוֹת לְבַד. אִם כֵּן, יִהְיֶה נִכְלָל בְּאָמְרוֹ "כָּמוֹנִי" שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי נֶאֱמָן עַל פִּי אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁהֻבְרְרָה נְבוּאָתִי. וּלְפִיכָךְ לֹא הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לְחַדֵּשׁ אֵיכָה נֵדַע כִּי שְׁלָחוֹ ה' יִתְבָּרַךְ, אֲבָל חָשְׁשָׁה וְאָמְרָה: "אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'", וְהֵשִׁיבָה (דברים יח כב): "אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבוֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'", כִּי בְּהֶכְרֵחַ גָּמוּר יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁדִּבְּרוֹ ה' יִתְבָּרַךְ כֻּלּוֹ.
נבואה לטובה
וְזֶה אָמְנָם צָרִיךְ תְּנַאי – שֶׁיִּהְיֶה מַה שֶּׁהִתְנַבֵּא הַנָּבִיא לְטוֹבָה, כִּי אִם יִנָּבֵא לְרָעָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּבָּטֵל כְּעִנְיַן נִינְוֵה (יונה ג י, ד ב), אֲבָל מַה שֶּׁיִּנָּבֵא לְטוֹבָה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּבָּטֵל. וְזֶה קִיּוּם יִעוּד גְּאֻלָּתֵנוּ*. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר יִרְמְיָהוּ לַחֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא (ירמיה כח ט): "אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם בְּבֹא דְּבַר הַנָּבִיא יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' בֶּאֱמֶת".
___________________________________
הִנַּחְתִּיךָ – עזבתיך. לוֹמַר לְךָ – בנבואה את ההלכות שנשתכחו. אִי אֶפְשָׁר – משום שאין נבואה יכולה לחדש הלכות. וְטָרְדָן בְּמִלְחָמָה – ויניחו ליהושע. קִיּוּם יִעוּד גְּאֻלָּתֵנוּ – אמונתנו במשיח ובהבטחות הגאולה.
ביאורים
באותה המידה שאסור לנביא לחדש מצווה לדורות, כפי שלמדנו אתמול, אסור לו גם להכריע ספק המתעורר בדברי התורה. הגמרא מספרת שבשעה שנפטר משה רבנו, נוצר מספר רב של ספקות בשל הלכות שנשתכחו מיהושע. אמר לו הקב"ה שאינו רשאי לגלות לו, ומובן מכך שהדרך היחידה להשיגן, היא לעמול בתורה בשכל האנושי, בדרך הלימוד והסברה. הגמרא מספרת שישראל אף ביקשו מיהושע, ודורות אחר כך, משמואל, לשאול בנבואה ולהחזיר הלכות שנשתכחו, והם ענו 'לא בשמים היא' ו'אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה'. נאמנותו של הנביא הינה רק לצוות עניין מסוים לזמן קצר, לשעה, אך לא בחידוש מצווה או ביאור הלכה הנצרכת לדורות.
התורה, אם כן, רמזה לחכמי התורה מהם התנאים להכיר נביא אמת. אך גם אם לא יתקיימו התנאים אין זה בהכרח מחייב שהוא נביא שקר. לכן, על מנת שנוכל לזהות נביאי שקר אמרה התורה: "אשר ידבר הנביא בשם ה', ולא יהיה הדבר ולא יבא, הוא הדבר אשר לא דברו ה', בזדון דברו הנביא" [דברים יח, כב]. דברי ה' יציבים הם. אם אכן הקב"ה אמרם, לא יגיע אליהם ביטול.
אמנם כאן יש להוסיף את התנאי שכבר לימדנו ירמיה הנביא: "הנביא אשר ינבא לשלום, בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת" [ירמיה כח, ט]. קיים הבדל בין נבואת פורענות לנבואת גאולה וישועה. נבואת פורענות ייתכן ולא תתקיים לעולם, אם האנשים עליהם דיברה הנבואה ישובו בתשובה. כך ניצלו אנשי נינווה - בשמעם את נבואתו של יונה הנביא מיד חגרו שק, צמו, וחזרו מדרכם הרעה. מנבואות נחמה, לעומת זאת, אין הקב"ה חוזר. כיוון שהחליט להשפיע טובה לעולם, יבוא הדבר גם אם מושאי הנבואה לא יהיו ראויים לכך. כאשר חנניה בן עזור ניבא טוב על ירושלים, בעוד ירמיה מנבא פורענות, אומר לו ירמיה, שבנבואתו זו יוכר אם נביא אמת הוא אם לאו, כיוון שנבואה לטובה, אינה יכולה להתבטל. אמנם אם לא יתקיימו דברי, אומר ירמיה, אין זו פוגם באמיתות שליחותי, כיוון שאפשר שינחם הקב"ה מהביא פורענות. ומכח ההכרה שנבואת נחמה אינה בטילה, נזכרים אנו בנבואות הגאולה אשר ספרי הנביאים מלאים מהן, ומצפים אנו בביטחון לבוא הגאולה העתידה, במהרה בימינו אמן.
הרחבות
•פסיקת הלכה על פי נבואה
וְאַף בְּבֵאוּר אֶחָד מִסְּפֵקֵי הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֻכְרָע עַל פִּי חֲכָמִים לֹא נַאֲמִין הַנָּבִיא. נחלקו הראשונים האם ניתן לפסוק הלכה על פי נבואה: בעלי התוספות סוברים שניתן לפסוק הלכה על פי הוראה מהשמיים כגון: בת קול או נבואה [יבמות יד. ד"ה "רבי יהושע"]. לעומתם סובר הרמב"ם שהלכה נפסקת רק על פי חכמה וסברה ולא על פי נבואה [יסודי התורה ט, א]. הר"ן מסכים לשיטת הרמב"ם ומוסיף שאף אם קיים ספק אין להכריע את פסיקת ההלכה על פי הנבואה. הרב קוק מביא מספר ראיות לשיטת בעלי התוספות, ומסיק שהכלל – 'לא בשמים היא' נאמר דווקא במקום שאפשר להכריע את ההלכה על פי השכל. אולם אם יש ספק ניתן להיעזר בנבואה על מנת להכריעו [אגרות ראיה א, קג].
שאלות לדיון
"צֵא וְטָרְדָן בְּמִלְחָמָה" – האם ייתכן שיהושע סיכן את עם ישראל במלחמה רק בשביל הצלת נפשו?
מדוע נבואה טובה לא יכולה להתבטל? הרי תמיד יש אפשרות לחטוא!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
