ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מדוע צריך להודיע לחברו כשנותן לו מתנה - וכי לא עדיף לתת לו בסתר שלא יתבייש? ובנוסף, מה ייחודה של השבת בהקשר זה? הרב קוק (עין איה שבת א', יד-טו) מבאר את הרעיון שמאחורי הוראה זו:
הכרת הטוב משפיעה רבות על התנהלותו של האדם, ובכוחה לגרום לאדם לעשות מעשים שבדרך רגילה לא היה עושה. דוגמא לדבר היא הכרת הטוב להורים, שנמצאת באופן טבעי בלב האדם, ומתבטאת בכיבוד זיכרונם אף לאחר מותם. האדם מעצמו חש מחויבות לפעול כפי יכולתו למי שעשה כלפיו טובה, והוא גם שמח לעשות זאת, אף שלעיתים רבות נותן הטובה כלל לא חפץ לקבל דבר עבורה. כמו כן, ככל שהטובה גדולה יותר, ואדם מכיר בה ובהשפעתה, גדלה יותר נכונותו ורצונו לעשות ולפעול לטובת מטיבו. ולכן הנותן מתנה לחברו – צריך להודיעו, כדי לתת מקום ליסוד המוסרי של הכרת הטוב לפעול.
בקומה הבסיסית, אדם נפתח להכרה בטובות הבאות עליו מידי הוריו ושאר מכריו הסובבים אותו. ובשלב מתקדם יותר הוא מגיע להכרה בשורש הדברים – "טוב ה' לכל..."(תהילים קמה, ט), ויתעורר לכך שה' הוא המטיב באמת, והוא שולח אליו מטובו באמצעות שליחיו – ההורים וסביבתו. וכשיעמיק הכרה זו בליבו, ייוולד בו באופן טבעי הרגש להכיר טובה להקב"ה, וינסה למצוא דרכים שבהם יוכל להביע את רגשי טובתו. כאשר הדרך הטובה ביותר שהאדם יכול להביע זאת, היא על ידי תיקון המציאות ופיתוח העולם. שהרי ה' שמלוא כל הארץ כבודו, והכל שלו ואינו חסר מאומה, ברא את העולם ורוצה להטיב לברואיו, ולכן ככל שאדם ישפר ויתקן את המציאות, הוא ממלא בכך את רצון ה', שרוצה בפיתוחו ושכלולו של העולם על כל רבדיו.
בדרך זו, הפעולה של האדם לתיקון העולם לא תנבע ממקום של אינטרס צר, פרטי ומשתנה, אלא מתוך הכרה עמוקה ורצון כנה לקדם ולהיטיב, ולהביע בכך את רגשי תודתנו לבורא עולם על הטובות התמידיות שמשפיע עלינו, בכל עת ובכל שעה.
במבט רחב יותר, שיא הטובה על האדם, אינה רק בטובות חומריות מקומיות וחולפות, אלא בבשורה שיש בחיי האדם גם צד רוחני, קדוש ונצחי. באדם ישנו צלם א-לקים ושייכות לקדושה. כך שהחיים מקבלים משמעות נצחית. השבת מחד, מבטאת את שייכות העולם לקודש, ושהאדם שייך למדרגה גבוהה – "אני ה' מקדשכם", ומאידך, מטרתה גם להיות 'זכר למעשה בראשית', ולהזכיר לעולם ולאדם מי בראו ומי נותן לו את כוחותיו הגשמיים והרוחניים. והידיעה הזו שהאדם מתוודע לסגולה שנמצאת בו, וליכולות הגדולות שניתנו לו, מעוררות אותו לקום ולבטא אותם, וככל שיפתח ויצמיח אותם, ממילא גם יתחזק בקרבו הרצון להכיר טובה להקב"ה על שנתן לו את היכולת להיות שייך למדרגה גבוהה זו. ואף שהאדם אין ביכולתו להקיף ולבטא את כל המדרגה הזו, ומתן שכרה לא ידוע, הקב"ה מודיע לנו שאנו שייכים אליה.
עמדה זו של הכרת טובה, היא העמדה הבסיסית של האדם המאמין. מיד כשפותח את עיניו הוא אומר – "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". כל העשייה במהלך היום היא נובעת מההודאה על כוחות החיים שניתנים לנו, ובעיקר על הנשמה שבקרבנו, שצריכה עכשיו להופיע ולהתבטא במהלך העשייה היום יומית. אמנם לא רק העשייה בהווה, אלא גם בעתיד יישאר ויעמיק יסוד זה. כפי שעולה מהמדרש (רבה צו ט,ז) "לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל, כל התפלות בטלות ההודאה אינה בטלה...", כיוון שהוא הדבר היסודי שעליו בנוי העולם, ובאמצעותו הוא יתקדם וישתכלל.
סיכום: בתורה (שמות לא,יג) מתוארת פניית ה' למשה שיודיע על נתינת השבת כמתנה לעם ישראל.
והגמרא (ביצה ט"ז ע"א) לומדת מכך שהנותן מתנה לחברו שהיא או שכרה אינו עתיד להיוודע למקבל,
צריך להודיעו על כך. הרב קוק (עין איה שבת א',יד-טו) מבאר, שהסיבה לדבר נעוצה בהכרת כוחה של הכרת טובה על נפש האדם. וישנם שלושה שלבים בעניין:
א. עצם המודעות לכוח הכרת טובה שבאופן אוניברסלי, גורם לאדם לפעול מעצמו ובשמחה, לטובת המטיב לו. הדבר בא לידי ביטוי לדוגמא בהכרת הטוב של האדם כלפי הוריו אף לאחר מותם.
ב. הכרה בכך שהקב"ה הוא מקור הטובות וכולם בעצם שלוחיו והדרך להכיר לו טובה היא בתיקון העולם שה' רוצה בקידומו ושכלולו.
ג. ככל שהטובה גדולה, גם הכרת הטוב גדולה יותר, שיא הטובה היא בהכרה של קבלת כוחות הרוחניים והשייכות של האדם והעולם לקדושה שמתבטאת בשבת, שמעידה על הדבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
