ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מדוע צריך להודיע לחברו כשנותן לו מתנה - וכי לא עדיף לתת לו בסתר שלא יתבייש? ובנוסף, מה ייחודה של השבת בהקשר זה? הרב קוק (עין איה שבת א', יד-טו) מבאר את הרעיון שמאחורי הוראה זו:
הכרת הטוב משפיעה רבות על התנהלותו של האדם, ובכוחה לגרום לאדם לעשות מעשים שבדרך רגילה לא היה עושה. דוגמא לדבר היא הכרת הטוב להורים, שנמצאת באופן טבעי בלב האדם, ומתבטאת בכיבוד זיכרונם אף לאחר מותם. האדם מעצמו חש מחויבות לפעול כפי יכולתו למי שעשה כלפיו טובה, והוא גם שמח לעשות זאת, אף שלעיתים רבות נותן הטובה כלל לא חפץ לקבל דבר עבורה. כמו כן, ככל שהטובה גדולה יותר, ואדם מכיר בה ובהשפעתה, גדלה יותר נכונותו ורצונו לעשות ולפעול לטובת מטיבו. ולכן הנותן מתנה לחברו – צריך להודיעו, כדי לתת מקום ליסוד המוסרי של הכרת הטוב לפעול.
בקומה הבסיסית, אדם נפתח להכרה בטובות הבאות עליו מידי הוריו ושאר מכריו הסובבים אותו. ובשלב מתקדם יותר הוא מגיע להכרה בשורש הדברים – "טוב ה' לכל..."(תהילים קמה, ט), ויתעורר לכך שה' הוא המטיב באמת, והוא שולח אליו מטובו באמצעות שליחיו – ההורים וסביבתו. וכשיעמיק הכרה זו בליבו, ייוולד בו באופן טבעי הרגש להכיר טובה להקב"ה, וינסה למצוא דרכים שבהם יוכל להביע את רגשי טובתו. כאשר הדרך הטובה ביותר שהאדם יכול להביע זאת, היא על ידי תיקון המציאות ופיתוח העולם. שהרי ה' שמלוא כל הארץ כבודו, והכל שלו ואינו חסר מאומה, ברא את העולם ורוצה להטיב לברואיו, ולכן ככל שאדם ישפר ויתקן את המציאות, הוא ממלא בכך את רצון ה', שרוצה בפיתוחו ושכלולו של העולם על כל רבדיו.
בדרך זו, הפעולה של האדם לתיקון העולם לא תנבע ממקום של אינטרס צר, פרטי ומשתנה, אלא מתוך הכרה עמוקה ורצון כנה לקדם ולהיטיב, ולהביע בכך את רגשי תודתנו לבורא עולם על הטובות התמידיות שמשפיע עלינו, בכל עת ובכל שעה.
במבט רחב יותר, שיא הטובה על האדם, אינה רק בטובות חומריות מקומיות וחולפות, אלא בבשורה שיש בחיי האדם גם צד רוחני, קדוש ונצחי. באדם ישנו צלם א-לקים ושייכות לקדושה. כך שהחיים מקבלים משמעות נצחית. השבת מחד, מבטאת את שייכות העולם לקודש, ושהאדם שייך למדרגה גבוהה – "אני ה' מקדשכם", ומאידך, מטרתה גם להיות 'זכר למעשה בראשית', ולהזכיר לעולם ולאדם מי בראו ומי נותן לו את כוחותיו הגשמיים והרוחניים. והידיעה הזו שהאדם מתוודע לסגולה שנמצאת בו, וליכולות הגדולות שניתנו לו, מעוררות אותו לקום ולבטא אותם, וככל שיפתח ויצמיח אותם, ממילא גם יתחזק בקרבו הרצון להכיר טובה להקב"ה על שנתן לו את היכולת להיות שייך למדרגה גבוהה זו. ואף שהאדם אין ביכולתו להקיף ולבטא את כל המדרגה הזו, ומתן שכרה לא ידוע, הקב"ה מודיע לנו שאנו שייכים אליה.
עמדה זו של הכרת טובה, היא העמדה הבסיסית של האדם המאמין. מיד כשפותח את עיניו הוא אומר – "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". כל העשייה במהלך היום היא נובעת מההודאה על כוחות החיים שניתנים לנו, ובעיקר על הנשמה שבקרבנו, שצריכה עכשיו להופיע ולהתבטא במהלך העשייה היום יומית. אמנם לא רק העשייה בהווה, אלא גם בעתיד יישאר ויעמיק יסוד זה. כפי שעולה מהמדרש (רבה צו ט,ז) "לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל, כל התפלות בטלות ההודאה אינה בטלה...", כיוון שהוא הדבר היסודי שעליו בנוי העולם, ובאמצעותו הוא יתקדם וישתכלל.
סיכום: בתורה (שמות לא,יג) מתוארת פניית ה' למשה שיודיע על נתינת השבת כמתנה לעם ישראל.
והגמרא (ביצה ט"ז ע"א) לומדת מכך שהנותן מתנה לחברו שהיא או שכרה אינו עתיד להיוודע למקבל,
צריך להודיעו על כך. הרב קוק (עין איה שבת א',יד-טו) מבאר, שהסיבה לדבר נעוצה בהכרת כוחה של הכרת טובה על נפש האדם. וישנם שלושה שלבים בעניין:
א. עצם המודעות לכוח הכרת טובה שבאופן אוניברסלי, גורם לאדם לפעול מעצמו ובשמחה, לטובת המטיב לו. הדבר בא לידי ביטוי לדוגמא בהכרת הטוב של האדם כלפי הוריו אף לאחר מותם.
ב. הכרה בכך שהקב"ה הוא מקור הטובות וכולם בעצם שלוחיו והדרך להכיר לו טובה היא בתיקון העולם שה' רוצה בקידומו ושכלולו.
ג. ככל שהטובה גדולה, גם הכרת הטוב גדולה יותר, שיא הטובה היא בהכרה של קבלת כוחות הרוחניים והשייכות של האדם והעולם לקדושה שמתבטאת בשבת, שמעידה על הדבר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













