ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
לאדם המודרני נשמעת 'תורה' זו קיצונית משהו. וכי באמת מצבנו כל כך טוב שכלום איננו חסרים מלבד נבואה ורוח הקודש? התשובה קצת מביכה את האדם הדתי הרגיל, מפני שבלוח המשימות העתידיות שלו הנבואה לא ממש תופסת מקום מרכזי. 'אני, יאמר איש הקהילה הדתית, הלוואי שאספיק להגיע למנחה לפני שיתחילו חזרת הש"ץ'. 'ואני, יאמר המתבגר, הלוואי שאצליח להתחזק משהו בענייני צניעות, או במצוות ציצית', והאֵם אולי תאחל לעצמה להגיע ל'מדרגה' בה היא מדליקה נרות שבת מעט לפני הרגע האחרון בו היא כמעט נופחת את נשמתה... אבל נבואה? יש לנו רשימה ארוכה של דברים לפני כן!
איך הגיע אם כן האור החיים לקביעה מוחלטת זו - מר ממוות?? מעצם התמיהה דלעיל מובן עד כמה עמוקה המכה. אם אנו 'מסתדרים לא רע' בלי נבואה ורוח הקודש, סימן שבאמת מצבנו קשה, וכבר הסתגלנו לחיים עקומים. כדי להתיישר ולעמוד על מהותנו היהודית המיוחדת הזו, יש להבין מעט, משהו, מעולמה של הנבואה בחיינו.
אותו יהודי המתקשה להגיע לתפילה, הנמצא במאבק ארוך שנים בתוכו על מקומו בעולם, האם עניינו בעסקים (באיזה עסקים? עם מי?) או בעולם הקודש? ואם כן, אז כמה להשקיע בכל צד? אותו מתבגר או מתבגרת המבקשים את מיקומם על פני המפה האנושית היהודית, המשתוקקים למלא את תפקידם בשלמות - מהו? מה מיקומם בפזל האנושי העצום? איזו 'חתיכה' היא שלהם, שבלעדיה התמונה כל כך חסרה? אותה אישה המתמודדת גם היא בין העומס בבית לעומס בחוץ, בעבודה או בחברה, מה משקל תתן לכל חלק? ומה משקל ואיזה לכל ילד? יותר ברגש, יותר בשכל? בהקפדה או הרכות וליטוף? וכי יאמרו המבקרים קרירי השכל, וכי מה, התרצה שהנביא יהיה כמקובל בן זמננו? נאמר לו מפורש -זהו, שלא! להיפך! 'המקובל', הוא המבקש להסיג את תחומו של הנביא, לא להיפך.
אלא שאכן נכון, עולם הפרט הינו רק חלק ממעלת הנביא. עיקר עניינו הוא במעגלים רחבים הרבה יותר. מה יעשה עם ישראל לעת כזו? במה תשקיע הממשלה יותר, בחברה או בכלכלה, בבטחון פנים, בטיפול בעולם התחתון והתארגנותו או בבטחון חוץ? מה הוא עיקר הדגש הרוחני בחינוך הנוער הרחוק מתורה - דגש מוסרי/מידותי או דווקא הלכתי? מה נושיט לעמים כנושאי דבר ה' בעולם? כיצד נוציא לפועל את ייעודנו ש'מציון תצא תורה', וכיצד נשמיע את דבר ה' מירושלים? ומעל לכל. מה יאמר ה' לנו? מה ייצא מצינור זה של הנבואה? לעניות דעתי, הליבה של התורה הזו של האוה"ח הק' היא חסרון השמעת דבר ה' לעולם. בזאת יש להתמקד על מנת להבין את חסרוננו זה שהוא מר ממוות.
בתפילה המפורסמת 'פתח אליהו', המודפסת בפתח הסידור של בני עדות המזרח, מסביר הזוהר הק', שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם "בגין לאישתמודע" - בכדי להתוודע. העולם חסר את ההארה האלוקית, ועקב חסרון זה האנושות משתוללת מטה מטה מדחי אל דחי. לא רק חסרון הארת הדרך הוא המְדרדר, אלא עצם המציאות של הצמא הנפשי העקרוני הזה של המין האנושי לדעת את דבר בוראו, לשמוע מה רוצה ממנו מי שהביאו לעולם היא המוליכה את העולם להיות חסר את עומקו שלו - ובלא אלו החיים נעשים טפלים, חלולים, כמעט חייתיים, חסרי צלם אנוש.
כי בלא הדיבר האלוקי, ההסבר האלוקי, הקשר המגיע ממנו יתב' אל העולם אותו ברא, היש כולו נמצא בסימן שאלה עצום ונורא - אנה אנו באים? מה מקום הפרט? למה מיועדת אומה זו או אחרת ולאן הולכת ההיסטוריה כולה? כיצד יתוקן אשר אשר עוות? מהי הדרך לאהבתך בוראנו, ליראתך המתוקה כל כך, הנותנת עומק להיותנו ברואך? בחסרון כל אלו, ובהרגל לחיות מבלעדי הפשר הבסיסי ביותר, העמוק ביותר, נותר הדיבר האלוקי שותק, והעולם אם כך מקרטע כמשותק.
יש לנו אכן להשתוקק, יחד עם רבנו האוה"ח הק' להשבת אור החיים האלוקיים לעולם - אור הנבואה ורוח הקודש, על הפרט ועל הכלל כולו - "והוא רחום ישוב ירחמנו כי יתן את רוחו בנו כימי קדם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
