ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
הגמרא מביאה את סוף הסיפור, שאחרי שחכמים גילו את התרמית, אמרו לאותו עד, ש:'מאתיים זוז (שכר העדות) נתונים לך במתנה'. ומבאר רש"י שלמרות שלא השלים את התנאי שקבע עם השוכרים, הרי שב"ד נתנו לו את המעות מדין 'הפקר בית דין הפקר'.
עולה מדברי רש"י שאם היה משלים את התנאי שהתחיב לשוכר, אף שהתנאי כרוך בעבירת עדות שקר, העד לא היה חייב להשיב את הכסף שקיבל עבור עדות השקר. וכך אכן פוסק נתיבות המשפט (חושן משפט ט, סק"א), וכותב שלמרות שאדם שהתחייב לתשלום ריבית, או שוחד אינו חייב לשלמם, גם אם היה סיכום מפורש בינו לבין הצד המקבל - בעדות שקר אין הדבר כן. והטעם, שבריבית ובשוחד עצם נטילת הכסף נאסרה בתורה, ואילו בעדות שקר יש איסור על העדות, אך אין איסור בתורה על נטילת כסף להעיד שקר, ולכן אין העד חייב להחזיר כסף שקיבל לשם כך.
וכן הוכיח הנתיבות מדין אתנן, שלמרות שהביאה עצמה אסורה, יש חיוב לשלם את האתנן עליה. אמרי בינה (דיינים יז) מוסיף שחיוב התשלום הוא חיוב גמור. ולכן לא זו בלבד שאין מוציאים הממון מעד השקר אם כבר קיבלו, אלא גם כשלא שילם לו, יכול העד לתבוע את שכרו בבית דין.
חתם סופר (ה, כז) מבאר את החיוב באתנן באופן שונה, ומבאר שהוא חל רק בגלל חידוש התורה שחידשה שיש אתנן, ולולי חידוש התורה היה השוכר פטור בגלל הכלל ש'כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד, אי עביד לא מהני', וגם בלי כלל זה היתה פוקעת השכירות בגלל האיסור שכרוך בה. האמרי בינה למד שלדעת החתם סופר בעדות שאין חידוש תורה כזה, יהיה פטור מחיוב השכירות. 'בית יצחק' (אבן העזר ב, צא אות טו) כותב גם הוא שאין השוכר חייב לשלם לעד. דוקא באתנן נוצר חיוב שכירות כיון שגופו נהנה בפועל מביאת האיסור, בשכירות דנן לא נהנה השוכר כלל מהאיסור, שהרי הדין בטל, וגם השכירות לא חלה כיון ש'אי עביד לא מהני'.
אמרי בינה (שם) דחה את דברי החת"ס ואמר שאין זה נכון לקשר את דין אתנן לדין 'אי עביד מהני', כי בניגוד לשוחד שם ההתחייבות היא עבירה בעצמה, שכירות לעדות שקר אינה עבירה בעצמה. אלא רק תנאי לקבל את כסף השכירות, ובאופן כזה אין קשר ל'אי עביד לא מהני'. כמו כן הוא מביא מהר"י באסן (פד) שאומר בפירוש שאדם ששכר פועל לעשות דבר איסור, כגון שציוה עליו לזרוע כלאים או לעשות איסורים אחרים והוא ישלם לו, חייב לשלם לו, ומביא ראייה מדין אתנן.
שכרוהו להעיד ולא העיד
שבות יעקב (א, קמה) מוכיח מאותו פירוש של רש"י בר"ה כב ע"ב שאם העד בפועל לא העיד את העדות שהתבקשה ממנו, הוא חייב להשיב את הכסף לשוכר, ולא קונסים את השוכר על זה שרצה לעשות עבירה, ורק במקרה הגמרא כאן קנסו בגלל שהיתה סיבה מיוחדת. פתחי תשובה (חו"מ לב, א) מביא עטרת צבי ומאמר קדישין שחולקים עליו, וטוענים שגם אם לא העיד את העדות שהתבקש להעיד, השוכר חייב לשלם לו, מדין קנס, ודחה דבריהם.
שכרוהו להעיד אמת
מקרה דומה אך שונה בדינו הוא לגבי אדם שנותן שכר לעד על מנת שיעיד אמת, בהלכה הדבר אסור בגלל הכלל ש'מה אני בחינם, אף אתם בחינם' עד צריך להעיד בחינם, ואם בכל זאת נטל שכר להעיד, הכלל הוא (משנה בבכורות כט ע"א) שדינו בטל (כן הדין גם בדיין שנוטל שכר לדון. ופסק הב"ח (ט, ט) שלמרות שהעדות (או הדין) בטלה, אינו צריך להשיב את הכסף שנתנו לו עבור העדות. גם שער משפט (ט, סק"ב) כתב שלא שייך לומר אי עביד לא מהני, מב' טעמים: א. שנוטל שכר עובר על עשה ולא על לאו. ב. הוא מביא פסוק שבו התורה חידשה שנוטל שכר להעיד המעשה חל. אמנם המגיה במשנה למלך (סנהדרין כג, ה) הביא מריטב"א קידושין (נח ע"ב ד"ה 'אמר אביי') שחייבים להשיב את השכר שנתנו לדיין או לעד. וכ"כ מחנה אפריים (שכירות טז) שפטור מלשלם כי כיון שהעדות (או הדין) בטילה, הרי שלא הגיעה הנאה לשוכר מעדותו או דינו. (וע"ע דברי חיים דיינים סימן ג).
אמנם כותב המחנה אפרים שמרש"י בר"ה נראה שאם אדם שוכר עד, הוא חייב לשלם לו אם אכן העד השלים את תנאו, והעיד. ולכאורה זו ראייה לב"ח, ולא כריטב"א, שחייבים לשלם לעד ששוכרים אותו?
אלא שיש לחלק בין כששוכרים עד שקר, שמראש הפעולה היא אסורה, ולכן השוכר יודע שהוא נותן שכר עבור הפעולה עצמה, ולכן על זה כתב רש"י שאם ישלים את הפעולה יתחייב השוכר לשלם, לבין מקרה שבו אדם שוכר להעיד עדות אמת, שהשוכר חושב שהעדות תועיל, וכשהעדות בטילה, העד חייב להשיב את הכסף.
סיכום: מרש"י כאן מוכיח נתיבות שאם שילם לעדי שקר אינם מחזירים לו את הכסף, ואמרי בינה מוסיף שגם אם לא שילם חייב לשלם. אמנם מחתם סופר ובית יצחק עולה ששכירות שהמעשה באיסור, לא חייבים לשלם עליה. ואמרי בינה מביא מהר"י באסאן שחולק עליהם וסובר שכל שכירות שיש בה איסור חייבים לשלם עליה.
לגבי שכרוהו להעיד ולא העיד פתחי תשובה מביא דעות שקנסו את השוכר ואין העד חייב להחזיר את הכסף, אמנם פתחי תשובה דוחה דעות אלו.
במקרה שבו השוכר שכר עד על מנת שיעיד אמת, לדעת הב"ח העד אינו חייב להשיב את הכסף, ואילו המגיה במשנה למלך והמחנה אפרים מוכיחים מריטב"א שחיב להשיב את הכסף בגלל שעדותו בטילה, המחנה אפרים מקשה מרש"י כאן, שמשמע שחייב לשלם, אמנם יש לתרץ שדווקא כששוכר עדי שקר ומראש ידע שהעדות לשקר שכר את העד רק לבצע את פעולת העדות, מה שאין כן בשוכר עדי אמת, חשב שעדותם תועיל לו, וכיון שלא הועילה, אינו חייב לשלם להם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
