ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
חילי צה"ל
וּכְבָר הִתְבָּאֵר בְּמַה שֶּׁזָּכַרְנוּ, שֶׁכָּל מַעֲשֵׂי הָאָדָם אֵינָם יוֹצְאִים מִצִּוּוּי וְאַזְהָרָה וְדֵי־הַסִּפּוּק, כִּי כָל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִגֶּדֶר דֵּי־הַסִּפּוּק אוֹ אֶל הַתּוֹסֶפֶת אוֹ אֶל הַחֶסְרוֹן, אֵינֶנּוּ נִמְלָט מֵהַשִּׂיג בְּצִוּוּי* אִם יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אוֹ בְּאַזְהָרָה אִם לֹא יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמָיִם.
די הסיפוק במזון
וְכַאֲשֶׁר נַחְקֹר עַל דֵּי־הַסִּפּוּק לְהַגִּיעַ מִן הָעוֹלָם* אֶל הַמָּזוֹן, נִמְצָאֶנּוּ מְצֻוֶּה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּרֵאשִׁית הַיְצִירָה (בְּרֵאשִׁית א, כח): "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ", וְאָמַר אַחַר כֵּן (בְּרֵאשִׁית א, כט): "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ". אִם כֵּן דֵּי־הַסִּפּוּק בַּמָּזוֹן נִכְנָס בְּשַׁעַר הַצִּוּוּי.
כל מעשי האדם בציווי ובאזהרה
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
34 - עבודת ה' חלק י"א
35 - עבודת ה' חלק י"ב
36 - עבודת ה' חלק י"ג
טען עוד
חלוקת מעשי בני אדם לטוב או לרע
וְהִנֵּה נֶחְלְקוּ מַעֲשֵׂי בְנֵי אָדָם אֶל טוֹב וְאֶל רָע. וְהַמַּשְׂכִּיל, מִי שֶׁשּׁוֹקֵל אֶת מַעֲשָׂיו קֹדֶם עֲשׂוֹתָם בַּמִּשְׁקָל הַזֶּה, וְיִבְחַן אוֹתָם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הַטּוֹבָה וְכֹחַ הַכָּרָתוֹ, יִבְחַר בַּטּוֹב מֵהֶם וְיַעֲזֹב זוּלָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קיט, נט): "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ, חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ".
וְהָרְאָיָה עַל בֵּרוּר מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ* מֵהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וְהָרָעִים, מַה שֶּׁאָמַר הֶחָכָם (קֹהֶלֶת יב, יד): "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע". וְהִנֵּה הִכְנִיס הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם תַּחַת טוֹב וָרָע, וְהוּא מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ מֵעִנְיַן הַמְשֻׁבָּח וְהַמְגֻנֶּה.
___________________________________
מֵהַשִּׂיג בְּצִוּוּי – נחשב כקיום מצווה. לְהַגִּיעַ מִן הָעוֹלָם וכו' – לספק צרכי מזוננו מן העולם. עִם יְכָלְתּוֹ עָלָיו – כאשר באפשרותו לקחת כצורכו. מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ – שמעשי האדם נחלקים לשניים, מצוות ועבירות.
ביאורים
אחרי שרבנו בחיי חילק את כל מעשי האדם לשלושה חלקים: מצוה, עבירה ורשות, הוא מחדש שבאמת אין שלושה חלקים. יש רק שניים: מצוה ועבירה. אין שום מעשה שהוא רשות! עבודת ה' היא מושג רחב הרבה יותר מהמצוות האמורות בתורה. עובד ה' אינו נמדד רק בשאלה האם קיים תרי"ג מצוות או לא, אלא האם כיוון את כל חייו לאור עבודת ה'.
בתוך מצוותיה של התורה הדבר ברור. כאשר האדם מקיים מצוה או נמנע מלעבור עבירה בגלל יראת שמים הוא מקיים את רצון ה' המתגלה בתורה.
גם הפעולות החיוניות לחיי האדם, כמו אכילה נאותה ושינה מספיקה, הם על גבול מצוותיה של התורה. הקב"ה ציוה על האדם לפרות ולרבות בארץ ונתן לו אוכל בשפע כדי שיאכל כראוי. ולכן אדם שמנהל את חייו באופן מאוזן ותקין נחשב כממלא את רצון ה' והוא צדיק .
פעולות מיותרות שאין לאדם צורך בהם כמו שינה יתרה ואכילה ללא גבולות, אסור לאדם לעשותן מכיוון שהם גורמות לו שלא לעבוד את הבורא. למרות שפעולה זו איננה עבירה - היא הופכת לכזו אם אנו מבינים שכל חייו של האדם צריכים להיות מכוונים לאור עבודת ה'.
פעולות שאינן מספיקות לחייו של האדם כמו שינה מועטת, יבחנו לפי כוונתו של האדם. אם נעשות מתוך רצון להתקרב לבורא - הן נהפכות למצוות, אך אם נובעות מתוך קמצנות ותאוות העולם הזה - הן אסורות.
עבודת ה' איננה רק בתחום הצר של קיום תרי"ג מצוות, אלא בכל צעד ושעל בחייו של האדם. נוכחותו החיה של הקב"ה מלווה את עובד ה' ומהווה מצפן רוחני ומוסרי לכל החלטה ולכל מעשה.
בסוף חייו האדם נמדד על כלל מעשיו. 'את כל מעשה - יביא האלוהים במשפט' [קהלת יב, יד]. הדין לעולם הבא איננו רק אם קיימת סך מצוות מסוים או לא, אלא האם כיוונת את כל חייך לאור רצון ה'. זוהי תפיסת החיים העמוקה והכוללת שצריכה ללוות אותנו כאן, בחיינו בעולם הזה.
הרחבות
•וכל מעשיך יהיו לשם שמים
כָל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִגֶּדֶר דֵּי הַסִּפּוּק אוֹ אֶל הַתּוֹסֶפֶת אוֹ אֶל הַחֶסְרוֹן, אֵינֶנּוּ נִמְלָט מֵהַשִּׂיג בְּצִוּוּי אִם יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אוֹ בְּאַזְהָרָה אִם לֹא יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמָיִם. מסקנת רבנו בחיי היא שהמושג "ענייני הרשות" איננו נכון. זאת מאחר שמה שעושה האדם לשם שמים הרי הוא מצווה בו, ומה שאינו עושה לשם שמים נאסר עליו לעשותו. נראה שזוהי דעת הרמב"ן , הכולל בציווי "קדושים תהיו" [ויקרא יט, א] את ההוראה למעט בהנאות העולם הזה עד כדי פרישות.
אולם למעשה, רף גבוה זה אינו מוסכם על כל הראשונים. הרב קוק מביא את דעת הראב"ד הסובר שיש מציאות של ענייני רשות שהתורה אינה מגבילה בהם את האדם [עין איה, ברכות א, ד].
הרב חרל"פ מסביר שהדעות החלוקות מבטאות שלבים שונים. אכן ישנם ענייני רשות שאינם נמנעים מהאדם. כביכול ישנו שטח 'הפקר' שהתורה אינה מתייחסת אליו. אולם לעתיד לבוא כל ענייני הרשות יתגלו כמצוות, דהיינו שכל מעשי האדם יהיו מכוונים לשם שמים. מצב זה יהווה חזרה למצבו העליון של האדם בגן עדן שצֻווה אפילו על האכילה: "מכל עץ הגן אכול תאכל" [בראשית ב, טז] [מי מרום, דברים, מאמר מג].
נמצא אפוא, שדברי חובות הלבבות הם אכן רף גבוה אליו צריך כל יחיד לשאוף, והתיקון השלם שלו יהיה לעתיד לבוא.
שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לו הייתי רוטשילד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
