ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
לֹא בְּחִירָתָהּ גָּרְמָה לָהּ אֶת יִתְרוֹנָהּ הָאֱלֹהִי•, לֹא מִצַּד מַעֲשֶׂיהָ הַפְּרָטִיִּים, לֹא בְּצִדְקָתָהּ וְיֹשֶׁר-לְבָבָהּ בָּאָה אֶל מַעֲלָתָהּ: תְּכוּנַת-גִּזְעָהּ*, הַגּוּפָנִי וְהָרוּחָנִי, עָשְׂתָה לָהּ אֶת חֵילָהּ* וְאֶת עֻזָּהּ בֵּאלֹהִים*, אֲשֶׁר לֹא בִּבְחִירָה* לָקְחָה אוֹתוֹ וְלֹא תוּכַל כָּל קַלְקָלָה שֶׁל בְּחִירָה* לְאַבְּדוֹ.
יֵשׁ לָהּ, אָמְנָם, לְהַבְּחִירָה מָבוֹא גָּדוֹל* בְּכָל סְגֻלָּה טִבְעִית, בִּהְיוֹתָהּ* טוֹבָה תּוּכַל לְפַנְּקָהּ, לְעַדְּנָהּ, לְהוֹצִיאָהּ לַפֹּעַל בְּאֹפֶן שָׁלֵם וְחָשׁוּב, וְכֵן בִּהְיוֹתָהּ רָעָה וּשְׁפָלָה תּוּכַל לְהַחְשִׁיךְ אֶת הַמָּאוֹר שֶׁבַּסְּגֻלָּה הַטִּבְעִית וּלְעַכֵּר אֶת זָהֳרוֹ, לְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב לְבַל יָחוּשׁ אֶת הָעֹשֶׁר הָרוּחָנִי הַצָּפוּן בְּתוֹךְ חַיֵּי-הַנְּשָׁמָה. אֲבָל לֹא יוּכְלוּ טִמְטוּם-הַלֵּב וְהַחְשָׁכַת הַמָּאוֹר לְהִמָּשֵׁךְ לְעוֹלָם. הַסְּגֻלָּה הַטִּבְעִית בְּטוּחָה הִיא בְּקִיּוּמָהּ* וּבְהִתְעוֹרְרוּתָהּ לִתְחִיָּה.
(הקדמה לשבת הארץ)
יֵדַע הַדְרַת גְּאוֹנוֹ, שֶׁשְּׁנֵי דְבָרִים עִקָּרִיִּים יֶשְׁנָם שֶׁהֵם יַחַד בּוֹנִים קְדֻשַּׁת-יִשְׂרָאֵל וְהַהִתְקַשְּׁרוּת הָאֱלֹהִית עִמָּהֶם. הסגולה והבחירה
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
3 - עם ישראל חלק ב'
4 - עם ישראל חלק ג'
5 - עם ישראל חלק ד'
טען עוד
וְהַשֵּׁנִי הוּא עִנְיַן-בְּחִירָה, זֶה תָּלוּי בַּמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וּבְתַלְמוּד-תּוֹרָה.
הַחֵלֶק שֶׁל הַסְּגֻלָּה הוּא הַרְבֵּה, בְּאֵין עֲרוֹךְ כְּלָל*, יוֹתֵר גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ מֵהַחֵלֶק הַתָּלוּי בַּבְּחִירָה, אֶלָּא שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה* הִיא, שֶׁהַסְּגֻלָּה הַפְּנִימִית לֹא תִתְגַּלֶּה בַּזְּמַן הַזֶּה כִּי אִם לְפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהַבְּחִירָה מְסַיְּעָה אֶת גִּלּוּיָהּ, עַל כֵּן הַכֹּל תָּלוּי לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה וּקְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה וְתַלְמוּד-תּוֹרָה.
וַה' יִתְבָּרַךְ, הַנּוֹהֵג בְּחַסְדּוֹ בְּכָל דּוֹר, מְסַדֵּר הוּא אֶת סִדְרֵי הַנְּשָׁמוֹת הַצְּרִיכוֹת לְהוֹפִיעַ בָּעוֹלָם: לִפְעָמִים כֹּחַ-הַבְּחִירָה מִתְגַּבֵּר וְכֹחַ-הַסְּגֻלָּה עוֹמֵד בְּמַצַּב הַהֶעְלֵם וְאֵינוֹ נִכָּר, וְלִפְעָמִים כֹּחַ-הַסְּגֻלָּה מִתְגַּבֵּר וְכֹחַ הַבְּחִירָה עוֹמֵד בַּמַּצָּב הַנֶּעֱלָם.
וְכָל עִקָּרָהּ שֶׁל בְּרִית-אָבוֹת, שֶׁאֵינֶנּוּ פּוֹסֵק* אֲפִלּוּ כְּשֶׁתַּמָּה כְּבָר זְכוּת-אָבוֹת*, הוּא בָּא* מִצַּד כֹּחַ-הַסְּגֻלָּה, וּבְעִקְּבָא-דִמְשִׁיחָא* מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כֹּחַ-הַסְּגֻלָּה•, שֶׁהוּא תֹּכֶן "זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה", כְּלוֹמַר לֹא מִצַּד הַבְּחִירָה* שֶׁהִיא בָּאָה מִצַּד הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁבַּבָּנִים וּמִצַּד הַתְּשׁוּבָה, אֶלָּא לְמַעַן שְׁמוֹ*, הַמִּתְגַּלֶּה עַל יְדֵי זְכִירַת חַסְדֵי אָבוֹת*.
(אגרות הראיה, אגרת תקנה)
___________________________________
אֱלֹהִיוּתָהּ – דבקותה בה'. תְּכוּנַת-גִזְעָהּ – תכונה מולדת, ממורשת אבות. מראשית יצירתם, נוצרו ישראל עם טבע זה. חֵילָהּ – כוחה. עֻזָּהּ בֵּאלֹהִים – גבורתה להופיע את רצון ה'. לֹא בִּבְחִירָה וכו' – ישראל לא זכו במעלתם בגלל מעשיהם הבחיריים. קַלְקָלָה שֶׁל בְּחִירָה – חטא. מָבוֹא גָּדוֹל – קשר של השפעה. בִּהְיוֹתָהּ – של הבחירה. בְּקִיּוּמָהּ – בנצחיותה.
בְּאֵין עָרוֹךְ כְּלָל – הפער הוא עצום כך שלא ניתן כלל להשוות ביניהם. בְּרִית כְּרוּתָה – דבר מוחלט, חוק אלהי. שֶׁאֵינֶנּוּ פּוֹסֵק – "אומר רבינו-תם דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה" (תוספות שבת נה.). זְכוּת-אָבוֹת – זכות צדקתם של אבותינו. הוּא בָּא – ברית אבות. בְעִקְּבָא-דִמְשִׁיחָא – דורות הסמוכים לבוא המשיח. לֹא מִצַּד הַבְּחִירָה – הגאולה אינה באה כשכר על מעשיהם הטובים. שְּׁמוֹ – גילוי רצון ה'. חַסְדֵי אָבוֹת – "שיזכור החסדים שהבטיח בהם את האבות להטיב להם" (בן איש חי, בשלח).
ביאורים
טבעם של עם ישראל להתבונן על החיים ככאלו שאינם יכולים להתנתק מהאלוהות. חיים בלי אלוהים הם אינם חיים. מנין יש לישראל את התכונה הזאת? מקורה לא בעבודה מאומצת, ולא בקיום מצוות ועבודת ה' שזיככה את תכונותינו, אלא דבר זה הוטבע בנו מעצם יצירתנו. הקב"ה בחר באבות וטבע בהם את התכונה הקדושה הזו. מהאבות זה עבר בירושה לכל בניהם, עם ישראל כולו. כשם שלחתול יש תכונות מסוימות מטבעו שלשם השגתן אין הוא צריך להתייגע, כך עם ישראל נברא עם יכולת הסתכלות של קודש. וכשם שתכונות אופי טבעיות של בריאה מסויימת אינן יכולות להילקח ממנה, והחתול אינו יכול לההפך לכלב, כך עם ישראל אינו יכול לשנות את טבעו. היהודי יכול להתנהג כמו גוי, אך הטבע הפנימי שלו אינו משתנה. הוא יהודי.
אמנם הבחירה אינה יכולה לשנות את הטבע שבנו, אך יש קשר הדוק ביניהם. בשונה מתכונות החיות שאין בהן שום צורך בפיתוח והן גדלות ומופיעות מעצמן, בתכונות הנשמתיות של עם ישראל יש צורך במעשים ובמאמצים לפיתוחן. ככל שנחיה לאור התכונה הפנימית שקיימת בנו, היא תתעצם ותצא אל הפועל בגדלות. לעומת זאת, אם האדם מתעלם מהכישרון הרוחני שבו ומתנהג הפוך מטבעו, הוא אינו נותן לטבעו להתגלות. הוא אף יכול לחשוב שהתכונה האלוהית אינה קיימת בו עוד ואפשר לחיות גם בלעדיה. דבר זה יכול להתרחש אצל יהודי שאינו שומר מצוות ואינו מודע לכך שיש בו תכונה של שאיפה לחיים אלוהיים.
אך כמו כל דבר טבעי, המעשים החיצוניים אינם משפיעים על הטבע שסופו להתגלות. כמו חתול מאולף אשר רואה עכבר, יזנק לעברו, יזרוק את כל ההרגלים שחינכו אותו ויחזור להיות חתול, כך היהודי ישליך את מעשיו החיצוניים ויחיה לאור תכונת נפשו כאשר יפגוש מציאות חיים מרוממת בה תחוש נשמתו שייכות לטבעה.
המהות שלנו אינה תלויה בעבודה שלנו אלא ביצירתה האלוהית. לכן יתכן מצב בו בדור מסויים יגלה ה' נשמות שיצטרכו הרבה עמל כדי להיות גדולות ומאירות, ומאידך בדור אחר, כמו דורנו דור עקבתא דמשיחא, יביא ה' נשמות גדולות מבלי שיעמלו בלימוד תורה ובמעשים טובים, מכיוון שזהו דור גאולה שבו ה' גואלנו לא בגלל מעשינו הטובים אלא למען שמו.
הרחבות
•התגברות כח הסגולה בימות המשיח
וּבְעִקְּבָא-דִמְשִׁיחָא מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כֹּחַ-הַסְּגֻלָּה. מדברי הרב קוק עולה, שישנם שני סוגי קשר בין הקב"ה ובין עם ישראל. הראשון – קשר בעקבות הסגולה, והשני – קשר שנוצר בעקבות המעשים. ישנם דורות בהם בולט יותר הכח הסגולי, וישנם דורות בהם בולט יותר הכח המעשי. בעקבתא דמשיחא, כותב הרב קוק, יתגבר מאוד כח הסגולה.
בספר אבן שלמה , הביא המלקט בשם הגר"א את הדברים הבאים: "בכל דור יש קצים לפי ענין התשובה והזכויות המיוחדות לאותו הדור. אבל קץ אחרון לא תליא (תלוי) בתשובה אלא בחסד, כמו שכתוב: 'למעני למעני אעשה' [ישעיה מח, יא], וגם בזכות אבות, וזה שאומרים: 'וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה' [תפילת עמידה, ברכת אבות]".
לפי דברי הגר"א, הגאולה יכולה להגיע בכל דור ודור, אבל הדבר תלוי בהתנהגות בני אותו הדור. לעומת זאת, בדור הגאולה אין הדבר תלוי במעשים אלא בחסד ובזכות אבות. זוהי 'הסגולה שאינה תלויה במעשים' עליה דיבר הרב קוק.
מקור הדברים הללו הוא בגמרא בסנהדרין, שם מובא: "כתיב, בעתה, וכתיב, אחישנה! זכו – אחישנה, לא זכו – בעתה" [צח.] בימות המשיח הגאולה לא תגיע בכח המעשים אלא בכח הסגולה, ולכן, אף אם ישראל לא יהיו ראויים מצד מעשיהם, סגולתם תעמד להם להביא גאולה.
שאלות לדיון
האם ניתן להאמין בתורת ישראל ללא רעיון הסגולה? מדוע?
האם מפריע לך שהעיקר הוא הסגולה, וכוח הבחירה שלך הוא פחות משמעותי? מדוע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
האם מותר לפנות למקובלים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
