ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
הגמרא מביאה את סוף הסיפור, שאחרי שחכמים גילו את התרמית, אמרו לאותו עד, ש:'מאתיים זוז (שכר העדות) נתונים לך במתנה'. ומבאר רש"י שלמרות שלא השלים את התנאי שקבע עם השוכרים, הרי שב"ד נתנו לו את המעות מדין 'הפקר בית דין הפקר'.
עולה מדברי רש"י שאם היה משלים את התנאי שהתחיב לשוכר, אף שהתנאי כרוך בעבירת עדות שקר, העד לא היה חייב להשיב את הכסף שקיבל עבור עדות השקר. וכך אכן פוסק נתיבות המשפט (חושן משפט ט, סק"א), וכותב שלמרות שאדם שהתחייב לתשלום ריבית, או שוחד אינו חייב לשלמם, גם אם היה סיכום מפורש בינו לבין הצד המקבל - בעדות שקר אין הדבר כן. והטעם, שבריבית ובשוחד עצם נטילת הכסף נאסרה בתורה, ואילו בעדות שקר יש איסור על העדות, אך אין איסור בתורה על נטילת כסף להעיד שקר, ולכן אין העד חייב להחזיר כסף שקיבל לשם כך.
וכן הוכיח הנתיבות מדין אתנן, שלמרות שהביאה עצמה אסורה, יש חיוב לשלם את האתנן עליה. אמרי בינה (דיינים יז) מוסיף שחיוב התשלום הוא חיוב גמור. ולכן לא זו בלבד שאין מוציאים הממון מעד השקר אם כבר קיבלו, אלא גם כשלא שילם לו, יכול העד לתבוע את שכרו בבית דין.
חתם סופר (ה, כז) מבאר את החיוב באתנן באופן שונה, ומבאר שהוא חל רק בגלל חידוש התורה שחידשה שיש אתנן, ולולי חידוש התורה היה השוכר פטור בגלל הכלל ש'כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד, אי עביד לא מהני', וגם בלי כלל זה היתה פוקעת השכירות בגלל האיסור שכרוך בה. האמרי בינה למד שלדעת החתם סופר בעדות שאין חידוש תורה כזה, יהיה פטור מחיוב השכירות. 'בית יצחק' (אבן העזר ב, צא אות טו) כותב גם הוא שאין השוכר חייב לשלם לעד. דוקא באתנן נוצר חיוב שכירות כיון שגופו נהנה בפועל מביאת האיסור, בשכירות דנן לא נהנה השוכר כלל מהאיסור, שהרי הדין בטל, וגם השכירות לא חלה כיון ש'אי עביד לא מהני'.
אמרי בינה (שם) דחה את דברי החת"ס ואמר שאין זה נכון לקשר את דין אתנן לדין 'אי עביד מהני', כי בניגוד לשוחד שם ההתחייבות היא עבירה בעצמה, שכירות לעדות שקר אינה עבירה בעצמה. אלא רק תנאי לקבל את כסף השכירות, ובאופן כזה אין קשר ל'אי עביד לא מהני'. כמו כן הוא מביא מהר"י באסן (פד) שאומר בפירוש שאדם ששכר פועל לעשות דבר איסור, כגון שציוה עליו לזרוע כלאים או לעשות איסורים אחרים והוא ישלם לו, חייב לשלם לו, ומביא ראייה מדין אתנן.
שכרוהו להעיד ולא העיד
שבות יעקב (א, קמה) מוכיח מאותו פירוש של רש"י בר"ה כב ע"ב שאם העד בפועל לא העיד את העדות שהתבקשה ממנו, הוא חייב להשיב את הכסף לשוכר, ולא קונסים את השוכר על זה שרצה לעשות עבירה, ורק במקרה הגמרא כאן קנסו בגלל שהיתה סיבה מיוחדת. פתחי תשובה (חו"מ לב, א) מביא עטרת צבי ומאמר קדישין שחולקים עליו, וטוענים שגם אם לא העיד את העדות שהתבקש להעיד, השוכר חייב לשלם לו, מדין קנס, ודחה דבריהם.
שכרוהו להעיד אמת
מקרה דומה אך שונה בדינו הוא לגבי אדם שנותן שכר לעד על מנת שיעיד אמת, בהלכה הדבר אסור בגלל הכלל ש'מה אני בחינם, אף אתם בחינם' עד צריך להעיד בחינם, ואם בכל זאת נטל שכר להעיד, הכלל הוא (משנה בבכורות כט ע"א) שדינו בטל (כן הדין גם בדיין שנוטל שכר לדון. ופסק הב"ח (ט, ט) שלמרות שהעדות (או הדין) בטלה, אינו צריך להשיב את הכסף שנתנו לו עבור העדות. גם שער משפט (ט, סק"ב) כתב שלא שייך לומר אי עביד לא מהני, מב' טעמים: א. שנוטל שכר עובר על עשה ולא על לאו. ב. הוא מביא פסוק שבו התורה חידשה שנוטל שכר להעיד המעשה חל. אמנם המגיה במשנה למלך (סנהדרין כג, ה) הביא מריטב"א קידושין (נח ע"ב ד"ה 'אמר אביי') שחייבים להשיב את השכר שנתנו לדיין או לעד. וכ"כ מחנה אפריים (שכירות טז) שפטור מלשלם כי כיון שהעדות (או הדין) בטילה, הרי שלא הגיעה הנאה לשוכר מעדותו או דינו. (וע"ע דברי חיים דיינים סימן ג).
אמנם כותב המחנה אפרים שמרש"י בר"ה נראה שאם אדם שוכר עד, הוא חייב לשלם לו אם אכן העד השלים את תנאו, והעיד. ולכאורה זו ראייה לב"ח, ולא כריטב"א, שחייבים לשלם לעד ששוכרים אותו?
אלא שיש לחלק בין כששוכרים עד שקר, שמראש הפעולה היא אסורה, ולכן השוכר יודע שהוא נותן שכר עבור הפעולה עצמה, ולכן על זה כתב רש"י שאם ישלים את הפעולה יתחייב השוכר לשלם, לבין מקרה שבו אדם שוכר להעיד עדות אמת, שהשוכר חושב שהעדות תועיל, וכשהעדות בטילה, העד חייב להשיב את הכסף.
סיכום: מרש"י כאן מוכיח נתיבות שאם שילם לעדי שקר אינם מחזירים לו את הכסף, ואמרי בינה מוסיף שגם אם לא שילם חייב לשלם. אמנם מחתם סופר ובית יצחק עולה ששכירות שהמעשה באיסור, לא חייבים לשלם עליה. ואמרי בינה מביא מהר"י באסאן שחולק עליהם וסובר שכל שכירות שיש בה איסור חייבים לשלם עליה.
לגבי שכרוהו להעיד ולא העיד פתחי תשובה מביא דעות שקנסו את השוכר ואין העד חייב להחזיר את הכסף, אמנם פתחי תשובה דוחה דעות אלו.
במקרה שבו השוכר שכר עד על מנת שיעיד אמת, לדעת הב"ח העד אינו חייב להשיב את הכסף, ואילו המגיה במשנה למלך והמחנה אפרים מוכיחים מריטב"א שחיב להשיב את הכסף בגלל שעדותו בטילה, המחנה אפרים מקשה מרש"י כאן, שמשמע שחייב לשלם, אמנם יש לתרץ שדווקא כששוכר עדי שקר ומראש ידע שהעדות לשקר שכר את העד רק לבצע את פעולת העדות, מה שאין כן בשוכר עדי אמת, חשב שעדותם תועיל לו, וכיון שלא הועילה, אינו חייב לשלם להם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה

מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?

מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.

רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.

ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן

















