ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
התורה מצווה בפרשתנו: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (דברים ט"ז כ).
רב אשי מפרש בעקבות הברייתא:
"קראי; אחד לדין ואחד לפשרה. כדתניא: צדק צדק תרדף - אחד לדין ואחד לפשרה".
אם כך, כיצד יכריע הדיין אם לדין ואם לפשרה?
מתי מותר לדיין להכריע לפשרה, ומתי ואם בכלל הוא חייב לפסוק פשרה?
עד מתי מותר לו להציע זאת לבעלי הדין? ומתי הוא רשאי לכוף אותם לכך?
נציע בדברינו הפעם את הדרך המרכזית של הצעת הפשרה בבית הדין ואת הזמן הראוי להציעה.
בסוגיא בסנהדרין מצינו:
"רבי יהושע בן קרחה אומר: מצוה לבצוע (להציע פשרה), שנאמר: "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" (זכריה ח'). והלא במקום שיש משפט - אין שלום, ובמקום שיש שלום - אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום - הוי אומר: זה ביצוע. ...מאי מצוה דקאמר רבי יהושע בן קרחה - מצוה למימרא להו: אי דינא בעיתו, אי פשרה בעיתו" (סנהדרין ו ע"ב).
לפי סוגיא זו על הדיין להציע תמיד פשרה לבעלי הדין. מתי מציע הדיין את הדבר? פוסק השולחן ערוך:
"מצוה לומר לבעלי דינים בתחלה: הדין אתם רוצים או הפשרה; אם רצו בפשרה, עושים ביניהם פשרה" (חושן משפט סימן יב סעיף ב).
אם כך, לפני תחילתו של ההליך המשפטי, שבסופו אמור להתברר הצדק על הדיין להציע לבעלי הדין להסכים על פשרה ובכך לסיים את המחלוקת.
נשאלת השאלה, מדוע? למה שלא ניתן להליך המשפטי למצות את עצמו ועל ידי כך להגיע לדין צדק? מדוע גם הפשרה שמוצעת קודם הדיון גם היא נחשבת כעשיית צדק?
ההסבר לכך הוא זה: הדיין שמציע פשרה קודם להתחלת הדיון, איננו כופה אותה. הצעתו תתקבל רק אם שני הצדדים יקבלו אותה. גם אם צד אחד בלבד יתנגד, הדיין ימשיך בהליך ולא יתחשב בכך שצד זה הוא שכפה אותו על שני הצדדים. בחלק גדול מהמקרים המגיעים לבית הדין יש מן הצדק בטענות שני הצדדים. ההסכמה לפשרה מביעה, גם אם בעקיפין, את העובדה ששני הצדדים מכירים במציאות זו. לכן הפשרה המוצעת גם היא ל"צדק" תחשב. לא זו אף זו, ההסכמה של שני הצדדים לסיים את הסכסוך בפשרה, גורמת להרגשה טובה של שני הצדדים, כיון שגם הצד השני ויתר. כמו שהנביא זכריה הגדיר גם משפט שמסתיים בשלום הוא משפט צדק.
נוסיף על כך כי ההליך המשפטי, גם ההגון ביותר, היעיל ביותר, המהיר ביותר והזול ביותר, הוא הליך מתיש, הדורש משני הצדדים כוחות נפש. נטילת חלק בהליך, מדירה שינה ואיננה מאפשרת לצדדים להתרכז כראוי בעבודתם ובעיסוקיהם הרגילים. גם בני משפחותיהם עלולים לשלם מחיר יקר. לעתים ההליך תובע גם מחיר בריאותי מן הצדדים.
לא תמיד הצד הזוכה בדין הוא גם המנצח. לעתים זה שזכה בדין הוא רק "זה שהפסיד פחות". חסד גדול עושה הדיין עם בעלי הדין כשהוא מציע להם לוותר על סיכוי להרוויח יותר ממון, אבל תמורת כך לקבל דברים שאי אפשר לרכשם בכסף. גם זה 'צדק יהודי' שהדיין חייב להציע לצדדים קודם הכניסה להליך המשפטי הרגיל.
במקרה שבחרו הצדדים שלא לקבל הכרעה על דרך הפשרה, ימשיך הדיין לדון בפרטי המקרה, יברר אותם, ישמע עדים ויקבל הוכחות ובסופו של יום יכריע על פי דין.
נסיים את דברינו להפעם ונוסיף כי לעתים נאלץ הדיין להכריע על פי כללי הפשרה, גם בלי הסכמת הצדדים. במקרים אלה נדון בהזדמנויות קרובות, אם יזכה אותנו הקב"ה.
הבה נאחל לעם ישראל כי רשת בתי הדין "ארץ חמדה - גזית" יציעו בקרוב פתרונות הלכתיים מעשיים בתחומים נוספים ותתקיים בנו עוד מעט מנבואת נביא הנחמה:
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (ישעיה א' כז)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













